שולחן ערוך חושן משפט קנז א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חצר השותפין שיש בה דין חלוקה או שחלקוה ברצונם אע"פ שאין בה דין חלוקה יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו ואפי' עמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה:

הגה: ואפי' יש מנהג בעיר שלא לעשותו אין הולכין אחריו וכופין לעשותו (טור בשם הרא"ש ונ"י ריש ב"ב) ואפי' אמר האחד חזקתי כך בלא כותל ואתה מחלת לי לא מהני אא"כ יש עדים שמחלו זה לזה על היזק ראייה שוב אינן יכולין למחות (טור ס"ד בשם הרא"ש):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שיש בה דין חלוק' בכמה הוא כתב הטור והמחבר לקמן סי' קע"א סעיף ג' ע"ש וכאן למדונו שבין שיש לחצר שיעור חלוקה שאז יכולין לכפות זא"ז על החלוקה ובין אין בו שיעור חלוקה שאז אין יכולין לכפות זא"ז אלא המה חלקוהו מרצונם כיון דעכ"פ לאחר חלוקה דאין כל א' משתמש אלא בחלקו יכולין לכפות זא"ז שיעשו מחיצה מפסקת ביניהן כדי שלא יזיק זא"א בהיזק ראיה וק"ל:

ואפי' יש מנהג כו' טעמא דבמקום דברי היזקו תדיר כמו זה אין הולכין אחר המנהג:

ואתה מחלת לי בטור מפורש דה"ה אם אמר מכרת לי או נתתולי במתנה ומפרש הטעם דלא דמי זה לשאר היזק ראייה הבא מן החלון דפסק הרא"ש דאית ליה חזקה ומטעם דשאני הכא בחצר דהמחזיק ניזק כמו שהוא מזיק ויכול לומר לא חששתי למחות כיון שאני מזיקך כמו שאתה מזיקני והייתי ממתין אולי תפתח אתה לתבוע וגם היזק תדיר הוא כמו בית הכסא וקוטרא ול"ד לחלון שלאורה הוא עשוי ולא להסתכל דאסור להסתכל לחצר חבירו עכ"ל וע"ל בסי' קנ"ד סעיף ז' ח' דכ' המחבר ג"כ דין זה ומטעם אחר ושם בסמ"ע כתבתי ג"כ טעם כנ"ל וע"ש:

אלא א"כ יש עדים שמחלו כו' פי' ואז מהני וא"צ קנין ול"ד למ"ש הטור והמחבר בס"ס קנ"ה דצריכין ג"כ קנין להמחילה דהתם קאי על היזק דקוטר' וכיוצא בזה שא"א לסובלו ועד"ר:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) ואפי' יש מנהג בעיר כו' עיין בתשובת מהרשד"ם סי' תכ"ה ובסי' באר שבע דף צ"ו:
 

באר היטב

(א) חלוקה:    דין חלוקה בכמה הוא כתב הט"ו בסי' קע"א ס"ג ע"ש. סמ"ע.

(ב) אחריו:    הטעם בסמ"ע דבמקום דברי היזקה תדיר כמו זה אין הולכין אחר המנהג ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' תכ"ה ובספר באר שבע דף צ"ו.

(ג) מחלת:    בטור מפורש דה"ה אם אמר מכרת או נתת לי במתנה ומפרש הטעם דלא דמי זה לשאר היזק ראייה הבא מן החלון דפסק הרא"ש דאית ליה חזקה דשאני הכא בחצר דהמחזיק ניזוק כמו שהוא מזיק וי"ל לא חששתי למחות כיון שאני מזיקך כמו שאתה מזיקני והייתי ממתין אולי תפתח אתה לתבוע וגם היזק תדיר הוא כמו בית הכסא וקוטרא ול"ד לחלון שלאורה הוא עשוי ולא להסתכל דאסור להסתכל בחצר חבירו עכ"ל וע"ל סי' קנ"ד ס"ז וח' דכתב המחבר ג"כ דין זה ומטעם אחר ע"ש. סמ"ע.

(ד) עדים:    פי' ואז מהני וא"צ קנין ול"ד למ"ש הט"ו בסוף סימן קנ"ה דצריכין ג"כ קנין להמחילה דהתם קאי על היזק דקוטרא וכיוצא בזה שא"א לסובלו. שם.
 

קצות החושן

(א) ואתה מחלתו וה"ה אם אמר אתה מכרתו או נתת לי במתנה אינו נאמן ומשום דאין חזקה בזה כיון דהמחזיק ניזק ג"כ וכמ"ש הרא"ש פ"ק דב"ב ע"ש ודע דאם טוען פרעתי לך מחצית הכותל שתבנה משלך נמי אינו נאמן ואפי' לפי מ"ש הש"ך בסי' ע"ח דגבי כותל כיון דכל שפא ושפא זמני' ואיכא זמני' טובא ופרע תוך זמניה כי היכא דלא לטרדי' בכל זמן וזמן ע"ש היינו דוקא אם כבר גמר כל הכותל ותובע אותו שיפרע לו בעד חלקו בזה הוא דנאמן לומר פרעתי ומשום תוך זמנו לא שייך ביה אפילו טוען שפרע אותו קודם גמר הכותל בעד כל הכותל ומטעמו שכתב דכי היכא דלא לטרדי' בזמנים טובא אבל אם תובע אותו קודם הבנין שיבנה חלקו בכותל לא מצי טען פרעתי והטעם משום דכיון שזה תובע אותו לבנות הכותל וחייבו לבנות לא מהימן מטענת פרעתי לך שתבנה אתה משלך אלא דוקא היכא שכבר בנה זה הכותל משלו ואין לו עליו אלא חוב דמים מהימן לו' פרעתי לך החוב אבל למיפטר מחוב בנין הכותל בטענת פרעתי אינו נאמן ועוד דה"ל כטוען אסר מעשה ב"ד וכמ"ש בנ"י פ"ק דמציעא בהא דאמר ר' יוחנן הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום דבכלל מעשה ב"ד נמי חיוב כתובה ושאר חיובי ב"ד וע"ש פי' רש"י וזה נמי לבנות הכותל מכלל חיובי ב"ד הוא אבל אם כבר בנה הכותל אין זה אלא חוב בעלמא כיון שהיה עליו לבנות מחצית וזה בונה כולה משלו מחייב בדמי הכותל מש"ה מהימן לומר פרעתי ותדע דא?י הוו מהימן לומר פרעתי קודם שבנה הכותל א"כ למה אינו נאמן לו' מחלת לי במגו דפרעתי אלא ודאי קודם בנין הכותל לא מצי לאשתמוטי בשום טענה וכמ"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש