סמ"ע על חושן משפט קעז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
לעשות חסד עם היתומים: כן הוא לשון הרמב"ם וטעמו אבלהרמב"ן כתב טעם אחר ז"ל לפי שאנו רואין האחין כל זמן שלא חלקו תפיסת הבית כאלו כולן א' וכאלו היה האב קיים בנכסים שירשו מהאב והם ובניהם מתפרנסים מתפיסת הבית כו' עכ"ל וכתבתי בדרישה דס"ל דאחין כל שלא חלקו ה"ל מסתמא כשותפים דעלמא והכל לאמצע ומכ"ש דס"ל הכי בשאר שותפים שנשתתפו בפי' להיות כל הרווחי' ומעשה ידיהם לאמצע וכ"כ הטור בהדיא והוא הי"א שכתב מור"ם בסמוך ולא כמ"ש הב"י וד"מ בשם הרמב"ן דבאחין דוקא ס"ל הכי ע"ש ") אבל לטעם הרמב"ם הנ"ל לא שייך האי דינא בשאר שותפים אבל האחים צ"ל דעדיין שותפי' הם גם להרמב"ם וכמ"ש בפריש' ע"ש ודוק:
אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו: ע"ל ר"ס רפ"ז שכתב הטור והמחבר שאף שאמרו במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע מ"מ אם טרחו בגופן השבח לעצמן כו' ע"ש וה"נ דכוותיה ועד"ר:
סעיף ב עריכה
חלה אחד מהם אם בפשיעה כו': כדברי המחבר כ"כ הב"י בפנים והביא ראיה מתוס' והרא"ש ורי"ו ורמב"ן ותמה על הטור שכתב כדעת הי"א שהביא מור"ם והוא היפך דבריהן ובדרישה כתבתי פי' דברי התוס' והרא"ש והוכחתי שדעתם כדעת הטור ושם הארכתי וכאן אכתוב בקיצור והוא דבפ' מי שמת במשנה גרסי' ז"ל האחים השותפים שנפל אחד מהן לאומנו' הכל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא לעצמו עכ"ל וז"ל הגמרא שם עלה שלח רבין משמיה דר' אילעי ל"ש אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מאמצע ה"ד בפשיעה כו' וכתב כל זה הרא"ש שם בפסקיו ואח"כ כתב תוספת' ארשב"ג בד"א ברפואה שיש לה קצב' אבל ברפואה שאין לה קצב' מתרפא מן האמצע עכ"ל וכתב ב"י וז"ל מלישנא דהתוספתא משמע דלא קאי רשב"ג אלא אחלה בפשיעה אבל חלה באונס אפי' יש לה קצבה הוא משל אמצע דהא אמתני' קאי ומתני' הא אוקימנא בחלה בפשיעה וכ"כ בתוספ' בהדיא ויש לתמוה על רבינו שכ' היפך דבריהם עכ"ל ב"י הנה תמיהת הב"י הוא לסברתו דס"ל דאוקימתא דהתוספתא דמחלק בין יש קצבה לאין קצבה קאי אאוקימתא דרבין הנ"ל דמוקי למתניתין דמיירי בחלה בפשיעה וזה לא נראה לי אלא תרי אוקימתא הן דרבין הנ"ל דמוקי למתניתין בחלה בפשיעה אליבי' מיירי מתניתין אפי' באין לו קצבה והתוספתא דמוקי למתני' ביש לה קצב' אליבייהו מיירי מתני' בחלה באונס וכן מוכח לשון התוס' דז"ל שם חלה ונתרפא כו' ותניא בתוספתא בד"א ברפואה שיש לה קצבה כו' עד ובאונס דהכא אין חילוק בין אין לה קצבה ליש לה קצבה כן תי' ר"י עכ"ל התו' הנה מדסתם וכ' וכן תי' ר"י מוכח דס"ל דהתוספ' אוקימתא בפני עצמה הוא דאל"כ ק' מאי זה שכ' וכן תי' ר"י ועוד דכתבו התו' ובאונס דהכא כו' וק' דהא לפי אוקימת' דרבין הנ"ל המשנה דהכא' לאו באונס מיירי אלא בפשיעה וכנ"ל אבל לפי מ"ש א"ש דהתו' דכתבו כן תי' ר"י ר"ל דמוקי למתני' ע"פ התו' דמיירי באונס וז"ש ובאונס וקאי אדלעיל מיניה ומה שמסיק וכ' דהכא ה"פ דלאוקימת' דרבין הנ"ל דהכא דמוקי למתני' בפשיעה אין חילוק בין אין לו קצבה ליש לו קצבה דאינו מתרפא מן האמצע והוא ממש כדברי הטור והיא מילתא דמסתברא ועיין בפסקי התו' וברמזי' שמשמע בהדיא כן ואף שגם רי"ו ור"ן כתבו כמו שהבינו הב"י סברא דנפשייהו קאמרי ותו' ורא"ש ורבינו לא ס"ל הכי ועד"ר מ"ש עוד מזה ואף שבד"מ קיצר ולא כתב מכל זה מידי מ"מ נרא' שדעתו כמ"ש דאל"כ קשה למה כ' כאן דעת י"א שהוא נגד כל הפוסקים לדעת הב"י הנ"ל ודוק:
כגון שהלך בשלג כו': ואין חילוק בין הלך בזמני' הללו ברגליו או ישב בעגלה דהא זה למדו בגמרא מדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים ושם לא חלקו עפ"ר:
סעיף ג עריכה
ודוקא שאינן כו': עד"ר שם הוכחתי דאין לחלק בהכי אלא שאפי' ניזונין מהשותפות כל שעוסקים יחד מתרפא כל אחד משל עצמו ואם אינן עוסקים בהשותפות יחד אלא בזא"ז אזי כשחלה א' בזמן התעסקו לבדו בהשותפות באונס מתרפא מהאמצע כיון שעוסק בשביל שניהן:
סעיף ד עריכה
א' מהאחין השותפין כו': ל' הטור הוא אחד מהשותפי' כו' והב"י כתב דדוקא באחין שותפי' מיירי דאל"כ כיון שהן שותפי' במלאכתן ובעסקן מי נתן לו רשות שיסע מעסקו ללמוד תורה ובדרישה הוכחתי דאיירי נמי בשותפי' דעלמא וכגון שנשתתפו יחד לעשות כל א' בזמן מיוחד ורצה א' ליסע ללמוד בזמן שעוסק חבירו בהשותפות ע"ש:
אע"פ שהוא צריך יותר: דנר לאחד נר למאה וה"ה לכיוצא בו ואפ"ה א"צ ליתן כל צרכו אלא לפי ערך וק"ל:
סעיף ה עריכה
פטור ואע"פ שנהנה כו': אפשר דהאי פטור ר"ל שפטור לשלם כל הנזק מכח הבטחתו אבל חלקו צריך לשלם מאחר שנתרצה למעשיו וכמ"ש לעיל סי' קע"ו סי"ב וזה שמסיק מור"ם וע"ל כו':