שולחן ערוך חושן משפט צז יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם הוא בעצמו משכנו, חייב להחזיר לו, אלא אם כן הממשכן גזבר הקדש או גזבר עניים.

הגה: והיינו דוקא כלי אוכל נפש, (דהוי) כמו השליח בית דין. אבל אם משכנו המלוה שאר דברים, אף על גב דעובר בלאו, מכל מקום מה שעשה עשוי ואין צריך להחזיר לו עד שישלם לו (בית יוסף בשם הרשב"א).

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

חייב להחזיר לו. פי' בשעת עשיית מלאכה בכלי אוכל נפש וכמ"ש מור"ם ע"ז בהג"ה דדיני בע"ה הוא כמו שליח ב"ד דקאי נמי אזה וז"ש דהיינו כלי אוכל נפש ל"ד כלי אוכל נפש אלא ר"ל כל הצריך לו מחזיר לו בעת צרכו וכ"כ הרמב"ם בהדיא שם דין ד' ע"ש וכתבו המחבר בסמוך סי"ו ולא אתי מור"ם למעט אלא דברים שאינם צריכים להלוה לגמרי וז"ש אבל "אם "משכנו המלוה בשאר דברים כו' ודו"ק:

גזבר הקדש דהגזבר אפי' בשעת מלאכה א"צ להחזיר והיינו אם הקדיש מנה לבדק הבית או לעניים ומשכנו הגזבר דגם העניים משלחן גבוה קזכו ולא שייך בהו מה שנאמר בהשבת העבוט ולו תהיה צדקה שלגבי גבוה לא שייך לו תהיה צדקה שכל הצדקה שלו היא כ"כ בבעה"ת שם:
 

באר היטב

(יא) להחזיר:    פירוש בשעת עשיית מלאכ' הכלי אוכל נפש וכמ"ש הרמ"א ע"ז בהג"ה. שם.

(יב) דברים:    היינו שאינם צריכים להלוה לגמרי. שם.

(יג) עשוי:    (ואף ע"ג דקי"ל מידי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני הכא דכתיב השב תשיב רבת' התור' השבות הרבה ולא משכחת לה אלא דמחזיר כלי יום ביום כו' ומהכא נפקא לן דקני הכי אמרינן בתמור' דף ו' עכ"ל הט"ז).
 

קצות החושן

(ד) מה שעש' עשוי בפ"ק דתמורה פריך לרבא דאמר כל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני והרי משכון וכו' ומשני שא"ה דכתיב תשב תשיב ועשה זו דהשב ששיב קאי נמי על בגד אלמנה וכלי אוכל נפש וכמ"ש סמ"ע ולכן בהו נמי אמרי' אי עביד מהני אלא בעשיר כיון דעליה לא כתיב השב תשיב נימא אי עביד לא מהני ואפשר דנהי דאי עביד לא מהני היינו דלא קנה המשכון לענין שמיט' והש"ך פריך והרי משכון היינו מדתנן במשכנו שלא ברשות דקנה משכון וכמ"ש תוס' שם דתני אם מחזיר למה ממשכנין כדי שלא ישמיטנו שביעית וע"ש אבל להחזיר מה שתפס א"צ אפי' נימא אי עביד לא מהני כיון דאינו אלא לתפיס' עד שיפרע חובו ואולי לזה כוון הרשב"א במ"ש מ"מ מה שעשוי עשוי וא"צ להחזיר דהיינו נהי דלא כתיב עלה השב תשיב והיה ראוי לו' אי עביד לא מהני עכ"פ נהי דלא קנה המשכון א"צ להחזיר מיהו מתוס' פרק המקבל ד"ה וחייב משום שני כלים משמע דהיכא דאי עביד לא מהני אפילו לתפיסה לחובו לא מהני אלא צריך להחזיר מיד ונראה דכיון דכבר ריבתה התורה בלאו דלא תבא אל ביתו דאי עביד מהני וקונה למשכון גבי עני דכתיב השב תשיב א"כ ממילא גם גבי עשיר קונה משכון ואי עביד מהני:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש