שולחן ערוך חושן משפט פז לו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שנים או ג' שיש להם תביעה על א' ונשבע לאחד מהם פטור מהאחרים:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

ונשבע לא' מהן. וכתב עוד שם דה"ה אם יש לו תביעה על רבים ונשבע לו א' מהן איזו שירצה התובע והאחרים עומדים אצל השבועה ואומרים אמן דהעונה אמן חשיב כשבועה כדכתיב ואמרה האשה אמן אמן ולא ירבה בשבועות עכ"ל נראה דהיינו דוקא בארור או בנדר שאומר אחד יאסר דבר זה או יחול קללה זו על מי שעשה זה ואחרים עונים אמן ול"ד אמן אלא ה"ה אם אמר הן או שאר דבר שנרא' ממנו שמקבל דבריו כמ"ש בי"ד סי' רל"ו אבל אם נשבע א' משותפין בשם שהוא אינו ח"ל ודאי לא מהני עניית אמן דאחרים כן נ"ל ודו"ק:
 

ש"ך - שפתי כהן

(פג) ונשבע לאחד מהם כו'. כתב עוד שם דשותפים שחייבים שבוע' ישבע א' וחבירו יענה אמן וכ' הסמ"ע ס"ק ק' דהיינו דוקא בארור או בנדר אבל אם נשבע בשם שאינו ח"ל ודאי ל"מ עניית אמן ע"כ מיהו נראה דכשיאמר אף אני כמוהו מהני:
 

באר היטב

(פב) לאחד:    בבאר הגולה הביא מ"ש הסמ"ע בזה ע"ש (והט"ז כתב עליו וז"ל נראה דאין דבריו אמורים אלא כשתובע לרבים שכל א' מהן חייב לו אבל כשתובע להם שבשותפו' חייבים לו די בזה אם נשבע האחד ואחרים יענו אמן דשפיר הוי שבועה דהא התביע' אכולם קאי ואם אחד אינו חייב ממילא כולם אינם חייבים דהא בהא תליא עכ"ל).
 

קצות החושן

(לא) פטור מהאחרים עי' סמ"ע שכ' דבארור או בנדוי מהני אמן ואם נשבע בשם שאינו חייב לו לא מהני אמן וכ' הש"ך מיהו נראה דכשיאמר אף אני כמוהו מהני עכ"ל ולי נראה) (דלא מהני בשבועה אף אני כמוהו וכדאמרי' בפרק שבועות שתים דמתפיס בשבוע' לאו כשבוע' וכ"כ הרי"ף וז"ל וקיי"ל כרבא והיכי דמי דמתפיס בשבועה כגון דמשתבע דלא ליכול הדין בישרא ובתר הכי אמר הרי זו הפת עלי כהדין בשרא א"נ כגון דשמע חברא דאשתבע דלא ליכול הדין בשרא ואמר איהו ואנא נמי דכוותך לאו כמוציא שבועה מפיו דמי אבל מתפיס בנדר חייל כדתנן הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני הרי כולן נזירין וכ"כ הרמב"ם פ"ג משבועות וטעמא כתב הר"ן דמתפיס בנדר הוי כנדר דבנדר האיסור חל על החפץ אבל שבועה אקרקפתא דגברי מנח והתפיס דגברא אגבר' אין לו ענין אלא בדבר שתואר חל עליו כגון קדושה או איסור והנשבע שלא לאכול דבר פ' אין שם תואר חל עליו כדי שיוכל חבירו להתפיס בו ולומר ואני כמוך ע"ש וא"כ ה"נ לא מהני לומר ואני כמוהו ואפי' לדעת הרמב"ם פ"ג משבועות דאיסורא מיהא איכא אפי' במתפיס גברא אגבד' בשבועה אלא דקרבן ומלקות ליכא נמי לא מהני לשבועת הדיינים כיון דליכ' ביה מלקות לא חמיר' וגם לדעת הטור שכתב בי"ד סי' רל"ט דמהני בשבועה מתפיס גברא אגבר' טעמא דידיה מבואר שם בטור ז"ל ומטעם זה נמי מתפיס בנדר נתפס שהרי האיסור הוא על החפץ וכשאומר על ככר אחר יהא כמוהו הרי הוא כמוהו אבל שבועה שנשבע על ככר שלא יאכלנו אין שום איסור על הככר לפיכך אם אמר על האחר יהא כמוהו לא אמר כלום וכו' ולפ"ז אם שמע חבירו שנשבע ואמר אני כמותך היא שבועה גמורה עכ"ל והכא ל"ש טעם זה דבשלמא מתפיס גברא אגברא כיון דחבירו אסור בזה גם הוא אסור כמו חברי' ועיין שם בב"י וגם זה לא שייך אלא בשבועה דלהבא דשפיר מתפיס בחברי' כמו שחבירו אסור בזה על להבא כן הוא יאסור אבל בשבועת הדיינים דהוי לשעבר לא שייך בזה מתפיס גברא בגברא לכולי עלמא וכי תימא משום שאומר תכ"ד אף כמוהו הוי כמו שדיבר הוא את השבועה דהא בנזיר נמי ואמר ואני תכ"ד וכדאיתא בנזיר ואפ"ה דווקא בנזיר דהוא מתפיס בנדר אבל בשבועה ואפי' תכ"ד לא מהני ואני כמוהו לדעת הרי"ף והרמב"ם ואפי' לדעת הטור לא מהני כי אם בשבועה דלהבא וכמ"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש