שולחן ערוך חושן משפט קד ב

בעל חוב שגבה חובו מבתי שמעון בכתב שלטון העיר שעשו הכרזה יום אחד ואח"כ בא בע"ח (המוקדם) להוציא ממנו וטוען המאוחר כיון שלא ערערת בשעת הכרזה הפסדת בכך אם היה הכרוז יוצא כל מי שיש לו זכות ושעבוד על קרקע זה יבא ויערער וכל מי שלא יערער יבטלו זכיותיו אם נהגו כן דינא דמלכותא הוא ובטלו זכיותיו:

הגה: והוא הדין אם היו הבעלי חוב חלוקים וצוו להשכין או לעקל נכסי הלוה ולא ידענו מי הקודם והשוטר מעיד כדברי האחד נאמן מכח דינא דמלכותא אם המנהג כן (ב"י בשם תשו' שבסוף חזה התנופה וע"ל ס"ט שס"ט) וכן אם הא' גבה והשני טוען עליו שגבה שלא כדין ושלא היה חייב לו הואיל וגובה על פי דינא דמלכותא מה שגבה גבה (ת' הרשב"א סי' תתקמ"ו):

אבל אם בסתם הכריזו כל מי שיש לו זכות יבא ויערער לא בטלו זכיותיו בשביל שלא ערער:

הגה: ואם הכריזו שכל מי שלא יבא יאבד זכיותיו ואחד טען שלא שמע ההכרזה מהני טענה שלו ולא אמרינן חברא חברא אית ליה (תשובת רשב"א סימן תתנ"ג):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

שעשו הכרזה יום אחד. בטור כתוב שעשו הכרזה ל' יום ואין נ"מ לדינא כיון דתלה במנהגא ובדין דמלכותא דינא ובטור כתוב לשון תשובת הרא"ש והמעש' כך היה שהכריזו ל' יום וק"ל:

אם היו הב"ח חלוקים כו'. ז"ל התשובה שם ראובן ושמעון ולוי היו להן חובות אצל עובדי כוכבים וכל אחד מהן שלח השוטר למשכן העובד כוכבים בעד חובו ואין אנו יודעין מי המוקדם זולתי ע"פ העובד כוכבים הממשכן וכל אחד טוען (בשבילי השכין) תחלה ואין המשכנות תחת שום א' מהם כל מי שיאמר העכו"ם כו' נרא' דגם בלוה ישראל הדין כן אלא שהמעש' היה כן בעכו"ם לוה ולא ידעתי למה כתב בע"ש אם הלוה הוא עובד כוכבים דמשמע דסבירא ליה דדוקא בעובדי כוכבים דינא הכי. ואי משום דכתב דהשוטר הוא מעיד כו' הא גם לפני זה כתב שגב' בכתב שלטון העיר ואיירי שם אפי' בלוה ישראל ובמקום שידיהן רמה צריכין לילך במנהגם:

לא בטלו זכיותיו בשביל שלא ערער. דאמרי' שלא היה לו שעת הכושר לבא:

ולא אמרי' חברא חברא אית ליה. דדוקא במחאה אמרינן הכי כמו שכתב הטור והמחבר לקמן ר"ס קמ"ו משום דשם הכל רואין דזה מחזיק בשדה כאלו הוא שלו וזה עשאה מחא' שגזולה היא בידו משא"כ בזה דאין ידוע מי שיש לו חוב על בית זה שיגלו לו. ושם בתשובת רמב"ן סי' י"ט מסיק וכתב דאם הכריזו הקהל דאף מי שלא ישמע יפסיד הרשות בידם דהפקר ב"ד הפקר וכתב עוד שם ואם נתן זכותו לקטן אין מאבדין זכות הקטן אף שהוא עשה שלא כדין ד"מ שם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ה) לא בטלו זכיותיו. עיין בתשובת מהרשד"ם סימן רפ"ה:

באר היטב

עריכה

(ח) בשביל: דאמרי' שלא היה לו שעת הכושר לבא. סמ"ע.

(ט) חברא: דדוקא במחאה אמרי' כן כמ"ש הט"ו בסי' קמ"ו משום דשם הכל רואין דזה מחזיק בשדה כאילו הוא שלו וזה עשה מחאה שגזולה היא בידו משא"כ בזה דאין ידוע מי שיש לו חוב על בית זה שיגלו לו. שם.

קצות החושן

עריכה

(ו) וה"ה אם היו הבע"ח וכו' וציוו להשכין או לעיקול כו' והשוטר מעיד כדברי הא' ז"ל התשוב' שהובא בב"י בשם חזה התנופ' ראובן ושמעון הי' לכ"א חוב על גוי א' וכל א' מהם שלח האינטרגא גדור לבית הגוי הזה ומשכן אותו ואין אנו יודעין מי הי' מוקדם באותו אינטריגא זולתי ע"פ הגוי הממושכן ולא הי' באותו משכון כדי לפרוע לכולם וא' מהם טוען שזה המשכון הוא תחל' וכן טוען כל א' והמשכון אינו תחת יד אחד מהם כל מי שיאמר הגוי שהוא ראשון שמשכן תחל' בעדו זכה במשכון ההוא כי גם סופרי הגוים שהולכים עמו ממונים על זה מפי המלך ודינא דמלכותא דינא ולכך הוא נאמן בכל מה שיאמר בנדון זה אחר שאין לנו מקום לדעת אמיתות דברים בעידי ישראל עכ"ל ובעניי לא יכולתי להבין תשוב' זו דמאי מהני שהשכין המשכון תחל' בעד זה הא אין שליחות לעכו"ם וא"כ מה מהני לי' לישראל ועוד שאפי' ישראל בכה"ג לא זכה דהוי תופס לב"ח במקום שחב לאחרים וא"כ מה מהני תפיסתו תחל' בשביל זה או זה ואין לומר דמדינא לא מהני תפיסתו למשכון בשביל ישראל זה אלא דהא גופא ע"פ דינא דמלכותא שיהא קודם אותו שהשכין הממונ' עבורו תחל' דמשמע דלא בא תשובת חזה התנופ' אלא לענין נאמנות ובזה הוא דאמרי' דינא דמלכות' דינא וכמבואר לעיל סי' ס"ח כמו בשטרי ראי' ולא בשטרי מתנה ובפרט שישראל דנין ע"פ דין תורה שנצטוו עליהם מהר סיני אין לשנות ישראל בישראל וכמ"ש הש"ך בסי' ע"ג סקל"ט לכן נרא' כמ"ש הע"ש דוקא בלוה עכו"ם אבל בלוה ישראל לא ובסמ"ע השיג עליו דמ"ש לוה ישראל או עכו"ם ולפמ"ש בלוה ישראל אין לשנות את הדין תורה דלא מהני מידי מה שהשכין תחל' בעדו הממונ' אלא בלוה עכו"ם וישראל המלו' אותו דמעיקרא אדעתא דהכי נתרצ' שיהא עמו דין הנהוג ע"פ דתיהם. וכן נרא' מלשון הרמ"א שכ' וציוו להשכין או לעקל ובעיקול מה זכי' יש בזו הא אפי' ב"ד שסגרו חנות א"ז גבי' ע"פ דין תור' לכן נרא' עיקר כדעת הע"ש הנ"ל וז"ב:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}