שולחן ערוך חושן משפט פא יח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שמת ונמצא כתוב באחד משטרותיו שטר זה חציו לפלוני לא זכה אותו פלוני בחצי השטר הודה בפני עדים בלא קנין (עס"ק מ"ז) אע"פ שאמר להם כתבו שטר אם לא אמר אתם עידי לאו הודאה היא:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מי שמת ונמצא כתוב כו'. כבר כתבו הטור והמחבר בס"ס ס"ה בסעיף כ"ב ושם נתבאר טעמו בטור ובסמ"ע:

ש"ך - שפתי כהן

(מז) לא זכה אותו פ' כו' דאמרי' שלא להשביע כתב כן וכבר נתבאר זהעל נכון בסמוך:

(מח) הודה כו' אע"פ שאמר להם כתבו כו'. נלפע"ד שהמחבר לא כיון יפה בדין זה שכ' כן ע"פ מ"ש בספרו ב"י לעיל סי' ל"ב מחו' ח' וז"ל כתוב בתשו' הרא"ש כלל ס"ה הודה בפני עדים בלא קנין אע"פ שאמר להם כתבו שטר אם לא אמר אתם עדי לאו הודאה היא עכ"ל ב"י ובאמת ליתא כן בתשו' הרא"ש שם אלא הכי איתא שם בכלל ס"ה סי' ג' יש דינים חלוקים בהודא' אדם המודה בפני עדים אם הודה מעצמו יכול לטעון שלא להשביע הודה ואם תבעו והודה לו יכול לטעון משטה אני בך כו' הלכך צ"ל אתם עדי כו' והא דאמרי' הודאה בפני שנים וצ"ל כתובו היינו דקאמר אתם עדי דבלא זה אינה הודא' כלל ואף כשאמר אתם עדי לא יכתבו בלא קנין דלא ניח' ליה למיהוי מלוה בשטר כו' עכ"ל והבין המחבר דה"ק הלכך צ"ל אתם עדי וכשאמר כתובו לא מהני והא דאמרי' הודא' בפני שנים וצ"ל כתובו דאלמ' כשאמר כתבו הוי הודא' היינו כשאמר אתם עידי אבל בלא אתם עדי ל"מ אף כשאמר כתובו אבל באמת הא לית' מכמה טעמי' חדא שהרי הרא"ש לא הזכיר שם קודם לכן דכתובו לא מהני ועוד דהיאך יעלה על הדעת דכתובו לא מהני והרי אפי' באמר אתם עדי ולא אמר כתבו לו שטר הוי' הודא' כ"ש באומר להם כתבו לו שטר ואין לך יחוד עדים גדול מזה ועוד דודאי מילת' דפשיטא היא שיכולין לעשות כמו שציוו' להן לכתוב שטר והי' יכול לטרוף בו אפי' ממשעבדי ואיך נאמר שלא יהי' הודא' וגם לא מצינו בש"ס ופוסקים בשום מקום דאם אמר לעדים כתבו לו שטר שצריך שיאמר אתם עדי אלא סתמא אמרינן בכל דוכתא בכתבו סגי אלא ה"ק הרא"ש כיון דיש דינים חלוקים בהודאה הלכך צריך שיאמר אתם עדי ולא סגי בסתם הודא' (ואפשר דאתא לאפוקי דעת רבינו ברוך שהביא המרדכי והגהת אשר"י ר"פ הנושא דכשהעדים עומדים לפנינו אין צריך לומר אתם עדי או אתא לאפוקי דעת הרמב"ם דהודא' גמורה הוי כאתם עדי אלא בעינן אתם עדי דוקא להרא"ש) והא דאמרי' הודא' בפני שנים וצ"ל כתובו כלומר הודא' בפני שנים לענין דהוי הודא' בע"פ וצריך לומר כתובו לענין דהוי מלוה בשטר דאלמא הודאה בפני שנים הודא' היינו דקאמר אתם עדי ואפי' למאי דמפרש הרא"ש בפרק חזקת הבתים דהא דקאמר הודא' בפני שנים וצריך לומר כתובו אתא לאשמועי' דאפי' בפני ב' צ"ל כתובו היינו משום דלא תידוק דהודא' בפני עד א' לא מהני אלא להכי קאמר בפני שנים דאף בפני שנים אין יכולין לכתוב עד שיאמר כתובו אבל מ"מ מוכח דהודא' בפני שנים לחוד הודא' הויא לענין מלוה ע"פ לכך קאמר הרא"ש בתשו' הכא דהיינו באתם עידי ואפ"ה לא יכתבו עד שיאמר להם כתובו אבל כשאמר להם כתובו סגי אפי' בלא אתם עידי:

ומצאתי עוד ראיה ברורה לדברי ממ"ש הרמב"ם ס"פ י"ז מה' עדות וז"ל א' המוד' בפני עדים ואמר דרך הודי' זה יש לו אצלי כך וכך או שאמר הוו עלי עדים הרי אלו עדים ואין צריך לומר אם קנו מידו או שאמר להם כתבו עלי שטר שים לזה אצלי כך וכך וכל כיוצא בדברים אלו הרי הם הודא' ומעידים על פיו עכ"ל וכן מצאתי עוד בפסקי מהר"ם רקנטי סי' ש"ט וז"ל הא דאמר הודא' בפני שנים וצריך לומר אתם עידי ואם אמר אתם עידי לבד אין רשאין לכתוב שטר עד שיאמר כתובו עכ"ל הרי להדי' כמ"ש ודלא כהמחבר:


ט"ז

באר היטב

(לו) כתבו:    והש"ך חולק ע"ז והביא כמה ראיות לדבריו. ע"ש.

(לז) הודא':    לפי מ"ש בסי"ז דהיכא שנתן הכת"י לזה שהוד' לו א"צ להודות כלל בע"פ צ"ל דמ"ש כאן אפי' לא אמר אתם עדי ל"ד הוא אלא אפי' לא הוד' כלל בע"פ אלא משום דאיירי בשטר שאין עליו עדים שצריך עכ"פ מסיר' בעדים מש"ה כת' אע"פ שלא א"ל בשעת מסיר' אתם עדי עכ"ל הסמ"ע וז"ל הש"ך המחבר קיצר בזה ודע שמי שמסר לחבירו שטר בפני עדים שכתו' בו פ' חייב לפ' מנה או אני ח"ל מנה ואינו כתב ידו הוי הודא' אף שלא א"ל אתם עדי ואי"ל השטא' או השבע' כן הוא שטת רש"י ואע"ג שר"ת ושאר פוסקים מפרשים בענין אחר מ"מ לדינא משמע דל"פ על רש"י וה"ה אם א"ל לשון זה אני חייב לך מנה בשטר נרא' כיון דלהרמב"ם והמחבר בסי' מ' יכול להחייב עצמו בכה"ג מהני לענין הודא' ונרא' דאף להחולקים שם מודים כאן ודו"ק עכ"ל.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש