שולחן ערוך חושן משפט פג ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פג · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אם הלוה אומר מחוב פלוני שפלוני ערב בו נתתים לך ועל מנת כן קבלתם והמלוה אומר לא נתרציתי לקבלם אלא מחוב פלוני שאין לי בו ערב אם החוב שאמר הלוה שפרעו דהוא מלוה על פה נאמן הלוה בשבועת היסת ונפטר הערב אפילו אם היה קבלן ואם שני החובות יש לו עליהם שני שטרות אם לא פרעו בעדים נאמן המלוה במגו דלא היו דברים מעולם ונשבע ונוטל ואם יש בו נאמנות נוטל בלא שבועה ואפילו אם פרעו בעדים ומעידים שבתורת פרעון נתנם לו ואינם יודעים מאיזה שטר נאמן לומר שקבלם בשביל החוב שאין לו בו ערב ונשבע וגובה חובו מהלוה או מהערב ואם יש בו נאמנות גובה בלא שבועה:
מפרשים
הוא מלוה ע"פ. והערב גם כן נשתעבד בע"פ בשעת מתן מעות ובקנין:
נאמן הלוה. דהא יש לו מיגו ואפילו אם לוה בעדים ולא פרעו עתה בעדים מ"מ יכול לומר פרעתיהו גם זה החוב בפעם אחרת ביני לביני דהא קי"ל המלו' בעדים א"צ לפרעו בעדים ואפילו לוה בקנין ואין העדים לפני הב"ד לקצת רבוותא כמ"ש לעיל ר"ס ע':
ונפטר גם הערב אף שנתערב בקנין דבמקום דהלוה פטור גם הערב פטור כמ"ש בס"ס מ"ט וקכ"ט ס"ח:
ואם שני החובות יש לו עליהם שני שטרות. בפריש' כתבתי שאם פרעו שלא בעדים א"צ שיהיו לו על שניהם שטרות אלא אם יש לו שטר על הלוא' א' שהמלו' אומר שלא פרעוהו נאמן המלו' להוציא בשטרו מהלו' אפי' אם מלוה השני' היא בע"פ אלא משום סיפא דפרעו בעדים כ' שיש לו על שניהן שטרות דשם בעינן שיהיה להמלו' בירור על החובות והיינו דוקא בשטר וכבר כתבתי בסמ"ע בסי' שלפני זה סי"ב דכשיש בידו שטרא מעלי' ל מיקרי מיגו להוצי' ע"ש:
ומעידים שבתורת פרעון נתנם לו. המחבר אזל לשטתו שפסק בסי' נ"ח ס"ב דאם לא ידעו העדים אם נתנו לו בתורת פרעון או בתורת מתנה יכול לטעון סיטראי נינהו אפילו אינו מברר שחייב לו עוד חוב וגם הטור כתב כאן כן אף שחולק שם ללמדינו דאפ"ה נחמן המלו' כיון שיש בידו שטרות על שני החובות:
(ד) נתתים לך וע"מ כן קבלתם כו'. מוכח מזה דאם המלוה מודה דע"מ כן קבלם תו לא מצי לטעון סטראי וכן מוכח מתשו' הר"ן ומביאו ב"י לעיל סי' נ"ח ע"ש וכ"פ בפשיטות בתשו' מהרשד"ם סי' ל"ו וסי' קי"ב ע"ש וכ' עוד שם דאם פרעו לוה ע"י שליח המלוה דנאמן הלוה בלא שבועה שפרעו לשליח על חוב זה אם אין השליח בפנינו כיון דהמלו' טוען שמא עיין שם ונרא' דמיירי כשמודה המלוה שעשאו שליח לגמרי לקבל על איזה חוב שירצה אבל אם אומר המלוה שלא שלחו רק סתם לקבל מעותיו יכול לומר אני לא הייתי מתרצה רק על חוב שאין בו ערב ואיהו שנתרצה וקבלו על חוב שיש בו ערב שינ' מדעתי ולתקוני שדרתי ולא לעוותי וכדלקמן ריש סי' קפ"ב ונאמן המלוה בכך כיון שיש שטר בידו נ"ל ודו"ק ועיין בתשו' מהר"א ן' ששון סי' רכ"ז:
