באר היטב על חושן משפט קנד
סעיף א עריכה
(א) בחצר: עיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' ח' ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' מ"ד מדינים שבסי' זה ובסי' ק"י. ש"ך.
(ב) בנה: פי' אפילו היא בנויה כבר ע"ג ביתו והיתה פתוחה להבית אסור לפתוח לה אח"כ פתח להחצר. סמ"ע.
(ג) עלייה: ה"ה דבונה בית חדש ופותחו לתוך ביתו אלא אורחא דמלתא נקט. שם.
(ד) לפותחו: פי' בית שבחצר אחרת אבל לבנות ע"ג עלייתו או אחורי ביתו בחצר זו ולפתחו לביתו מותר דהחצר משועבד להחדרים המצורפים לבית זה שעומד כבר בה רק שלא יפתחנה להחצר כ"כ הסמ"ע ועיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' מ"ח.
סעיף ב עריכה
(ה) קפידי: נרא' דאפילו לא דר השותף עמו בבית מ"מ יכול למחות לזה שלא להכניס אחרים בביתו כי יקלקלו חלק ביתו מחמת ריבוי הדיורים ולא אמר דיכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים אלא כשהבית הוא לו לבדו ודוקא מחמת רבוי הדיורים הוא דמצי למחות אפילו השותף שאינו דר עמו בבית אבל כשרוצה א' מהשותפים להושיב אחרים במקומו ולא ירבה בדיורים לא מצי שותף השני לעכב עליו אפילו הוא דר שם א"י לו' עמך אני יכול לדור ולא עם זה שאתה מכניס במקומך דדוקא בשני שוכרים הדין כן וכמ"ש הט"ו בסי' שי"ז ולא בשותפים בגוף הבית דהא אם רוצה יכול למכור חלקו לזה שמכניס ואם אין השותף רוצה לדור עמו יחלק עמו הבית במדה או בגוד ואיגוד משא"כ בב' שוכרים וכמ"ש הטור שם זה נ"ל ברור ודלא כע"ש כו' עכ"ל הסמ"ע ועמ"ש הט"ז בזה.
סעיף ג עריכה
(ו) מעכב: הטעם איתא בש"ס דמצי למימר שותפו עד השתא כשהיית בביתך לא בעי אצטנועי ממך השתא תראני דרך חלונך אפילו כשאתה בביתך עיין בתשובת מהרי"ט סי' פ"ז ופ"ח וסי' ק"ז.
(ז) חזקה: הטור מסיק הטעם משום דבאיסור עשוי ור"ל דלמדו מדכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו ודרשו שלא היו פתחיהן מכוונין זה כנגד זה ומה"ט נרא' דאפילו יש עדים שמחל לו או נתן שטר וקנין ע"ז לא מהני אבל להי"א דס"ל דבחלון כנגד חלון מהני מפני דהאיסור בקפידא תליא ובחלונות דלא רגילי להקפיד כ"כ מהני בהו חזקה ס"ל נמי דבפתח כו' נמי מהני מחילה גמורה או שטר וקנין דלא עדיפי מקוטרא ובית הכסא. סמ"ע.
(ח) לר"ה: (וכנגד אוצר חרוב ג"כ יכול לפתוח וא"י לעכב בידו שמא היום או מחר יבנהו בית דירה מהר"ם גלאנטי סי' ל"ו ועיין בתשובת רש"ך חלק א' סי' קמ"ד ובתשובת ן' לב ס"א סי' פ"ה. כל שבזמן שהי' בנוי אין אומרים לו לסתור אפילו נשרף או נהרס לא איבד זכותו. מהרי"ט ח"א סי' קי"ד. כנה"ג).
(ט) גבוהים: פי' הסמ"ע דכשחלל הפתח או החלון מתחילין מלמטה קצת תוך ד' אמות אע"ג דגבהו נמשך למעלה מד"א יכול זה לפתוח כנגדו דהא בלא"ה בני רה"ר יכולין לראות בו דרך אותו חלון או פתח דסתם עיני בני אדם ההולכים בר"ה רואין כל מה שנגד עיניהם מן הצד תוך ד' אמות ע"כ והש"ך כתב דאין דבריו נכונים.
(י) שאומר: עיין בתשובת רמ"א סי' ל"ב.
(יא) היזק: ר"ל שמזיקו בענין שאין בני ר"ה מזיקין אותו כגון שהוא גבוה יותר מד' וכה"ג וכן מוכח בד"מ להדיא עיין שם. ש"ך.
(יב) כנגד: לאו דוקא נגד אלא צריך להרחיק עד שלא יוכל לראות בביתו וכדמסיק. סמ"ע.
(יג) ליזהר: נרא' דהרמ"א בא ללמדנו דאף שאין כוונת הרואה לראות ולהזיק בראייה ההיא וגם אפילו אם אינו רואה לשם מ"מ אסור לעמוד נגד בית חבירו להסתכל דרך שם מפני שהוא נחשד בעיני הבריות שעומד שם כדי לראות והשתא א"ש דתלהו בנתפס כגנב גם סיים כיון דאין לו טענה דכיון שלדעת בני אדם אין לו טענה למה עומד שם יחשדוהו שלראות נתכוין. שם.
סעיף ד עריכה
(יד) פתח: וה"ה חלון יש לו כל דין פתח בזה וכ"כ הטור ס"ד ופשוט. ש"ך.
(טו) א': דאף שהוא גדול מ"מ אין דרך בני אדם להניחו פתוח תמיד ויכול להשתמש שם כשהוא סתום משא"כ בשני פתחים קטנים דדרך להניח א' מהן פתוח כן נראה לי מפירוש רשב"ם. סמ"ע.
(טז) גדול: נרא' פשוט דדוקא בכה"ג דהי' שם מתחלה פתח או חלון גדול הוא דיכול לעשות ממנו שם פתח או חלון קטן אבל כשהי' פתוח שם הכל והוא רואה משם לחצר חבירו א"י לסתום שם ולעשות במקומו פתח או חלון קטן דעד הנה אף שראה בשל חבירו מ"מ כשירצה זה יעשה מחיצה לפניו דהא לא אחזיק עליו משא"כ כשיעשה זה פתח או חלון ויסתום השאר במחיצה ע"י מעשה זה יחזיק בו לבסוף ולא יהא בו כח למחות מלראות עליו וה"ז דומה למ"ש בריש סימן קצ"ז גם בסי' זה כת' בסמוך דחצר השותפים אע"פ שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כיון דבלא עשיית שום מעשה מזיקים זא"ז אין להם חזקה ועוד דבעי בעל החצר לאצטנועי מיניה טפי כשיהי' לו חלון מבשהוא פתוח לגמרי. שם.
סעיף ה עריכה
(יז) לעשות: הטעם דפתח גדול הראייה שולטת יותר מאשר שולטת בב' פתחים אף שההפסק ביניהם הוא קטן א"נ בפתח גדול התשמיש מצוי יותר דיכולין להוליך שם משאות גדולות ובעי לאצטנועי טפי כ"כ הסמ"ע והט"ז דחה דבריו וכת' דדין זה תמוה בעיניו וגם אינו מבואר בש"ס ובהרי"ף אלא בתרי של ד' לא יעשה א' של ח' ושם טעמא אחרינא איכא ע"ש).
סעיף ז עריכה
(יח) אבל: כתב הסמ"ע דצ"ע מה חידש הרמ"א בזה הלא המחבר כ"כ ברס"ג וס"ו דהא ג"כ בחלון שיש בו היזק ראייה איירי ואפשר דבא ללמדנו דבעל החלון צריך לסותמו ול"ת דדוקא בעל החצר יבנה כנגדו עכ"ל ועיין בתשו' מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' כ"ג וח"ב סי' צ"ו ובתשובת רשד"ם סי' רנ"ד ובתשו' מהרי"ט סי' ק"ז וסי' קי"ד ובתשובת רש"ך ס"ב סי' צ"ח וסי' ר"ח ובתשובת מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' וי"ג.
סעיף ח עריכה
(יט) דממילא: אבל אם יש עדים שמחלו זע"ז על היזק ראייה שוב א"י לחזור בהן כ"כ הטור בשם הרא"ש סי' קנ"ז ע"ש שכ' טעם אחר לדין זה וכ"ש דמהני מחילה לטעם שכ' המחבר כיון דממילא כו' עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת ן' לב ס"א כלל י"ד סי' ס"ב וסי' פ"ג.
סעיף ט עריכה
(כ) יחזיר: מדברי הרשב"א מבואר החילוק דלא דמי לנעיצת קורות בסי' קנ"ג דשם השעבוד היה על הכותל והרי אזדא לה מה שאין כן בחלון שהשעבוד היה על חצר חבירו ליהנות מאורו. סמ"ע.
סעיף יא עריכה
(כא) צורת: ע"ל סוף סימן רי"ד ובתשובת מהר"א ששון סימן קפ"ג.
סעיף יב עריכה
(כב) מוחזקת: עיין בתשובת מבי"ט ח"א בשאלות שניות סי' קכ"ה דף קכ"ו ובתשובת מהר"א ששון סי' ס"ח. ש"ך.
(כג) מוחזק: לשון הריטב"א בעל החלון הוא היה מוחזק ואינו יוצא מחזקתו אף ע"פ שנסתר כו' ועיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' קע"א ובתשובת ר"י לבית לוי סי' ב' דף י'. שם.
סעיף יג עריכה
(כד) אינו: הטעם משום דכופין על מדת סדום טור ועיין בתשובת מהרי"ט סי' ק"ז.
(כה) אחרת: פירוש במקום אחר דע"ז קאי במה שהתחיל ואמר שרוצה לשנות מקום חלונו. סמ"ע.
(כו) לסתור: פירוש יכול לסתרו לצרכו ולו' לחבירו אחר שאסתור כותלי נבנה כותל אחר על הוצאות שנינו להסתלק מהיזק ראייה וא"ל ממ"ש הרמ"א בססי"ו ראובן שהיו לו חלונות בביתו כו' צריך לסתום חלונותיו אע"פ שעשאם בהיתר ותאמר דמה התם דנפל הכותל צריך לסתום חלונותיו ולסלק היזקו כ"ש כאן דלא יסתור כותלו לכתחלה שאני התם דכשנפל הכותל והוא יראה מחלונו יהיה הוא המזיק לבעל הגינה ואין בעל הגינה מזיקו משא"כ כאן דשניהן שוין בהיזק. שם.
סעיף יד עריכה
(כז) חצי: לאו דוקא הוא דהא צריך להרחיק עוד כדי שלא יראהו שכנגדו. שם.
(כח) הפקר: א"ל ממ"ש הרמ"א בסי"ו אבל בפותח לר"ה כו' לכ"ע לא הוי חזקה התם מיירי לענין שחבירו יכול לבנו' בשלו אע"פ שמאפיל בבנינו ממילא על זה שכב' פתח והכא אמר שזכ' מההפקר בראיה מתוך חלונו לענין זה שאין שכנגדו יכול ג"כ לפתוח חלון ולראות מתוכו וחילוק זה מבואר להדיא בתשו' הרשב"א. שם.
סעיף טו עריכה
(כט) במקו': הסמ"ע כ' שדברי המחבר סתומין בזה מאד ע"ש באורך והב"ח השיג ע"ז וע"ש שהאריך ליישב דעת הרא"ש ועמ"ש הט"ז בזה.
סעיף טז עריכה
(ל) דעת: עיין בתשו' מהרי"ט סוף סימן קל"ב ובתשובת רש"ך ח"ב סי' ס"ב וסי' צ"ח ד' ס"ו ע"ב וסי' קל"ב ובתשובת מהרשד"ם סי' רמ"ב ורנ"ז. ש"ך.
(לא) גבוה: דאלו במקום נמוך א"י לבנות תחתיו משום דיציץ בחלון מהבנין בהציגו עליו. סמ"ע.
(לב) להחזיק: פירוש אע"ג דיש בידו למחות אפילו בדבר שאינו מזיקו עדיין מ"מ אם לא מיחה בידו אין לבעל החלון חזקה בחלונו דיכול זה להתנצל ולומר לא רציתי למחות בו כ"ז שאינו מזיקני עכ"ל הסמ"ע עיין בתשו' מהר"א ששון שהקשה מזה אתשובת ריב"ש שלא כ"כ בשם הרמב"ן ע"ש סי' פ"ז ופ"ח ועיין שם עוד בסי' קצ"ב. ש"ך.
(לג) וכדומה: עיין בסמ"ע שהעתיק תשובת הרשב"א מה שהוא כלל גדול להרב' דינים שכתבו המחבר והרמ"א בסי' זה וסי' קנ"ה ע"ש.
סעיף יז עריכה
(לד) כלום: ול"ד למ"ש הרמ"א בהג"ה ריש סימן קמ"ט דמועיל החזקה נגד זה שנשאר כאן שאני הכא דרצה להחזיק באויר שבצד חלונו שהוא מיוחד דוקא לחלק זה משא"כ התם שרצה לעמוד בשותפות עם השני כמו שהי' עמו בשותפות זה שהי' כאן וטוען שקנאה ממנו. סמ"ע.
סעיף יח עריכה
(לה) עובד כוכבים: ובדיני עובדי כוכבים אין חזקה לאורה אלא כל אח' הוא פותח לתוך רשות חבירו וכשרוצה חבירו סותם את אורו בפניו אפילו החזיק בו כמה שנים. טור. ועיין בתשובת רש"ך ס"ג סי' פ"ה ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' מ"ד ובתשו' מבי"ט (ח"א) [ח"ב] בשאלות השניות סי' נ"ג דף קכ"ג ע"ד וסי' צ"ג ובתשובת בן לב ס"א כלל י"ד סי' פ"ד וריש כלל ט"ו סי' פ"ה (ועי' בט"ז שכת' דיש כאן מקום עיון ויש להקשות מסי' מ"ה וסי' ס"ז ע"ש מה שמיישב דיש לחלק בזה).
(לו) לסתמו: פירוש לסתום אותו ע"י הבנין שבונה לפניו אבל בלא בנין אינו יכול להכריחו שיסתום חלונו דלא עדיף מעובד כוכבים ובדיניהון אינו יכול להכריחו לסתום כי אם לבנות בחצירו לפני החלון כשירצה. סמ"ע.
(לז) ספק: (קשה ממ"ש המחבר סי"ו באם נמצא חלון פתוח לחורבה אין לו חזקה עד שיביא עדים וכו' י"ל דוקא הכא שזכות המחזיק הוא מטעם שזכה בחלון מהפקר וא"כ מי יוכל להוציאו מחזקתו משא"כ בסי"ו דטוען שבעל החצר מכר או נתן לו נמצא דעיקר זכותו מצד שבעל החצר לא מיחה בו צריך להביא ראייה שזה הי' יכול למחות ולא מיחה כדין כל המחאות שצריך לברר אכילתו. ט"ז).
סעיף יט עריכה
(לח) עמו: עיין בסמ"ע שכת' ז"ל גם כאן איירי אפילו אם כבר החזיק בחלונו כמה שנים וכן כת' הרשב"א כו' ותימא הלא כבר כת' ופסק המחבר בסי"ח דאסור להלוקח אפילו לבנות בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו וכל שכן דאינו יכול להכריחו לסתמו כו' עיין שם מה שמחלק בזה ועיין בס' א"א מ"ש בזה ור"ל דבסעיף י"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו עיין שם והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש. ש"ך.
(לט) נתבאר: דברים אלו צ"ע ודו"ק. שם.
(מ) שטר: עיין בתשו' ר"ב אשכנזי סי' ל"ד.
סעיף כ עריכה
(מא) לו': ול"ד למ"ש הרמ"א בסי"ב דאם בעל החלון אומר אני סתמתי כו' על בעל החצר להביא ראיה שאני הכא דאין העובד כוכבים לפנינו ואיכא למימר דלמא הי' מביא ראיה שהוא סתמה והיותר נרא' דשם איירי שהיו פצימין עדיין בתוך החלון והן ראיה שלא בא לסתום לגמרי וכאן איירי דלא הי' ניכר אם היו שם פצימין מעולם וכי"א שכת' בסי"א בהג"ה דהולכין אחר מנהג המדינ' דאם נהגו להחזיק בלא פצימין הוי חזקה עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כת' דתירוצו זה תמוה מאד הא מיירי כאן שהחלון ניכר לצד פנים כמו שהוא וכ"ז ראיה שלא סתם לגמרי ולעד"נ דבסי"ב מיירי שהי' לבעל החלון חזקה גמורה אלא שע"י הסתימה בא לגרע כחו משא"כ כאן לא היה לו חזקה ברורה מעולם דאפשר שנסתם תיכף ואת"ל דאינו כן אימר העובד כוכבים סתמה ועשה לו חזקה וכיון שאין בירור לחזקה תחלה יש לזה לטעון כן ומצאתי בס' מוגה שכתוב בו כך ונסתמה ועוד יש לחוש כו' והוא נכון עכ"ל).
סעיף כא עריכה
(מב) חצר: כת' הסמ"ע דלאו דוקא הוא אלא מיירי נמי כשפתח חלון לחצר חבירו המוקדם לו והחזיק בו כנ"ל כו' ע"ש (והט"ז פי' בענין אחר ע"ש).
(מג) ולהגביה: המ"מ כתב די"א הא דסגי בד"א היינו דוקא כשלא הרחיק הכותל אלא כדינו ויתר מכאן מעט אבל אם הרחיק ריחוק גדול כ"ש שירא' משם כשיגביה ד"א מחלונו של זה וכן פי' תנא דברייתא שצריך להגביה כדי שלא יציץ ויראה עכ"ל. סמ"ע.
(מד) כלום: היינו היכא דליכא חששא דדוושא כמ"ש הט"ו בסי' קנ"ה ס' י"ב וי"ג ע"ש. שם.
סעיף כב עריכה
(מה) כונס: פי' עושהו בשפוע וחדוד באופן שא"י לישב עליו ולהציץ. שם.
(מו) טפח: לשון הטור וכל אמות סתמא בש"ס הן של ו' טפחים והטפח הוא ד' אגודלין עכ"ל ובתשו' מיי' ס"ס קנין סי"ד כ' דמודדין ברוחב אגודל בפרק ראשון שבאגודל והביאו בד"מ ע"ש ולא ידעתי למה השמיט המחבר כל זה. שם.
סעיף כג עריכה
(מז) באמצע: ל"ד באמצע קאמר אלא ר"ל שיהא בין ב' הכתלים ד"א עם רוחב החלון שהוא בכלל המרחק דד' אמות ומ"ש באמצע כאלו אמר בכלל הד' אמות ודלא כמ"ש הטור דצריך ד"א זולת רוחב החלון עכ"ל הסמ"ע וכ"כ הריב"ש סי' רכ"ה בשמו ובשם הריטב"א ורמ"ה ע"ש וכן עיקר. ש"ך.
