שולחן ערוך חושן משפט קנד יט

ראובן שהיה לו בית אצל חצרו של עכו"ם ופתח עליו חלונות כי כן דיניהם של עכו"ם ועתה מכר העכו"ם חצרו לשמעון ואמר שמעון לראובן סתום חלונותיך הדין עמו ואפילו טען ראובן שלקח מהעכו"ם:

הגה: וכבר נתבאר בסמוך דיש חולקין. ראובן שהיה לו בית אצל עכו"ם והעכו"ם פתח לו חלונות לחצרו של ראובן וקנה שמעון הבית מן העכו"ם ובא ראובן לסתום החלונות ומראה שטר שכן כתב לו העכו"ם שיוכל לסתום ושמעון אומר כי הבית שקנה היה כבר של ישראל והוא החזיק בחלונות קודם שמכרו לעכו"ם אם העכו"ם היה צריך לסתמו בדיניהם או שכתוב בשטר שמראה ראובן שאין לו חזקה בחלונות כי נעשו שלא כדין או בדרך שאלה שמעון הבא מכח עכו"ם לא עדיף מיניה אבל אם העכו"ם לא היה צריך לסתמן גם לא הודה שאין לחלונותיו חזקה רק שכתב אני אסתום כשתרצה וחייב עצמו במה שלא היה מחוייב מדינא אין צריך שמעון לסתמן (תשובת רשב"א אלף קכ"ט) ועכו"ם שהחזיק בחלונות אינה חזקה מאחר שבדיניהם אינם יכולים למחות בהן א"כ החזקה אינה חזקה (שם):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

סתום חלונותיך הדין עמו גם כאן איירי אפי' אם כבר החזיק בה בחלונו כמה שנים וכ"כ הרשב"א בתשובה זו בהדיא גם המחבר רמזה במ"ש כי כן דיניהן של עכו"ם ודיניהן הוא אפי' פתוח כמה שנים וכנ"ל ותימה הלא כבר כתב ופסק המחבר לפני זה בסעיף י"ח דאסור להלוקח אפי' לבנות בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו וכ"ש דאינו יכול להכריחו לסותמו וא"ל דלעיל מיירי דחלונו של ישראל היה פתוח כמה שנים קודם שבנה העכו"ם בצידו דאז שייך ביה חזקה כדין ישראל אלא שבדיני העכו"ם כשבנה העכו"ם אח"כ ביתו בצדו היה יכול לבנות בשלו ולהאפיל על חלונו מ"ה פסק דאזלינן בתר ד"ת משא"כ הכא דמיירי דמתחילת פתיחת החלון היה שם ביתו של עכו"ם ומיד הי' ברשות העכו"ם לבנות נגדו ולא היה לו להישראל זה שום חזקה מעולם דז"א דגם לעיל איירי אף שמתחיל' פתיחת החלון היה שם ביתו של עכו"ם כדמשמע ל' המחבר שם ז"ל ראובן יש לו בית אצל עכו"ם ופתח חלון על גגו של עכו"ם ועוד שהרי מסיק מור"ם וכתב עליו שם ז"ל וכל זה מיירי שידוע שחצירו של עכו"ם היה קודם לחלונות של זה. ונראה ליישב אחר שנדקדק בל' המחבר הכתוב בשני הסעיפי' דבסעיף י"ח כתב ראובן פתח חלון על "גגו של עכו"ם כו' ובסעיף י"ט כתב ראובן פתח חלונו על "חצירו של עכו"ם ועוד שבסעיף י"ח כ' שבא הלוקח לבנות נגד החלון ובסעיף י"ט כתב שבא הלוקח להכריח לבעל החלון שיסתו' חלונו ואף שמעשים כך היו מ"מ המחבר שבא לכתוב הדינים ולא המעשים לא היה לו לשנות. ונר' דמשום חילוף הנושאים מ"ה נתחלפו הדינים והוא דבסעיף י"ח דאיירי דהחלון היה פתוח להגג ובסתם גג אף שאינו משופע לית ביה היזק ראיה כל כך וכמ"ש הטור בר"ס קנ"ט גם בדברי המחבר שם ס"ב גם בר"ס ק"ס ע"ש ומ"ה כתב דהלוקח בא להגביה ביתו בענין שסותם כו' ולא כתב כדי לסתום כדי שלא יזיקנו בהיזק ראייה מוכח מזה דאיירי בחלון דלא היה לו היזק ראייה ממנו אלא להגביה בנין ביתו נתכוון מ"ה פסק כיון דלא בא להלוקח עי"ז אלא גרם היזק לא אמרי' בזה הבא מכח עכו"ם יש לו זכות עכו"ם ואין להלוקח להזיק לבעל החלון בידים להאפיל עליו בבנינו משא"כ בסי"ט דמיירי דהחלון היה פתוח על חצר עכו"ם ובסתם חצר יש בו תשמיש ומזיקו בראייתו בכל פעם שרואה וה"ל כהזיקו בידים מ"ה פסק דיש כח ביד הלוקח להכריח לבעל החלון שיסתמו וכ"ש שהרשות ביד הלוקח לבנות כנגדו ולא מטעם שבא מכח עכו"ם ויש לו זכות העכו"ם שהרי אין העכו"ם היה יכול להכריחו לסתום אלא שלאו כל כמיניה דבעל החלון להזיקו בידים ואף שיש חזקה להיזק ראייה להרא"ש וסייעתו ה"מ לחזקה שיש עמו טענה משא"כ בזה שלא טען שקנהו ואף אם היה רוצה לטעון כן לא הי' נאמן ע"ז כיון שבדיני עכו"ם אין קפידא בראיי' ואינו יכול למחות וכה"ג אפי' בישראל עם ישראל היכא דאין מחאה אין חזקה ומה"ט נמי אפי' להרמב"ם וסייעתו דס"ל דבפתיחת חלון לפניו סגי דאמרינן דמחל לו ה"מ בישראל מישראל ולא בישראל עם העכו"ם דאינו קפיד בהיזק ראייה אבל בסי"ח דאינו מזיקו בראייתו אע"ג דשם ג"כ שייך לומר במקום שאין מחאה אין חזקה וכמ"ש מ"מ כיון דראינו שזה העכו"ם המוכר לא בנה נגד חלונו וזה שימש בחלונו בפני העכו"ם כל זמן היותו ביד העכו"ם אוקמיני' אחזקה זו וה"ל כאלו מחל או מכר לו העכו"ם גם הגאון שהביא הטור בזה דכתב הא דלא אמרי' הבא מכח העכו"ם כו' איירי בבא לבנות לפני החלון ולסותמו דהיינו בלא הזיקו בעל החלון בראייתו ע"ש ועמ"ש עוד מזה בפרישה ודרישה גם בסמ"ע לעיל סמ"ה סי"ז דפסק המחבר עצמו דהבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם וחזר וכ"כ בסי' ס"ו סכ"ה וגם מור"ם סתם וכ' כן בסי' ס"ז סי"ז וכתבתי שם דכול' הם מטעמא דהיכא דישראל בא להזיק להלוקח בידיה ולהפקיע ממונו יש לו דין עכו"ם ע"ש ורוק:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כא) סתום חלונותיך כו'. עיין בסמ"ע ס"ק מ"ה גם כאן איירי אפי' כבר החזיק בה בחלונו כמה שנים וכן כתב הרשב"א כו' עד ותימה הלא כבר כתב ופסק המחבר לפני זה בסעיף י"ח דאסור להלוקח אפי' לבנו' בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו כו' וע' בספר א"א מ"ש בזה ור"ל דבסי"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו וק"ל ע"ש והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש:

(כב) וכבר נתבאר כו' דברים אלו צ"ע ודוק:

באר היטב

עריכה

(לח) עמו: עיין בסמ"ע שכת' ז"ל גם כאן איירי אפילו אם כבר החזיק בחלונו כמה שנים וכן כת' הרשב"א כו' ותימא הלא כבר כת' ופסק המחבר בסי"ח דאסור להלוקח אפילו לבנות בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו וכל שכן דאינו יכול להכריחו לסתמו כו' עיין שם מה שמחלק בזה ועיין בס' א"א מ"ש בזה ור"ל דבסעיף י"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו עיין שם והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש. ש"ך.

(לט) נתבאר: דברים אלו צ"ע ודו"ק. שם.

(מ) שטר: עיין בתשו' ר"ב אשכנזי סי' ל"ד.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}