באר היטב על חושן משפט קנח

סעיף אעריכה

(א) מנהג:    אבל אם המנהג ידוע שאין גודרין ביניהן בגינה הולכין אחר המנהג וכ"כ הטור בהדיא משא"כ בשנים המשותפים בחצר וכמ"ש הרמ"א בריש סימן קנ"ז ע"ש. סמ"ע.

(ב) סתם:    הרמב"ם כתב הטעם דדוק' בגינה שעומדים שם זרעים כל השנה איכ' ביה הפסד טפי משא"כ בבקעה וכת' עוד חילוקים אחרים ע"ש. שם.

סעיף בעריכה

(ג) שכופין:    מדברי הה"מ משמע דאפי' אם גינה זו מעורבת בין גינות המוכר יכול המוכר עצמו לכפותו לגדור שלא יבוא לו היזק ממנו או עד כדי שיתפס הלוקח כגנב כמ"ש בסי' ש"ך ע"ש. שם.

סעיף העריכה

(ד) שניהם:    (ז"ל הב"ח ומיהו ודאי לא דמי היכא דלא עשה שום א' מהם חזית להיכא דעשו שניהם חזית דהתם אפי' שהה הרבה ברשות א' מהם יותר מן הרגילות אפ"ה הוי של שניהם ואינו נאמן לו' דהוא בלבד עשאה במגו דלקחתיה דהוי מגו במקום עדים דאנן סהדי כיון ששניהם עשו חזית דשניהם עשאוה אבל כשלא עשה שום א' מהם חזית אינו בחזקת שניהם אא"כ לא שהה ברשות אחד יותר מכדי הרגילות אז נאמן במגו דלקחתיה ממך ודעת ה"ר יונה מדמוקי הש"ס האי לפיכך כו' מכלל דלגבי בקעה לא הוי של שניהם אא"כ נפל ברשות שניהם והא דפריך לא יעשו לא זה כו' ולא משני דמשום נפל לרשות א' תנא שניהן עושין היינו דניח' ליה לשנויי דמשום חזית גופיה תנא הכי ובב"י משמע דלרש"י אין חילוק בין שניהם עשו ללא עשו כלל ולא דק עכ"ל והט"ז תירץ וז"ל ונ"ל דס"ל לדעה זו דעשיית חזית לא מהני אם יפול הגדר דלא הי' ניכר וא"כ עיקר חזית כל זמן שהכותל עומד ע"ז פריך לא יעשה לא זה ולא זה ע"כ).

סעיף ועריכה

(ה) חורבה:    הטור כת' דין זה בשדות ואפשר דהרמב"ם נקט חורבה לרבותא אע"פ שאין לו הנאה ממנה כ"כ מגלגלין עליו את הכל כשגדר ארבעתן כ"ש גינה ושדה דיש לו הנאה דמציל את תבואתו וזרעונו מדריסת רגלים ומבהמות ומעינ' ביש'. סמ"ע.

(ו) ד' אמות:    זהו שיעור כותל וגדר שעושין בחצירות לכ"ע וכמ"ש הט"ו ריש סימן קנ"ו ונרא' דגם כאן בחורבה הדין כן לכ"ע כיון שעומד במקום דירת בני אדם ושייך בה היזק ראיה משא"כ בהיזק ראיה דגינה שכת' שם המחבר פלוגת' בס"ג. שם.

(ז) להשתמש:    וכת' הה"מ דאף אם ירצה הלה ליתן לו רשות להשתמש בהם אחר שיפרע חצי הוצאתו מ"מ כיון שברצונו תלי' ואם אינו רוצה א"צ ליתן לו רשות אפילו אם ירצה לפרוע לו מש"ה ג"כ א"י לכופו בע"כ. שם.

(ח) עצמו:    כת' הסמ"ע דבזה למדנו דל"ת כיון שלא היקף המקיף כל ארבעתן א"כ לא הועילו מעשיו כלום וגם כיון דהמקיף לא הי' יכול לתבוע מהניקף כל שלא הקיף גם הרביעי נתייאש ממנו קמ"ל ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' שע"ו.

(ט) רוחות:    הטעם מפני שיאמר לא נהניתי מגדרך כלום דאכתי צריך אני לגדור ביני ובין השדות שהם סביבי. סמ"ע.

(י) שגרם:    הטור כת' בשם הרמ"ה דמשערין זה דרואין בתשבורת כמה אמה על אמה יש בכלל כל השדות שעליהן הוציא כל הוצאות הגדרים ואח"כ רואין כמה אמה על אמה יש בשדה זו הפנימית לחוד ואם יש בו שליש או רביע מכל השדות יתן כערך הזה להוצאות ושיעור זה דוקא בזה שמקיף מחוץ לחמשתן אבל כשמקיף בפנים ביניהם צריך הפנימי ליתן לו חצי ההוצאה כולה עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דדבריו תמוהין בזה ודברי הב"ח הם ברורים יותר ע"ש.

סעיף זעריכה

(יא) הקנים:    פי' מארבעתן נותן לו כאילו הקיפן בקנים כמו שמקיף הרביעית. סמ"ע.

סעיף חעריכה

(יב) שברשות:    פי' אף שלא נטל רשות מ"מ כיון שנהנה חבירו מזה נקרא ברשות וע"ל סי' שע"ה ונ"ל דה"ה בדין דסי' קנ"ז סעיף י' בהגביה אחד הכותל יותר מד' אמות והשני בנה כותל כנגדו כו' בזה ג"כ הדין אם א"י לברר ישבע כמה הוצי' בהגבהה ויטול. שם.

(יג) ראיה:    מפני שאין חיובו ידוע כ"כ שישלם מעצמו וכמ"ש בסי' קנ"ז שם וע"ש. שם.