שולחן ערוך חושן משפט קעא יג

דבר שאין תשמישו שוה כגון שתי שפחות שהאחת יודעת לאפות ולבשל והאחת יודעת לטוות או שני כלים שאין מלאכתן שוה וכל א' צריך לשניהם אפי' אם דמיהם שוים אין א' יכול לומר לחבירו טול אתה זה ואני השני או איפכא לפי שכל א' צריך לשניהם וכן אם יש להם שדה וכרם ואין בשום א' מהם כדי חלוקה אפי' אם דמיהם שוים לא יאמר טול אתה שדה ואני כרם או איפכא ואפילו אם יאמר לו גוד או אגוד בשניהם כאחד אין שומעין לו אלא אם ירצה יאמר לו בא' מהם גוד או אגוד והשני ישאר בשותפות או יאמר בכל א' זה אחר זה גוד או אגוד ושני דברים שתשמישן שוה ודמיהן שוין ואין בשום א' מהם כדי חלוקה הא ודאי שיכול לומר כל א' מהם לחבירו גוד או אגוד (דהיינו שחולקין אחד נגד חבירו ואחד נוטל אחד והשני שני) (טור) והוא הדין לאם אין דמיהם שוים:

הגה: ואין חילוק בין אם אחד נותן לשני מה דביני ביני או שאומר לו שיקח אחד מהן בלא תוספות דמים והוא יקח השני או להפך (טור):

ויש מי שחולק בזה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

לפי שכל א' צריך לשניהן: משא"כ אם מלאכתן שוה מיהו אף דמלאכתן שוה אם אין גם בדמיהן שוה איכא פלוגת' אי יכול לכפו' לחבירו שיטול לאיזה שירצה ומי שיקח הטוב יתן לחבירו מאי דביני ביני וכמו שמסיק ג"כ המחבר בסוף סעי' זה:

אין שומעין לו: הטור מסיק בטעמו וכ' ז"ל שיאמר בא' מספיק לי שהרי כל א' תשמישו בפני עצמו עכ"ל פי' שאין הא' צריך להשני לסייעו במלאכתו כמו קרקע שיש בו ד"א שאין התשמיש נעשה בו ונגמר בלא כל הד"א וכל כיוצא בו ועד"ר שם כתבתי דנ"ל מוכח מל' רש"י ☜ דאם נותן לו הברירה ואו' או טול איזה שתרצה ותן לי הביני ביני או טול שניהן ותן לי דמי חלקי בהן או אני אעשה א' מהן שומעין לו ע"ש:

דהיינו שחולקים א' נגד חבירו: אבל פשיטא דאינו יכול לומר גוד שניהן או אגוד שניהן דיאמר באח' סגי ואפי' בזה אחר זה נראה דאינו יכול לו' גוד או אגוד כיון דתשמישן שוה ה"ל כשני בתים שיש להן יחד ואין בשום א' מהן כדי חלוקה דכל א' נוטל א' ואין להשני כח להסתחפו מנחלתו בגוד איגוד:

שיקח א' מהן בלא תוספות דמים: נראה דבהא כ"ע מודים אפי' החולקין דכתב הטור והמחבר בסעיף י' משום דיאמר לו לא ניחא לי במתנה דכתיב ושונא מתנות יחיה שאני הכא דא"ל האידך אי לא ניחא לך במתנה שלם לי היתרון או קח השני דהא גם השני עכ"פ ראוי לתשמישו ואני אתן דמי היתרון או אקבלנו במתנ' ול"ד להא דלעיל דשם יכול לומר לא אקח הקטן דאינו ראוי לתשמישי כלל:

ויש מי שחולק בזה: הטור מסיק בטעמו וכ' משום דיפה ורעה כשני מינים דמי ודקדק המחבר וכ' "בזה משום דבמלאכתן שוה ודמיהן שוה ליכא מאן דפליג:

באר היטב

עריכה

(כג) אין: הטור מסיק הטעם וז"ל שיאמר בא' מספיק לי שהרי כל א' תשמישו בפ"ע עכ"ל פירוש שאין הא' צריך להשני לסייעו במלאכתו כמו קרקע שיש בו ד"א שאין התשמיש נגמר בלא כל הד"א וכל כיוצא בו ועד"ר שם כתבתי דנ"ל מוכח מדברי רש"י דאם נותן לו הברירה ואומר או טול איזה שתרצה ותן לי הביני ביני או טול שניהן ותן לי דמי חלקי בהן או אעשה אני א' משתים שומעין לו ע"ש. שם.

(כד) א': אבל פשיטא דא"י לומר גוד שניהם או אגוד שניהם דיאמר בא' סגי ואפי' בזה אח"ז נרא' דא"י לומר גוד או אגוד כיון דתשמישן שוה ה"ל כשני בתים ואין בשום א' מהן כדי חלוקה וכ"א נוטל א' ואין להשני כח להסתפחו מנחלתו בגוד כו'. שם.

(כה) בלא: נרא' דאפילו החולקים בס"י די"ל לא ניחא לי במתנה מודים בזה דשאני הכא דהאידך א"ל אי לא ניחא לך במתנה שלם לי היתרון או קח השני דעכ"פ ראוי ג"כ לתשמישו ואתן לך דמי היתרון או אקבלנו במתנה משא"כ התם י"ל לא אקח הקטן דאינו ראוי לתשמישי כלל. שם.

(כו) בזה: משום דיפה ורעה כשני מינים דמי כ"כ הטור ודקדק המחבר וכתב בזה דאלו במלאכתן ודמיהן שוה ליכא מאן דפליג עכ"ל הסמ"ע (וכת' הט"ז וז"ל ונרא' דכיון דרבים חולקין על הרמב"ן כאן קי"ל כהרמ"ה ודלא כיש מי שחולק שהביא המחבר וע"ש).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}