שולחן ערוך חושן משפט קנח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שנים שהיו שותפים בגינה ובאים לחלוק מחייבין אותם לגדור ביניהם אפילו סתמא שאין ביניהם מנהג ידוע אבל בבקעה סתם אין מחייבין אותו אא"כ יש מנהג ידוע לגדור:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ובאים לחלוק מחייבין כו'. סתם כאן וסמך אמ"ש בסי' קנ"ז דשם כתב בשותפות בחצר דאם יש בו דין חלוקה אם רוצה הא' כופה להשני ג"כ על החלוקה ואם אין בו דין חלוקה צריכין שיתרצו שניהן על החלוקה ואם קנו על זה אז כופין א' לחבירו לגדור ביניהן וקאמר וכן הדין כאן בגינה מסתמא ושיעור חלוקה דגינה הוא כשיגיע לכלא' שיעור שיוכל לזרוע עליו חצי קב וכמ"ש הטור לקמן סי' רי"ח והמחבר לקמן סי' קע"א ס"ג ע"ש ועפ"ר:

אפי' סתמא שאין ביניהן מנהג כו' אבל אם המנהג ידוע שאין גודרין ביניהן בגינה הולכין אחר המנהג וכ"כ הטור בהדיא משא"כ בשנים המשותפים בחצר וכמ"ש הטור בשם הרא"ש בר"ס קנ"ז וגם מור"ם סתם כותיה שם בהג"ה ס"א ע"ש:

אבל בבקעה סתם כו' הרמב"ן כתב הטעם דדוקא בגינ' שעומדים שם זרעים כל השנה איכא ביה הפסד טפי משא"כ בבקעה וכ' עוד חילוקים אחרים כתבתי לשונו בפרישה ע"ש:


ט"ז

באר היטב

(א) מנהג:    אבל אם המנהג ידוע שאין גודרין ביניהן בגינה הולכין אחר המנהג וכ"כ הטור בהדיא משא"כ בשנים המשותפים בחצר וכמ"ש הרמ"א בריש סימן קנ"ז ע"ש. סמ"ע.

(ב) סתם:    הרמב"ם כתב הטעם דדוק' בגינה שעומדים שם זרעים כל השנה איכ' ביה הפסד טפי משא"כ בבקעה וכת' עוד חילוקים אחרים ע"ש. שם.



קצות החושן

(א) בגינה ובאין לחלוק כ' בסמ"ע וז"ל סתם כאן וסמך אמ"ש בסי' קנ"ז דשם כתב בשותפות דחצר דאם יש בו דין חלוקה אם רוצ' הא' כופה השני ואם אין בו דין חלוקה צריך שיתרצו שניהם ואם קנו על זה כופין א' לחבירו לגדור ביניהם וע"ש:

אמנם מלשון הטור משמע דבגינה דוקא היכא דיש בו דין חלוקה הוא ע"ש שכתב וז"ל שנים שהיו שותפין בגינה ובאין לחלוק אם יש בה דין חלוקה מחייבין אותו לגדור ביניהם עכ"ל ומשמע דוקא בדין חלוקה וכ"כ במשנה למלך פ"ב משכנים מדכתב הטור אם יש בה דין חלוקה משמע דאם אין בה דין חלוקה ונתרצו לחלוק יכול לומר לא נתרציתי אלא ע"מ שתבנה משלך ע"ש והיינו משום דבחצר דיש בו היזק ראיה טפי דאפי' אם המנהג שלא לגדור לא אזלינן בתריה מש"ה נמי לא מצי אמר לא נתרציתי כו' כיון דיש בה היזק ראיה כ"כ אמרינן דמסתמא נתרצ' נמי לבנות בשותפות אבל בגינה דאין בו היזק ראיה כ"כ מצי אמר לא נתרציתי אלא ע"מ שתגדור משלך והא דתנן במתני' וכן בגינה קאי אגויל וגזית ולא מיירי דומיא דרישא דמיירי באין בו חלוקה אלא גינה מיירי בדין חלוקה ומה"ט נרא' הא דסתם בש"ע וכתבו באין לחלוק דמשמע דמיירי ביש בו דין חלוקה:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש