שולחן ערוך חושן משפט פה ב

אם הלוה מכר קרקע למלוה אחר שהגיע זמן פריעת שטרו אפילו במקום שנותנים מעות ואח"כ כותבים שטר יכול לומר לו אלו חייב הייתי לך היה לך לטרוף השדה כשמכרתיו לך:

הגה: אבל אם מכר לו מטלטלין לא יכול לומר אלו הייתי חייב למה לא תבעת ממני בחובך דזה יוכל לומר אילו תבעתי יראתי שלא תמכור לי כלל (תשו' מיימוני ספר משפטים):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אפי' במקום שנותנין מעות כו' ז"ל הטור ל"מ באתרא דכתבי שטרי והדר יהבי זוזי דמצי א"ל איבעי לך לעכובי זוזי בפרעון חובך אלא אפי' היכא דיהבי זוזי כו' הוי לך לגבות כדי שלא יקח המעות ויוציא אותם ולא יהי' לך ממה לפרוע חובך:

יראתי שלא תמכור לי פי' אלא תבריחם או תקדם ותמכרם לאחר ושוב אינו יכול להוציאם מידו בדין משא"כ בקרקע שבמקומה עומדת. ואף אם יקדים וימכרנה יכול לטורפה מידו בשט"ח המוקדם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ו) אפי' במקום כו'. כ"כ הטור ויגעתי למצוא מקור לדין זה ולא מצאתי וגם הוא תמוה מאד בעיני שהיאך יאמר היה לך לטרוף כו' שהרי היה יכול לסלקו במעות וא"כ יכול המלוה לומר אלו הייתי נוגשך היית מסלקני במעות כי אולי יש לך מעות או היית מוכר השדה לאחר והיית משלם לי ולא היית מוכר לי כלל לכך הוצרכתי לפייסך שתמכור לי והייתי מוכרח ליתן לך המעות מתחל' כיון שהוא מקום שנותנים המעות ואח"כ כותבים השטר ושאלתי לכמה חכמים ואמרו שהשכל נותן כן שהמלו' יוכל לטעון כן ואין לפסול שטרא מעלי' בסבר' זו דהיה לך לטרוף השדה כו'. וראי' לדברי מתשובת ריצב"א שבתשובת מיימוני לספר משפטים סי' ל"ד על התובע מחבירו שחייב לו והלה אומר פרעתי וקנית ממני מעיל ולא רציתי להקיף לך כ"א ע"י ערב ואלו הייתי חייב לך ה' ללו' תנהו לי ברובי אפי' יש עדים במכר לו ולא א"ל תנהו לי בחובי אין כחו נגרע בכך ולא דמי לההיא דפ"ב דכתובות דמצי למימר לכ"ע היכי דיהבי זוזי והדר כתבי אלו הייתי חייב לך היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה דהתם למה לו למכור שדהו כיון שקבל המעות שהוא חייב לו אבל כאן אם אמר תנהו לי בחובי הי' ירא שלא ימכור לו כלום עכ"ל ומביאו ב"י בקצר' במחודש א' ואף על פי שמדברי הרב בהג"ה נראה דס"ל דתשובת מיי' איירי דוקא במטלטלים ומטעם שהיה מבריחם אין נ"ל כן דא"כ הל"ל היה ירא שיבריחם ומדכתב היה ירא שלא ימכור לו כלום משמע דר"ל אפי' לא יבריחם לא ירצה למכור לו כלים וה"ט שייך נמי בקרקע וכמ"ש:

וראיתי בב"ח שכתב ג"כ על דברי הטור אבל במטלטלים לא מצי טעין לוה הכי כי יאמר לו מלוה חששתי שתבריח המטלטלים וכ"כ בתשו' מיי' ומביאו ב"י ונ"ל ראי' ברור' לזה מהא דתנן בפרק בתרא דכתובות עשאה סימן לאחר איבד את זכותו וקאמר עלה אביי לא שנו אלא לאחר אבל לעצמו לא אבד זכותו דאמר אי לא עבדי הכי לא הוי מזבין לה ניהלי עכ"ל ומ"ש לחלק בין קרקע למטלטלים כבר כתבתי דאין נ"ל כן גם מ"ש ונ"ל ראיה ברורה לזה כו' דבריו תמוהין דהא התם גבי עשאה סי' לאחר בקרקע מיירי וא"כ לפי דבריו שהוא ראיה ברורה מביא ראי' לסתור את דבריו ובאמת יש לדחות ראיה זו ע"ש וק"ל מיהו לענין דינא נראה עיקר כמו שכתבתי ודו"ק. מיהו במקום שכותבים השטר ואח"כ נותנים המעות הדין אמת כמ"ש הטור והמחבר דיכול הלוה לומר אלו הייתי חייב לך איבעי לך לעכובי זוזא בפרעון חובך שהרי כבר היה שטר מכירה בידך:

באר היטב

עריכה

(ו) מעות: כ"כ הטור ויגעתי למצוא מקור לדין זה ולא מצאתי וגם הוא תמוה מאד בעיני שהיאך יאמר הי' לך לטרוף כו' שהרי יוכל המלו' לומר אלו הייתי נוגשך סלקתני במעות או מכרת השד' לאחר לכך הוצרכתי לפייסך שתמכור לי והוכרחתי ליתן לך המעות מתחל' כיון שהוא מקום דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא ושאלתי לכמה חכמים ואמרו שהשכל נותן כן שיוכל לטעון זה ואין לפסול שטרא מעליא בסברא זו דהי' לך לטרוף כו' מיהו במקום שכותבים שטר ואח"כ נותנים המעות הדין אמת כמ"ש הט"ו דיכול הלו' לומר אלו הייתי חייב לך איבעי לך לעכובי זוזי בפרעון חובך שהרי כבר הי' שטר מכיר' בידך. ש"ך.

(ז) יראתי: פירש הסמ"ע אלא תבריחם או תמכרם לאחר ושוב א"י להוציא מידם משא"כ בקרקע שבמקומ' עומדת ואף אם יקדם וימכרנה יטרפנה מידו בשט"ח המוקדם עכ"ל ולפ"ד הש"ך שכתבתי בס"ק ו' גם בקרקע שייך לומר יראתי כנזכר שם (והט"ז הקש' ע"ד הסמ"ע דא"כ כי יקנה ממנו ג"כ לא מהני כלום שיקח המטלטלים בעד המעות שנותן לו עכשיו וממה יגבה חובו ונ"ל הטעם דהמלו' חפץ וחשק לאותן מטלטלים ואי הוה אמר ליתנם לו בחובו ירא שמא יפרענו בדבר אחר משא"כ בקרקע טפי ניחא למלו' שיחזיק הלו' כדי שיהא חובו בטוח שעיקר שעבודו על הקרקע עכ"ל).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}