שולחן ערוך חושן משפט קסב א

בני מבוי כופין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי אבל אם באו להעמיד לו דלתות אפי' אחד מהם יכול לעכב ולומר אני רוצה ליכנס בחבילתי עד פתחי ואפי' אם יסכימו כולם להעמיד דלתות בני רשות הרבים מעכבים עליהם:

הגה: ואפי' מכרו בני המבוי המבוי להעמיד דלתות והכריזו שכל מי שלא יערער שאבד זכותו ולא ערערו בני רשות הרבים אפ"ה יכולין למחות (ב"י בשם הרשב"א)

ואפי' אם ירצו להעמיד הדלתות בפנים במבוי הרבה לפי שפעמים דוחקים ונכנסים לתוכו:

הגה: מיהו מבואות קטנים הפתוחים לאותן הפתוחים לרשות הרבים או לסמטא רשאין בני המבוי לעשות להן דלתות (טור ס"ד בשם הרא"ש) וי"א דאפי' אם פתוח לרשות הרבים וניכר בראשו כמין פתח שיש לו פצימין יכולין להעמיד לו דלתות (טור ס"ה בשם הרמב"ן ונ"י ריש ב"ב) בני מבוי שהיה במבוי שלהן שכונה בחצר אחד ובו בית הכנסת ובית המקוה והחצר סגור בדלתות והמבוי פתוח לרשות עכו"ם ובמקום אחר דרים ישראלים שיש להם דרך על זה המבוי לילך לחצר ההוא לצורך טבילה או תפלה ובני המבוי רוצים להעמיד דלתות כדי לשמור (עצמן) מן העכו"ם הנכנסים הישראלים האחרים יכולין למחות בידם אע"פ שרוצים להסיר הדלת מן החצר ולקבעה בראש המבוי זה משורת הדין אבל אם נתן להם המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהן דינא דמלכותא דינא כי השווקים והרחובות שלהן ויכולין לעשות בהן מה שירצו (תשובת רשב"א):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

לחי וקורה. פי' או קורה דלהכשר המבוי לענין טלטול בתוכו בשבת הן עשוין ובחד מנייהו סגי וכמ"ש בטור א"ח סי' שס"ב ע"ש ומינה נלמד דמבוי מפולש דצריכין להכשירו מצד א' צורת הפתח דצריכין לסייעו לצורת פתח ועיין בא"ח סי' שס"ג:

אני רוצה לכנוס בחבילתי עד פתחי. פי' והמשקוף שעל הדלת מעכב אותי מלכנוס בחבילתי שעל כתיפי וגם הדלת עצמה תעכב אותי מלכנוס עד שאצטרך לפרוק חבילתי שעל כתיפי או מעל ידי כדי לפתוח הדלת וזה יהי' לי עכבה וטירחא ועפ"ר:

בני רשות הרבים מעכבים מיהו יש חילוק דבני ר"ה א"י לעכב בכל ענין וכמ"ש מור"ם בהג"ה משא"כ בני המבוי דיכולין לעכב בכל ענין והיינו משום דהטעם שאני רוצה ליכנס בחבילתי שייך גם במבואות הקטנים הפתוחים למבוי הפתוח לר"ה וגם אם יש לה פצימין משא"כ טעם דזימנין דדחקו ביה רבים וק"ל:

מעכבין עליהן וכ' בטור בשם הרא"ש דאין חילוק בין שהוא מפולש מצד אחד בין משני צדדין:

והכריזו שכל מי כו'. שם בתשובה כ' דאפי' הכריזו בהדיא שיראה זכותו על נעילת הפתח ומסיק בטעמו וכתב ז"ל שפתחו לר"ה מכריז על זכותו ומערער שאינו רשאי עכ"ל:

לפי שפעמים דוחקים כו' פי' ביום השוק שיש הרבה בני אדם ובהמות בר"ה מעיירות אחרות ואינן יכולין לעמוד בר"ה אז דוחקים ונכנסים לתוך המבואות ומסיק בטור וכ' דל"ד פתוח לר"ה ממש אלא ה"ה לכרמלית או לסימטא ע"ש וז"ש מור"ם בהג"ה ס"א ז"ל מיהו מבואות הקטנים הפתוחים לאותן הפתוח לר"ה או לסימטא הוא דמותר משמע הא פתוח לסימטא עצמו אינו מותר:

