שולחן ערוך חושן משפט סו ג


שולחן ערוך

הנותן נכסיו לאחר במתנת בריא מטלטלי אגב מקרקעי בקנין והיו לו שטרות אע"ג דשטרי בכלל נכסי אינון לא קנאם כיון שלא כתב לו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

הנותן נכסיו לאחר במתנת ברי' מטלטלי אג"ק וכו':    לקמן בס"ס זה סמ"ב כתב מור"ם דאין שטרות בכלל מטלטלין ועפ"ז צ"ל דמ"ש המחבר כאן מטלטלי אג"ק כו' ר"ל כשהמקנה הקנה לו נכסיו ?,, כדין מטלטלי אג"ק וזהו שסיים וכתב ז"ל אע"ג דשטרי בכלל נכסי אינון וק"ל:

והיו לו שטרות כו':    ל' הטור ואע"פ שהשטרות הם ע"ג קרקע ומחשב כמסירה כו' ע"ש:

כיון שלא כתב לו קני כו':    כן הוא ל' הרא"ש בתשובה הביאה הטור בסי' זה ס"ג ולשטתו א"ש דס"ל דשטר אינו נקנה באגב אבל לפי מאי דפסק הב"י כהרי"ף והרמב"ם דס"ל דנקנה באגב וכמ"ש המחבר בסמוך ס"י וגם מור"ם הסכים שם צ"ל דהכא מ"ש שלא "כתב ל"ד כתיב' קאמר אלא ר"ל שלא אמרו בע"פ וכמ"ש הרא"ש דגם להרי"ף והרמב"ם צ"ל כן בע"פ וכ"כ המחבר בש"ע בסמוך בס"י ע"ש גם לקמן בסי' רמ"ח כתב הטור אהאי דינא דבמתנת בריא לא מהני כיון דלא כתב ליה קני לך כו' שם נמי ל' "כתב ל"ד הוא דהא פסק המחבר כאן דבאמירה כן סגי ויש מתרצין דדוק' היכא דמקני השטרות לחוד אג"ק פסק בס"י דסגי באמיר' אבל היכא דמקנ' השטרות בכלל שאר מטלטלים בלשון נכסי אג"ק פסק המחבר דלא סגי באמיר' כן לחוד אלא בעינן ג"כ כתיבה ומ"ה כתב כאן ובס"ס רמ"ח ל' כתב ואין טעם לדבר ואדרבה איפכא מסתברא דהא לשאר דברים לא בעי' כתיבה ואמיר' וכשכולל שטרות עמהן הל"ל דסגי בכל דהוא:

ש"ך - שפתי כהן

(יב) לא קנאה כו'. ומדברי תשובת הריטב"א שהביא ב"י ס"ס זה מחר מ"ט מבואר שחולק וס"ל דשטרי וכל שעבודייהו איקרי נכסיו השיג על הרשב"א שכתב דמאי דאמרינן בש"ס נכסי לפלוני אינו אלא בשכיב מרע אלא ה"ה בברי' ור"ל דאע"ג דבברי' לא אמרינן דדבריו ככתובים ומסורים מ"מ אם אמר נכסי לפלוני ה"ל שטרות בכלל והוי כמ"ש בפי' השטרות וכל שעבודן יהיו לפלוני וא"כ אם הקנה אותן לו אגב קרקע מהני אפי' במתנת ברי' וכדלקמן סעיף י' וה"ה למה שכתבתי לק' ס"ק כ"ז דבאג"ק כתיבה בעי ה"נ אי כתב ליה במתנת ברי' נכסיו באג"ק שהשטרות בכלל וה"ל כאלו כתב לו קני לך הוא וכל שעבודו ואג"ק הוא כמסירה וה"ה אם השטרות נכתבו לשם כל המוציאן דלא בעי כתיבה וכמ"ש לעיל ס"ק י' וזכה בהן המקבל כשהקנה לו נכסיו באג"ק. וכ"כ עוד הריטב"א פ"ק דקדושין דף כ"ז וז"ל וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות כו' ושמעינן מהכא דשטר וכל שעבודו מקרי נכסי' אפי' במתנת ברי' שלא כדעת רבינו עכ"ל וכתב בתשו' הריטב"א שם שכן דעת הרא"ה והרמב"ן ור"י וכן הוא בנמוקי יוסף פ' מי שמת גבי שטרות אקרי נכסי עיין שם וכ"כ ב"י בס"ס זה בשם הרשב"א שיש מי שהעמידה אפי' בברי' ונכסי שאני שהשעבוד בכלל נכסיו הוא (והיא נדפסת בתשוב' רמב"ן סי' ז') ואע"פ שהביא שם שהרשב"א כתב שאין זה מחוור בעיניו מ"מ הרי הריטב"א ראה דעתו והשיג עליו בטוב טעם:

(יג) כיון שלא כתב כו'. כלומר שלא כתב לו וגם לא אמר לו כן בע"פ וכדלקמן סעיף י' וכן מוכרח לפרש ל' תשוב' הרא"ש בטור לקמן ס"ס רמ"ח ע"ש וכ"כ בסמ"ע ס"ק י"ד והפי' השני בסמ"ע דהכא כיון שהוא בכלל שאר מטלטלים שאני לא נהיר' וכבר כתב הוא עצמו שאין טעם לדבר זה ע"ש גם א"א לומר כן דהא הך דינא דלקמן דבאמירה סגי הוא מתשו' הרא"ש זו שבכלל ט"ו סי' ב' ע"ש מיהו לענין הלכה העליתי לקמן סעיף י' ס"ק כ"ו דאגב אינו אלא במקום מסירה וכתיבה בעי ע"ש:


ט"ז

באר היטב

(ט) מטלטלי:    לקמן סמ"ב כתב הרמ"א דאין שטרות בכלל מטלטלים וצ"ל דמ"ש המחבר כאן מטלטלי אג"ק ר"ל שהמקנה הקנה לו נכסיו כדין מטלטלי אג"ק וזהו שסיים אף ע"ג דשטרי בכלל נכסי אינון. סמ"ע.

(י) כתב:    לפי מ"ש המחבר בס"י דשטר נקנה באגב והרמ"א הסכים עמו שם צ"ל דמ"ש כאן שלא כתב כו' ל"ד כתיבה קאמר אלא ר"ל שלא אמרו בע"פ גם בסי' רמ"ח כתב הטור בדין מתנת בריא דלא מהני כיון דלא כתב ליה קני לך כו' שם ג"כ ל"ד הוא דהא פסק המחבר כאן בס"י דבאמיר' סגי. שם.



קצות החושן

פירושים נוספים

▲ חזור לראש