שולחן ערוך חושן משפט קעד ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קעד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הבכור שחלק נוטל ב' חלקים שלו כאחד אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי האב נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל אם עלו במקום א' עלו ואם עלו בב' מקומות עלו:
- הגה: וי"א דדוקא שהיו החלקים שווים אבל אם היה אחד טוב מחבירו אפי' בכור אינו נוטל חלקו ביחד וכן אם היה לפשוט שדה במצר אלו השדות (טור והרא"ש והמגיד פי"ב דשכנים בשם שאר מפרשים):
מפרשים
נוטל ב' חלקים שלו כא': ל' הטור אם יש שני אחין וא' בכור חולקים נכסי אביהן לג' חלקים וחלק האמצעי הוא של הבכור עכ"פ ויפילו גורל על ב' חלקים החיצונים ואיזה שיעלה לגורלו יטלנו עם חלק האמצעי שבצדו ויהיו שני חלקיו יחד וילפינן לה מקרא דכתיב פי שנים דמשמע דשני חלקיו יהיה בפה א' וחלק א' וס"ל להרמב"ם דאפי' אם חלק האמצעי הוא טוב יותר מא' מחלקי הקצוות אפ"ה יטלנו הבכור עם א' מחלקי הקצוות דאל"כ קרא דפי שנים ל"ל הא בלא"ה דינא הכי לדעת הרמב"ם דכופין על מדת סדום ונותנים לו חלקיו יחד וכן ביבם דמסיק וקאמר דא"צ ליתן לו חלקיו יחד מיירי כשחלק האמצעי הוא יותר טוב דאל"כ היו כופין על מדת סדום ומסיק מור"ם וכתב דיש חולקין והוא הרא"ש וסייעתו הנ"ל דס"ל דבלא קרא לא היו כופין אף אם החלקים שווים משום דיש לו לאידך זכות בהגורל כנ"ל וממילא דביבם אפי' בשווים אינו נוטלן יחד:
אבל היבם שחלק כו': כצ"ל ור"ל כשמת א' מהאחין ואח השני מייבם אשתו וקם בחלק נחלתו ונוטל חלקו וחלק אחיו המת אינו נוטלן ביחד וה"ט דלא עדיף מהאי דאתי מחמתי' ואע"ג דקראו התורה בכור היינו לענין שיטול שני חלקים ולא לענין שיטלם יחד ועפ"ר:
וכן אם הי' לפשוט שדה כו': ז"ל הטור כגון שיש להם ב' שדות הא' ב' ידות על חברתה והפשוט מצרן להגדולה י"ל אחלוק עמך כדי שיגיע חלקי קרוב לשדה שלי:
(ה) כא': לשון הטור אם יש ב' אחים וא' בכור חולקין נכסי אביהן לשלשה חלקים וחלק האמצעי הוא ודאי של הבכור עכ"פ ויפילו גורל על ב' החלקים החיצונים ואיזה שיעלה לגורלו יטלנו עם חלק האמצעי שבצדו ויהיו ב' חלקיו יחד וילפינן לה מקרא דכתיב פי שנים דמשמע ב' חלקיו יהיו בפה א' וחלק א' וס"ל להרמב"ם דאפי' אם חלק האמצעי הוא יותר טוב מב' חלקי הקצוות אפ"ה יטלנו הבכור דאל"כ קרא ל"ל הא בלא"ה דינ' הכי לדעתו בס"א דכופין בזה על מדת סדום. סמ"ע.
(ו) היבם: ואע"ג דהתורה קראו בכור היינו לענין שיטול ב' חלקים ולא לענין שיטלם יחד. שם.
(ז) בכור: ומינה דביבם אפי' בשוין אינו נוטלן יחד לדעה זו. שם.
(ח) אלו: ז"ל הטור כגון שיש להן ב' שדות והא' ב' ידות על חברתה והפשוט מצרן להגדולה יכול לומר אחלוק עמך כדי שיגיע חלקי קרוב לשדה שלי שם.