כמין פתח שיש לו פצימין כו' ז"ל הטור בשם הרמב"ן ודוקא במבוי שפתוח לרחבו לר"ה שאין בו פתח בדופן רביעית אלא כולו מפולש אבל אם היה בו פתח בדופן רביעית שאינו רחב כרחבו של מבוי ויש לו פצימין ומלבן לעכב רגל ר"ה ממנו מעמידין לו דלתות:

אף ע"פ שרוצים להסיר כו'. שם בתשוב' מפרש מילתא בטעמא דל"מ אם בא להוסיף דלת דיכולין למחות דאינו דומה עיכוב דלת א' לעיכוב ב' דלתות אלא אפי' באו להסיר כו' מ"מ יכולין למחות ולומר כבר החזקנו במבוי ללכת בכולה כל זמן שנרצה וה"ל מצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו וכמ"ש בסי' שע"ז:

כי השווקים והרחובות שלהן כו' פי' של המלכים:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) בני מבוי כופין כו' עיין בתשו' משאת בנימין סי' ד':

באר היטב

עריכה

(א) וקורה: פי' או קורה דלהכשר המבוי לענין טלטול בתוכו בשבת הן עשוין ובחד מינייהו סגי וכמ"ש באורח חיים סי' שע"ב ע"ש ומינה נלמד דמבוי מפולש דצריכין להכשירו בצורת הפתח מצד אחד צריכין לסייע לצורת הפתח עכ"ל הסמ"ע ועיי' בתשובת משאת בנימין סי' ד'.

(ב) פתחי: פירוש והמשקוף שעל הדלת מעכב אותי מליכנס בחבילתי שעל כתיפי וגם הדלת עצמה מעכב אותי מלהכנס עד שאצטרך לפרוק חבילתי מעל כתיפי או מעל ידי כדי לפתוח הדלת וזה יהי' לי עכבה וטירחא. סמ"ע.

(ג) מעכבים: מיהו יש חילוק דבני ר"ה א"י לעכב בכל ענין וכמ"ש הרמ"א בהגה"ה שא"כ בני המבוי דיכולים לעכב בכל ענין דהטעם שאני רוצה ליכנס כו' שייך גם במבואות קטנים הפתוחים למבוי הפתוח לרה"ר וגם אם יש לה פצימין משא"כ טעם דזימנין דדחקי ביה רבים ועיין בטור. שם.

(ד) והכריזו: שם בתשובה כת' דאפילו הכריזו בהדיא שיראה זכותו על נעילת הפתח ומסיק בטעמו ז"ל שפתחו לרה"ר מכריז על זכותו ומערער שאינו רשאי עכ"ל. שם.

(ה) שפעמים: פירוש ביום השוק שיש הרבה בני אדם ובהמות ברה"ר מעיירות אחרות וא"י לעמוד ברה"ר ודוחקים ונכנסים לתוך המבואות ומסיק בטור דל"ד פתוח לרה"ר ממש אלא ה"ה לכרמלית או לסימטא ע"ש וז"ש הרמ"א בהג"ה מיהו מבואות קטנים הפתוחים לאותן כו' או לסימטא משמע הא אם פתוח לסימטא עצמה אינו מותר. שם.

(ו) פצימין: ז"ל הטור בשם הרמב"ן ודוקא במבוי שפתוח לרחבו לר"ה שאין בו פתח בדופן רביעית אלא כולו מפולש אבל אם היה בו פתח בדופן רביעית שאינו רחב כרחבו של מבוי ויש לו פצימין ומלבן לעכב רגל רה"ר ממנו מעמידין לו דלתות. שם.

(ז) להסיר: שם בתשובה מפרש הטעם די"ל כבר החזקנו במבוי ללכת בכולו כ"ז שנרצה וה"ל מצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו וכמ"ש בסי' שע"ז. שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}