שולחן ערוך חושן משפט פז יח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פז · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
להרמב"ם אף שבועת היסת בשם או בכינוי או בשבועה או באלה ואין בינה לשבועת הדיינים אלא ששבועת (היסת) אינה בנק"ח ולא הודו לו (מישרים נ"א ח"ה וריב"ש סי' רל"ז) ואמרו דשבועת היסת אינה לא בשם ולא בכינוי אלא בשבועה סתם או בארור:
מפרשים
או בשבועה או באלה פי' הן שיהי' ההיסת באלה הן שיהיה בשבועה צריך לנקוט בלשונו שם או כינוי בכל אחד וע"ז מסיק וכתב דלא הודו לו אלא שבועת היסת יהיה בלא הזכרת השם או כינוי הן בשבועה הן בארור דהיינו אלה וק"ל:
ואמרו דשבועת היסת כו'. עיין במשרים נ"א ח"ה דכ' דשבועת היסת אינו אלא חרם סתם:
(מד) ואמרו דשבועת היסת אינה כו'. לשון הסמ"ע עיין במשרים נ"א ח"ה דכתב די"א דשבועת היסת אינו אלא חרם סתם עכ"ל וקצר בלשונו ור"ל שאינו כלל בס"ת אלא שמחרים בשמו בחרם סתם וחרם סתם אינו לא בס"ת ולא בשמו אלא סתם כן הוא במישרים שם. ונראה דבשמו ר"ל שם האדם ודוק. מיהו האידנא נוהגים להשביע היסת בשבועה שאומר אני נשבע שאין לזה אצלי כלום:
(מג) אינה: ל' הסמ"ע עיין במישרים נ"א ח"ה דכתב דשבועת היסת אינו אלא חרם סתם עכ"ל וקצר בלשונו ור"ל שאינו כלל בס"ת אלא שמחרים בשמו בחרם סתם וחרם סתם אינו לא בס"ת ולא בשמו אלא סתם כן הוא במישרים שם ונראה דבשמו ר"ל שם האדם מיהו האידנא נוהגין להשביע היסת בשבועה שאומר אני נשבע שאין לזה אצלי כלום. ש"ך.
(יט) ולא בכינוי ז"ל הסמ"ע עיין במשרים נ"א ח"ה דבשבועת היסת אינו אלא חרם סתם וקשה בהא דאמרי' גבי ההוא רעיא השתא נמי דלית' לדר"ח נשתבעי' מדר"נ ומשני דר"נ תקנתא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן הא טעמא דשכנגדו נשבע ונוטל בחשוד משום דאין נותנין שבועה לחשוד ואלו חרם סתם אפי' לחשוד רמינן וכמבואר בטור וש"ע סי' צ"ב ואפי' חרם לנוכח וכמ"ש בסמ"ע סי' צ"ב ע"ש אלא דשבועה אין נותנין משום שבועת שוא וכ"כ בט"ז שם דאפי' חרם לנוכח רמיא על החשוד וא"כ אפי' למ"ש הש"ך דשבועת היסת היינו חרם לנוכח נמי קשה א"כ מאי פריך כשתבעי' מדר"נ כיון דאינו אלא חרם וגם החשוד יכול לקבל עליו החרם וא"כ למה ישבע שכנגדו:
ונראה דודאי כיון דקי"ל תקנתא לתקנתא לא עבדינן וא"כ שכנגדו ודאי לא מצי לישבע ליטול ולהטיל על החשוד שבועה ודאי אי אפשר כיון דהוי ש"ש אבל ק"ח מטילין עליו דאולי יפרוש וגם אם יעבור הוא עונו ישא ואין בו חומרא דשבועה אבל לפי מה דס"ד דעבדינן תקנתא לתקנתא א"כ ודאי גם אם ירצה חשוד לקבל בחרם לא מהימן לן כיון דחשוד הוא לעבור שבועה וחרם ונשבע התובע ונוטל דהתובע אומר לא מהימן לי כיון דהוא חשוד וכן נמי צריך לתרץ לפ"ד הרשב"ט הובא במרדכי דאפי' שבועה יכולין ליתן לחשוד א"כ הא דפריך ונשתבעי' מדר"נ היינו כיון דחשוד הוא מצי תובע אומר אנא אשבע דאיני מקבל שבועתו כיון דחשוד הוא ואע"ג דליכא איסור ליתן שבועה לחשוד תובע אומר לא מהימן וק"ל: