סמ"ע על חושן משפט קעד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

אם היו כולן שוה לגמרי:    מפני שיש כמה מיני שבח זע"ז בעידית וזבורית או בית השלחין ובית הבעל או סמוך לנהר או סמוך לדרך וכמ"ש בסמוך ומ"ה דקדק וכתב שהיה שוה לגמרי:

חולקין לפי המדה בלבד:    פי' וא"צ להעלות האחד שאומר תנו לי חלקי מצד שדה שלי וכדמסיק:

מדת סדום:    זה נהנה וזה אינו חסר:

ויש אומרים דאין שומעין לו:    פי' ויכול לומר לו נחלוק בגורל וס"ל דאין בזה מדת סדום דיש לו זכות בגורל דאם יפול הגורל לזה בין שתי השדות הרשות בידו שלא יחליף עמו אם לא בדמים יקרים מ"ה יפילו גורל אולי יגיע לידו אותו זכות:

אלא צריך להעלות בדמים:    ז"ל הטור ומיהו אם פקח הוא יכול לפחות מעילוי ולומר אני אתן בה כך וכך מעט יותר משוויו או אתם תקחוהו בכך וכך והם לא ירצו בה ותשארה לו באותו סכום עכ"ל:

או קרוב לדרך:    כן הוא ל' הרמב"ם ובגמ' איתא קרוב לנגר וכ' ב"י דהרמב"ם פי' נגר דרך מל' אנקט' נגרי ברייתא מפני שיש מעליותא להשדה שהיא קרובה לדרך ועמ"ש בסמוך ס"ג מזה ובפרישה ודרישה כתבתי דנראה מוכח דגם הרמב"ם פי' נגר הוא יאור (וכמ"ש שאר פוסקים) שעושין בעלי השדות סביבות הנהר חריצין חריצין ומושכין המים מהנהר לשדותיהן וע"ש המים הנמשך דרך החריצין נקראים דרך ע"ש:

מצד הרע בלא שומא וטול כו':    כצ"ל וכן הוא שם במיימוני וכ"כ בטור בשם הרמב"ם ומ"ש לפני זה תנו לי בשומא שלי בשומא ל"ד קאמר אלא ר"ל בחלק שלי אע"ג דהרמב"ם ס"ל דיכול לומר לא ניחא לי במתנה דכתיב ושונא מתנות יחיה וכמ"ש הטור והמחבר בשמו בסי' קע"א ס"י אם כן ה"נ יאמר השני לא ניחא לי ליקח הטוב במתנה ומעות אין לי ליקח הטוב וליתן לך היתרון אלא נפיל גורל שאני הכא דלא מתנה מיקרי דזה ניחא ליה בזבורית כדי שיהיו שדותיו סמוכות זו לזו יותר משיקח לחלקו חלק השני העידית:

שומעין לזה שאומר לחלוק כו':    הטור מסיק וכתב ע"ז ז"ל ואפי' אם יאמר האחד אני רוצה שיחלקו כל שדה ושדה אולי יכול חלקי באמצע ויהיה שמור יותר (והשני יצטרך לשכור שני שומרים לשני חלקיו שבקצוות) אינה טענה עכ"ל והוא מהגמ' ועפ"ר:

אבל אם הא' טובה בשום צד:    בטור כתוב כאן שמצד א' יש נהרא ומצד השני נגר קטן ע"ש.

או שא' יש לו מצר אצל השדות מצר:    פירוש שדה כ"כ הטור דראובן יש לו שדה אצל א' משדה השותפות כזה ומבקש שיחלוק כל שדה ושדה לארכה שאז לפחות עכ"פ יגיע חצי חלקו סמוך למצר שדה שלו משא"כ אם יחלוקו שדה נגד שדה דאפשר שיפול לגורלו שדה השנייה שרחוק' משדיהו שיש לו כבר וכ"כ הטור ועפ"ר מ"ש עוד מזה:


סעיף בעריכה

נוטל ב' חלקים שלו כא':    ל' הטור אם יש שני אחין וא' בכור חולקים נכסי אביהן לג' חלקים וחלק האמצעי הוא של הבכור עכ"פ ויפילו גורל על ב' חלקים החיצונים ואיזה שיעלה לגורלו יטלנו עם חלק האמצעי שבצדו ויהיו שני חלקיו יחד וילפינן לה מקרא דכתיב פי שנים דמשמע דשני חלקיו יהיה בפה א' וחלק א' וס"ל להרמב"ם דאפי' אם חלק האמצעי הוא טוב יותר מא' מחלקי הקצוות אפ"ה יטלנו הבכור עם א' מחלקי הקצוות דאל"כ קרא דפי שנים ל"ל הא בלא"ה דינא הכי לדעת הרמב"ם דכופין על מדת סדום ונותנים לו חלקיו יחד וכן ביבם דמסיק וקאמר דא"צ ליתן לו חלקיו יחד מיירי כשחלק האמצעי הוא יותר טוב דאל"כ היו כופין על מדת סדום ומסיק מור"ם וכתב דיש חולקין והוא הרא"ש וסייעתו הנ"ל דס"ל דבלא קרא לא היו כופין אף אם החלקים שווים משום דיש לו לאידך זכות בהגורל כנ"ל וממילא דביבם אפי' בשווים אינו נוטלן יחד:

אבל היבם שחלק כו':    כצ"ל ור"ל כשמת א' מהאחין ואח השני מייבם אשתו וקם בחלק נחלתו ונוטל חלקו וחלק אחיו המת אינו נוטלן ביחד וה"ט דלא עדיף מהאי דאתי מחמתי' ואע"ג דקראו התורה בכור היינו לענין שיטול שני חלקים ולא לענין שיטלם יחד ועפ"ר:

וכן אם הי' לפשוט שדה כו':    ז"ל הטור כגון שיש להם ב' שדות הא' ב' ידות על חברתה והפשוט מצרן להגדולה י"ל אחלוק עמך כדי שיגיע חלקי קרוב לשדה שלי:


סעיף געריכה

שהי' הנהר מקיף לה מזרח וצפון והדרך כו':    כבר כתבתי בס"ג דהב"י פי' דרך כפשוטו ושנראה לי שפי' יאור והוא נהר קטן ועכ"פ ציורו הוא כזה ורש"י והטור לא פירשו הגמ' שהנהר הוא משני צדדיו אלא מצד א' נהר ומצד השני דרך לכך כתבו דצריכין לחלוק אותו על שמונה חלקים כדי שיהיו שניהן שוים בו ועפ"ר:

תנו לי החצי שמצד זה שהוא כו':    היינו דוקא לדעת הרמב"ם שס"ל דזה בכלל אמרם כופין על מדת סדום כמ"ש המחבר בס"א ומור"ם כ' שם דיש חולקין על זה וכאן לא כתבו וסמך אמ"ש שם:


סעיף דעריכה

שנים שקנו כו' עד אבל ג' שקנו כו':    בטור נתבאר דזה נלמד מדין בכור ופשוט ויבם הנ"ל ולא אמרי' דשאני התם דגלי קרא ועפ"ר:


סעיף העריכה

האחי' שבאו כו' עד שומעין לו בזה:    גם הרמב"ם מודה ולא פליג אהרא"ש בס"א אלא כשרוצה להעלותו על מי שיש לו שדה בצדו ואינו אומר לו אני אקחנו באותו סך או קחהו אתה: