שולחן ערוך חושן משפט עב טז

המלוה את חבירו על טבעת שיש בו אבן ונאבד אם הלוה מודה שאותו שביד השולחני שוה לשלו פשוט שנלך אחר שומת הבקיאים אבל אם טען הלוה דשלו היתה שוה יותר והמלוה טוען ברי שלא היתה שוה אלא כזו הרי זה מודה מקצת ונותן לו מה שהוא מודה ונשבע על השאר ואם המלוה אינו יודע כמה היתה שוה והלוה טוען ברי שהית' שוה יותר הרי הוא נאמן ומשום דהוה ליה מלוה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומ"מ צריכים ב"ד לחקור היטב ולאיים על הלוה שלא ישקר לשום אותה יותר משוויה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אם הלוה מודה שאותו שביד השולחני שוה לשלו כו': כל זה הסעיף מיירי כשידוע שזה הטבעת שביד השולחני הוא שוה יותר מדמי חובו והמלו' מודה שעכ"פ הטבעת שנאבד לא היה גרוע מזה הטבעת שביד השולחני מ"ה ברישא דגם הלוה אומר שלא הי' הנאבד טוב יותר משלם המותר מדמי חובו כפי שומו שוויה של זה ובמציעת' יש לו דין מודה מקצת שהרי המלוה ג"כ מודה שטבעת הנאבד הי' שוה יותר מחובו ובסיפא שטוען המלו' אינו יודע ור"ל שאינו יודע שהיה שוה יותר או לא עכ"פ היה שוה כזו מ"ה ה"ל דין מתוך שאינו יכול לישבע משלם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(סד) אם הלוה מודה כו' בכל הסעיף מיירי כשידוע שזה הטבעת שביד השולחני שוה יותר מחובו וק"ל:

(סה) ואם המלו' א"י כמה הית' שוה כו'. אבל עכ"פ מודה שהית' שוה כזו שביד השולחני דאל"כ נשבע היסת שא"י שהית' שוה יותר מחובו ופטור:

באר היטב

עריכה

(לח) מודה: בכל הסעיף מיירי כשידוע שזה הטבעת שביד השולחני שוה יותר מדמי חובו. סמ"ע.

קצות החושן

עריכה

(יט) אלא כזו. נראה מדכתב כזו היינו משום דמיירי שהטבעת שביד השולחני הוא לפנינו ובזה דוקא מחויב שבועה דהוי דבר שבמדה כיון שידוע לבית דין ששוה כזו שהיא לפני בית דין אף על גב דאינו ידוע לבית דין כמה היא שוה ואכתי לא נודע קצבתו שהודה הוא גופה דבר שבמדה הוא מה שמודה ששוה כזו אבל אם אין הטבעת שביד השולתני לפני בית דין ה"ל כמו מה שהנחת אתה נוטל דאינו ידוע הודאתו לפני בית דין בשעת הודאה כמה יעלה ואף ע"ג דאח"כ נודע כבר יצאה הודאה בפטור וכמ"ש בס"ק י"ז עיין שם:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}