סעיף כד עריכה
(מח) משופע: והא דכת' בסי"ו דבעל החלון יכול למחות מלעשות תחתיו גג משופע צ"ל דהכא מיירי דהגג הי' בנוי מן הצד או רחוק קצת באופן שלא עכבתו לראות מהחלון לחצר. סמ"ע.
סעיף כה עריכה
(מט) לאוצר: ואע"פ שעכשיו אין שם יין וכ"כ בתשובת הרשב"א בהדיא וע"ל סי' קנ"ה ס"ב וס"ג. שם.
סעיף כו עריכה
(נ) עליו: לקמן סי' קנ"ז ס"ט כת' הט"ו דאם ירצה הא' לבנות על הוצאתו גבוה יותר מד"א יכול חבירו לעכב עליו וה"ט שם די"ל אני משתמש בחצי עובי הכותל שלי והכא מיירי דחבירו בא להגביה רק חצי עובי כותל שלו דמותר וכמה שכ' הרמ"א שם ג"כ. שם.
סעיף כז עריכה
(נא) הבנין: משא"כ אם שמו סתם עילוי הבית מחצר אזי ג"כ העילוי בשביל האויר ודלא כי"ח בטור עיין בב"י וע"ל סי' קע"ב ס"ב וסי' קע"ג ס"ג דה"ה אם בעל החצר נתן דמים בשביל איזה עילוי לבעה"ב אז ג"כ יש לו חלונות וכ"כ הב"י שם ועיין בתשו' ן' לב ס"ג ס"ב ובתשו' רש"ך ח"ב סי' ס"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שכ"ג ובתשו' מהרשד"ם סי' רנ"ח ורע"ב ורע"ט ובתשו' רש"ך ס"ג סי' צ'. ש"ך.
(נב) סתום: ואם בא הוא לסתום על הוצאתו עמ"ש דינו לעיל סי"ד ולקמן סי' קע"ג. סמ"ע.
(נג) וי"א: וכ"פ הב"ח ודוקא דהזיקו הוא כו' ע"ש ובתשובת ר"א ששון סי' קצ"ב דף ר"א ע"ג. ש"ך.
סעיף כח עריכה
(נד) כא': דקדק לכתוב כא' דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לשני כל זכות שהי' בידו ודין שנים שקנו מא' וחלקו או שנים שקנו משנים או מב' אחים שחלקו נתבאר לקמן סי' קע"ג ס"ג. סמ"ע.
(נה) חלונות: (בדברי רבינו הי' כתוב החלונות בה"א הידיעה וכנ"ל עיקר ונ"מ בזה בעיקרי החלונות שהיו לבית זה פתוחים וא"כ בזה סותם לגמרי אור ביתו אפ"ה הרשות בידו וראיה מדלא חילק רבינו בכך והא דבסמוך סכ"ו חילקו לענין תוספת אורה דוקא היינו דשם נתן בעה"ב לבעל החצר עילוי דמים מסתמא נחשב ג"ז בכלל העילוי משא"כ כאן דאימר מכר לזה הבית בלא אורה וכנ"ל מדברי הרא"ש פ"ק דב"ב כו' עכ"ל הט"ז וע"ש).
(נו) וי"א: (לכאור' תמוה הוא הא הלכה רווחת מוכר בעין יפה מוכר ונרא' דהי"א ס"ל כדעת התו' דגבי בית אמרי' שא"י להאפיל עליו לגמרי וכאן מיירי במאפיל לגמרי ובזה לא אמרינן בעין יפה מוכר. ט"ז).
סעיף כט עריכה
(נז) מיד: ע"ל סי' ק"י סוף סעיף ד'.
סעיף לא עריכה
(נח) ביניהם: והיינו כשהי' זה כבר מוחזק בחצירו כשפתח חבירו החלון וכמ"ש לעיל בסוף סעיף ט"ז ובסכ"א ע"ש. סמ"ע.