(ה) אפי' היה קבלן קשה לי דהא לקמן סי' קכ"ט סעיף ט"ו פסק דקבלן חייב וי"ל דשאני הכא כיון שהמלוה מודה שקבל מעות ודוחק וגם הבעה"ת שממנו מקור דין זה ס"ל גם בעלמא כן וכמ"ש בסי' קכ"ט שם ע"ש וצל"ע:
(ו) אם לא פרעו בעדים כו'. בזה שלא פרעו בעדים א"צ שיהי' לו שני שטרות אלא בשטר א' סגי אלא משום סיפא דפרעו בעדים כ' שיש לו שני שטרות:
(ה) קבלתם: מוכח מזה דאם המלו' מוד' שע"מ כן קבלם תו לא מצי למטען סטראי וכ"מ מתשובת הר"ן הביאו הב"י בסימן נ"ח ע"ש וכ"פ בתשובת מהרשד"ם סימן ל"ו וסימן קי"ב וכתב עוד שם דאם פרעו לוה ע"י שלוחו דמלו' נאמן הלו' בלא שבוע' שפרע על חוב זה אם אין השליח בפנינו כיון דהמלו' טוען שמא וע"ש ונרא' דמיירי כשמוד' המלוה שעשאו שליח לגמרי לקבל על איז' חוב שירצ' אבל אם אומר שלא שלחו רק סתם לקבל מעותיו יכול לומר לא הייתי מתרצ' רק על חוב שאין בו ערב והשליח שקבלו על חוב שיש בו ערב שינה מדעתי ולתקוני שדרתי כו' וכמ"ש ריש סימן קפ"ב ונאמן המלוה בכך כיון שיש שטר בידו נ"ל ועיין בתשובת מהר"א ששון סי' רכ"ז. שם.
(ו) פה: והערב ג"כ נשתעבד בע"פ בשעת מתן מעות ובקנין. סמ"ע.
(ז) הערב: דהא הלוה יש לו מגו ואפי' לוה בעדים מ"מ יכול לו' פרעתי גם חוב זה דקי"ל המלוה בעדים א"צ לפרעו בעדים וא"כ גם הערב פטור אפי' נתערב בקנין דבמקום דהלו' פטור גם הערב פטור כמ"ש בסוף סימן מ"ט וסי' קכ"ט ס"ח. שם.
(ח) קבלן: ק"ל דהא בסימן קכ"ט סט"ו פסק דקבלן חייב וי"ל דשאני הכא כיון שהמלוה מודה שקבל מעות ודוחק וגם בעה"ת שממנו מקור דין זה ס"ל גם בעלמא כן וכמ"ש בסי' קכ"ט ע"ש וצל"ע. ש"ך.
(ט) בעדים: בזה שלא פרעו בעדים א"צ שיהיה לו ב' שטרות אלא בשטר אחד סגי רק משום סיפא דפרעו בעדים כתב שיש לו שני שטרות ועיין מדינים אלו בסימן נ"ח ס"ב. סמ"ע וש"ך.
(ג) ואינם יודעים מאיז' שטר וקשה מ"ש מהא דאמרינן סוף ב"ב האומר לחבירו שטר לך בידי פרוע הגדול פרוע אלמא כיון דאתחזיק שטרא דפרוע ולא ידוע אם קטן הגדול פרוע ולמה יהי' הכא המלו' נאמן ואפשר דכיון דאם קיבלם בסתם הרשות ביד המלו' לקבל על איזו חוב שירצה והלו' שטוען שהמלו' קיבלו בפי' על חוב זה עליו להביא ראי' ואכתי צריך ישוב: