שולחן ערוך חושן משפט קנד טו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

וה"מ במקום שאין אדם רשאי להוציא זיזין וגזוזטראות מעלייתו לרשות הרבים אבל במקום שרשאי להוציאם לא הוי האור שלפני עלייתו הפקר אלא הוי כחצר השותפין וכשפתח זה חלונו כנגד אויר שלפני עלייה שכנגדה שלא כדין פתח כיון שגם האחר יכול להוציא בניינו לרשות הרבים:

מפרשים

 

וה"מ במקום שאין רשאין להוציא זיזין וכו' דברי המחבר סתומין הן מאוד במ"ש וה"מ כו' דל' וה"מ משמע דמיירי מענין א' וז"א דהא לפני זה בסי"ד איירי בפתיחת חלונות בכותל עלייתו בלי הוצאת זיזין כלל ובסעיף זה מיירי בהוצאת זיזין ועוד דלעיל איירי כשבאין לפתוח זה כנגד זה ובסעיף זה מיירי בפותח חלונו מצד חבירו הדר בצדו דהא סיים וכתב ז"ל וכשפתח זה חלונו שכנגד האויר שלפני עלייה זה שכנגדו כו' והיינו שהוציא זיזו ופתח בו חלון מצד חבירו הדר בצדו והיינו כנגד אויר שלפני עליית חבירו דאל"כ לא הל"ל שלפני עלייה שכנגדו אלא הל"ל כנגד אויר עלייה שכנגדו וכ"כ המחבר בסעיף שאחר זה ל' הרא"ש ומיירי בהכי דהוציא חלונות בבליטה בהזיז מן הצד גם בטור כ' תשובת הרא"ש ומיירי בהכי ועוד יש לדקדק דהל"ל בקיצור וה"מ במקו' שאין אדם רשאי להוציא זיזין אבל במקום שרגילין להוציא זיזין לא ונראה דכוונת המחבר הזה דפתח בר"ס י"ד בהבא לפתוח ראשון בעלייה שכנגד עליות כו' כדי ללמדנו אפילו כה"ג יכול למחות אבל מה שסיים וכתב שם דלהרא"ש הראשון שפתח הוי כזוכה מן ההפקר איירי בין בפתח בכותל עלייתו כנגד עליית חבירו הדר בהצד שכנגדו בלא זיזין ובין שהוציא ופתח בצד זיזו מצד חבירו הדר בצדו שגם בזה קאמר שזוכה מההפקר וס"ל ל"מ שהחזיק לענין זה שחבירו הדר בצדו אינו רשאי להוציא ג"כ זיזו לפתוח בו מן הצד באופן שיהיה חלונו כנגד חלון זה שפתח תחלה אלא אפי' אם אינו רוצה לפתוח בו חלון מן הצד אלא ע"י אותו הזיז יאפיל על חלון שבזיז שהוציא תחלה ג"כ אינו רשאי וע"ז מסיק המחבר וכתב וה"מ שזכה הראשון להרא"ש בכל זה במקום שאין רשאי להוציא זיזין אבל במקום שרשאי להוציא זיזין לא הוה האור שלפני עלייתו הפקר כו' וכשפתח זה כנגד אויר כו' דהיינו בצד זיזו שהוציא וכמ"ש שלא כדין פתח כיון שגם הא' כו' ור"ל ומ"ה יכול גם השני לעשות מה שירצה להוציא זיזו ולהאפיל על חלון הראשון ואם ירצה ירחיב זיזו מכנגד זיז הראשון ויפתח בו ג"כ ויאמר להראשון מה ראית שתקדים חלונך ותאסור עלי מלפתוח בזיז משום חלון סתום אתה ואני אפתח וצריכין לעשות פשרה ביניהם ומ"ה סתם המחבר שם ולא כתב אלא שלא כדין פתח ולא סיים לכתוב דהשני יכול ג"כ להוציא זיזו ולהאפיל על הראשון משום דלא ממאפיל לחוד איירי אלא כמ"ש ודו"ק:
 

(טז) וה"מ במקום שאין אדם רשאי להוציא זיזין כו' ע' בב"ח שהשיג ע"ז וכ' דגם דעת הא' מודה בזה וע"ש שהאריך ליישב דברי הרא"ש בע"א ע"ש:
 

(כט) במקו':    הסמ"ע כ' שדברי המחבר סתומין בזה מאד ע"ש באורך והב"ח השיג ע"ז וע"ש שהאריך ליישב דעת הרא"ש ועמ"ש הט"ז בזה.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש