באר היטב על חושן משפט קו
סעיף א עריכה
(א) מקויים: עי' בתשו' ראנ"ח סי' ט"ו למה נקט שטר מקוים כו' ועיין בתשו' רש"ך ס"ב סימן ק"פ וס"ג סי' מ"ט ובמהרשד"ם סי' מ"ג. ש"ך.
(ב) ומודיעין: דשמא יש שובר בידו דלוה שכבר פרע החוב. סמ"ע.
(ג) השליחות: ומי ששולח הזמנה אחר חבירו שיעמוד עמו לדין אינו בדין שישלם הלו' השכר מהרש"ל וב"ח וע"ל סימן י"ד ס"ה. ש"ך.
(ד) שישבע: אפי' פטרו משבועה וע"ל סי' ע"א ס"כ. שם.
(ה) מהמטלטלים: ולא חיישינן שמא יבריחם המלו' ולא יהי' ללוה ממה לגבות מידו כשיבא עם שוברו כמ"ש הט"ו בסי' צ"ח דשאני התם דטען מתחלה תנו לי זמן ואביא ראי' לבטל השטר אבל מספיקא לא חיישינן להכי להמתין יותר ממהלך ל' יום כ"כ הרשב"א. סמ"ע.
(ו) מיורשיו: ז"ל הריב"ש דוקא מנכסי הלוה עצמו אבל אם מת הלו' ומצא נכסי יורשיו במקומו אע"ג דהיורשים חייבים לפרוע חוב אביהם מחמת שירשו ממנו ממון אחר מ"מ אין שעבודו על נכסים אלו שהן של יתומים ואינו גובה שלא בפניהם כו' ועד"ז צריכים לפרש דברי הרמ"א אבל מה שירשו מאביהן שהוא משעבודו דבע"ח גובין שלא בפניהם עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' מבי"ט ח"א סימן ר"ח.
סעיף ב עריכה
(ז) לקיים: אבל כשאין השטר מקוים אין גובין בו שלא בפניו ומשמע דה"ה דאין גובין מלקוחות ומיתומים דטענינן להו מזויף וכן נרא' דעת הה"מ והסכימו לזה התוס' והרשב"א והר"ן ור' ירוחם והנ"י ודלא כר"י והכי נקטינן כ"כ הש"ך. וכתב עוד דבתשו' מבי"ט פסק בשנים שיש לכל אחד שטר על ראובן והמוקדם בלתי מקוים רק שהלו' מודה שכתבו אין בע"ח המאוחר ומקוים יכול לטעון מזוייף או אמנה ושיש קנוניא בין הלוה והבע"ח דכל שמודה שכתבו הוי כמקוים כו' ואין דבריו נ"ל אלא נרא' דחיישינן לקנוני' כו' ע"ש שהוכיח כן מדברי הש"ס והפוסקים.