שולחן ערוך חושן משפט קכו יט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ראובן הקנה לשמעון מנה שיש לו ביד לוי במעמד שלשתן ונתן לוי לשמעון ערב אע"פ שלא היה ערב בקנין משתעבד דהוי כערב בשעת מתן המעות ויש מי שחולק:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כערב בשעת מתן מעות. לשון הטור שהרי לוי לא היה חייב לשמעון כלום ועכשיו הוא מתחייב לו בזה המעמד כיון שנתערב לו באותו מעמד עצמו מתחייב בלא קנין:

ויש מי שחולק. אפשר דה"ט דלא שייך כאן כ"כ הטעם דאמרו בערב דבשעת מתן מעות דמשועבד בלא קנין משום דהימניה והוציא ממון ע"י ערב וכמ"ש הטור והמחבר ר"ס קכ"ט ע"ש משא"כ כאן לא הוציא שמעון ממון מידו ע"י ערבות זה:

ש"ך - שפתי כהן

(עז) דהוי כערב בשע' מ"מ. ל' הטור לפי שהוא ערב בשעת מ"מ שמשתעבד בלא קנין שהרי לוי לא הי' חייב לשמעון כלום ועכשיו הוא מתחייב לו בזה המעמד וכיון שנתערב לו באותו מעמד עצמו מתחייב לו בלא קנין ע"כ וכ"כ בה"ת שטר כ"ח סוף ח"ב וז"ל דאף על גב דאמרו ערב שלא בשעת מ"מ בעי קנין התם הוא שכבר היה חייב לו המנה ולא על אמונתו הלוהו אבל הכא הלוה לא הי' חייב כלום למקבל ועכשיו הוא מקבל עליו חובו ומאמינו הוי כשעת מתן מעו' ולא בעי קנין ומשתעבד הערב בלא קנין וכ"ש אם היה חייב למקבל על זה ועכשיו פטרו בשביל שאמר לו שיפרענו והוא נפטר ע"כ:

(עח) ויש מי שחולק. דברי המחבר כאן ובב"י צל"ע בזה. שבב"י אחר שהביא דברי הבעה"ת הנ"ל כתב וז"ל וכ"כ ר' ירוחם בנט"ו ח"א וכ' שיש מי שחולק וחומר שאינו מועיל בלא קנין תוס' פרק הניזקין עכ"ל וע"פ זה כתב כאן ויש מי שחולק (ודברי העיר שושן בכאן מגומגמים ע"ש) ועיינתי בר' ירוחם שם ולא מצאתי דבר מדין זה רק שכתב שם בנט"ו ח"א מי שנעשה ערב למי שמחייב עצמו בקנין לתת מתנה לחברו ואע"ג דלאו מידי חסריה כיון דלא עביד מצוה משתעבד ואפי' לא קנו מידו כמו ערב דבשעת מתן מעות ויש מי שכתב דאינו מועיל בלא קנין וראשון נראה עיקר תוס' פ' הניזקין עכ"ל ומביאו ב"י וד"מ לקמן סי' קכ"ט וגם בהג"ה סוף סעיף ה' כתבו הרב. וסובר הב"י דמתנה והמחאה במעמד שלשתן חד דינא אית להו ואינו מוכרח די"ל דשאני מתנה דלאו מידי חסריה כלל משא"כ הכא דחסריה מעיקר' להממחה והשתא שנכנס זה המקבל במקומו והמומחה מתחייב ליתן והוי כמו שעת מתן מעות והוי כערב בשע' מתן מעות וחסריה (שוב ראיתי שגם בס' גד"ת פקפק על הב"י בזה ע"ש) וכן מוכרח בעל כרחך לחלק לדעת בעל התרומות שהרי בשער כ"ח כתב בסתם דברי תשובות לקמאי דערב של המחאת מעמד שלשתן נתחייב מטעם דהוי כמו ערב דבשעת מ"מ והבאתי לשונו לעיל בסמוך ובריש שער ל"ה כתב בסתם תשוב' הראב"ד דאם קנה בקנין גמור להיות ערב במתנה שאדם עושה לחבירו מממון ואף על גב דלאו מידי חסריה כיון דלאו מצוה קעביד משתעבד עד כאן לשונו אלמא דבערב במתנה צריך קנין אלא ודאי צריך לחלק כמו שכתבתי וצריך עיון:

מיהו בדין אם הי' חייב למקבל ע"ז ועכשיו פטרו מודה הבית יוסף דליכא מאן דפליג בהא דהא אין לך מידי חסריה גדול מזה שעכשיו ע"פ המחאתו וערבותו של זה פטרי' להמומחה ומ"ש בב"י וכן כאן שיש מי שחולק צ"ל דקאי אהיכא שלא הי' חייב למקבל א"נ היכא שהי' חייב למקבל ולא פטרו עתה בפי' למ"ד לעיל סעיף ט' שיכול לחזור בו א"כ לאו מידי חסריה שהרי יכול לחזור ולתבוע הממחה. ונראה דלפי מה שפסקתי לעיל ס"ק ל"ח דהוי ספיקא דדינא אם יוכל לחזור על הממח' והמע"ה וא"כ לא יוכל לחזור עליו א"כ היכא דהי' חייב לו ופטרי' חייב הערב דהוי מידי חסריה ואין לומר דכיון דהוי ספיקא דדינ' יכול הערב לומר מאן נימא לן דדינא הוא דא"י לחזור דילמא יכול לחזור ולא מידי חסרתיך דס"ס כיון דאין אנו יכולים לפסוק לו שיחזור עליו נמצא שע"פ ערבותו של זה נעשה ההמחאה והפסיד זה חובו וחייב הערב ולא דמי לדלקמן סי' ש"ו סעיף ה' בעש' השוחט ספק טריפות דפטור מלשלם דהתם י"ל כשר הוא ואינו חייב כלל משא"כ הכא דודאי נתערב אלא שי"ל שיחזור על הממחה והלכך כיון שאין אנו יכולים לחייב את הממחה א"י לחזור וחייב הערב ועוד יש לומר דשאני התם דהוא נתן לו לשחוט ועוד יש לחלק בכמה גווני ודו"ק:


ט"ז

באר היטב

(נט) שחולק:    אפשר דה"ט דכאן לא שייך הטעם כ"כ מ"ש הט"ו בריש סימן קכ"ט בערב בשעת מתן מעות דמשתעבד בלא קנין משום דהימניה והוציא ממון ע"י ערב ע"ש דהכא לא הוצי' שמעון ממון מידו ע"י ערבות זה כ"כ הסמ"ע אבל הש"ך השיג ע"ז וכת' דדברי המחבר כאן ובב"י צל"ע דלדעתו ליכא מאן דפליג בהא דאין כך חסריה גדול מזה שע"פ המחאתו וערבותו של זה פטרו להמומח' וע"ש מה שמחלק בדין זה.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש