שולחן ערוך חושן משפט קעז א
שולחן ערוך חושן משפט · קעז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
א' מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל כיוצא בזה מעבודת המלך אם מחמת אביהם מינהו כגון שהיה אביהם ידוע בדבר זה ואמר נעמיד בנו תחתיו כדי לעשות חסד עם היתומים הפרס שיטול וכל השכר שישתכר בעבודה לכל האחים ואפי' הי' חכם ביותר וראוי למנותו ואם מחמת עצמו מינוהו הרי זה לעצמו והוא הדין להפסד שאם נטל ממנו המלך מחמת ממון האחים ועשרם ההפסד לכולם ואם מחמת עצמו שכבר היה עשיר ההפסד לעצמו:
- הגה: וכל זה באחין השותפין עדיין בנכסי אביהן אבל חלקו לא (טור בשם ר' יונה) וי"א דהוא הדין בשותפים אחרים אם נטל אחד מהן בשביל כולן הריוח וההפסד לאמצע (טור) וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו (שם בשם הר"י הלוי וב"י בשם הרמב"ן) וי"א דאפי' באומנות המלך הוא נוטל תחילה טורח מלאכתו כפועל בכל יום (שם בשם ה"ר יונה):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
לעשות חסד עם היתומים: כן הוא לשון הרמב"ם וטעמו אבלהרמב"ן כתב טעם אחר ז"ל לפי שאנו רואין האחין כל זמן שלא חלקו תפיסת הבית כאלו כולן א' וכאלו היה האב קיים בנכסים שירשו מהאב והם ובניהם מתפרנסים מתפיסת הבית כו' עכ"ל וכתבתי בדרישה דס"ל דאחין כל שלא חלקו ה"ל מסתמא כשותפים דעלמא והכל לאמצע ומכ"ש דס"ל הכי בשאר שותפים שנשתתפו בפי' להיות כל הרווחי' ומעשה ידיהם לאמצע וכ"כ הטור בהדיא והוא הי"א שכתב מור"ם בסמוך ולא כמ"ש הב"י וד"מ בשם הרמב"ן דבאחין דוקא ס"ל הכי ע"ש ") אבל לטעם הרמב"ם הנ"ל לא שייך האי דינא בשאר שותפים אבל האחים צ"ל דעדיין שותפי' הם גם להרמב"ם וכמ"ש בפריש' ע"ש ודוק:
אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו: ע"ל ר"ס רפ"ז שכתב הטור והמחבר שאף שאמרו במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע מ"מ אם טרחו בגופן השבח לעצמן כו' ע"ש וה"נ דכוותיה ועד"ר:
ש"ך - שפתי כהן
(א) אחד מהאחין כו'. עיין בתשובת מהרא"ן ששון סימן קל"ה:
באר היטב
(א) המלך: עיין בתשו' מהר"א ששון סי' קל"ה.
(ב) אחרת: עמ"ש הט"ו ריש סימן רפ"ז שאף דאמרו במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע מ"מ אם טרחו בגופן השבח לעצמן כו' ע"ש וה"נ דכוותיה עכ"ל הסמ"ע (וכ' הט"ז נראה דאומנות המלך הוא דבר מצוי ומעיקר' סמכא דעתיה ע"ז ויש להקשות ממ"ש הרמ"א בסי' קע"ו סי"ב דהוי כל שכן כאן באומנות הבא בשביל כולם אף שאינה מן המלך די"ל בזה ס"ל כהעיטור שהבאתי שם דגניב' לא הוי לאמצע ואותה דעה שהביא הרמ"א שם לא מחלק כאן בין אומנות המלך לאחרת וזהו סיוע למ"ש שם לפסוק כהעיטור עכ"ל).