שולחן ערוך חושן משפט מה יז


שולחן ערוך

הבא מכח עכו"ם הרי הוא כמוהו לגבות בשטר שעידיו מרוחקים שני שיטים אם נהגו העכו"ם לגבות בו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

הרי הוא כמוהו לגבות כו':    מל' משמע דהמלוה הבא לגבות בא מכח העכו"ם ואף שהוא למעליותא והמחבר פסק בסי' קנ"ד סי"ח דדוקא לגריעותא הרי הוא כעכו"ם צ"ל דשאני הכא בשט"ח שהוא דינא דמלכותא וכמ"ש מור"ם בס"ס שס"ט וכ"כ בסי' קנ"ד ז"ל וכ"ש במקום דאיכא דינא דמלכותא כו' וא"כ י"ל דגם המחבר מודה בדינא דמלכותא והיותר נראה לחלק ולומר דשאני הכא כיון דהעכו"ם נהגו לגבות בו ומהשטר מוכח שחייב לו הישראל ואפי' ישראל בישראל היה יכול לגבות בו שהרי אנו רואין שאין בו זיוף אלא שפסלוהו בישראל משום שהיה יכולין לזייפו ובשל עכו"ם לא התקינו להפקיע ממונו של זה הבא מכח עכו"ם משא"כ בסימן קנ"ד דשם הוא איפכא דזה היה מוחזק בחלונו כמה שנים וזה הבא מכח עכו"ם בא להזיקו בידים בבנין שרוצה לבנות כנגדו להאפיל עליו ואף שבמניעת הבנין יהיה היזק להלוקח מ"מ אינו אלא גרם היזק וחילוק כזה צריכין לחלק גם שם בסימן קנ"ד ליישב בזה דל"ת אהדדי מ"ש בסי"ח ובסי' י"ט וכמ"ש ע"ש ומה"ט נמי כתב המחבר לקמן בסי' ס"ו סכ"ה ז"ל עכו"ם שמכר שט"ח לישראל יש מי שאומר כיון שבדיניהן כל זכותו מכר לו כדיניהן דיינינן ליה שאם חזר ומחלו אינו מחיל דהתם נמי כיון דקנה ממנו השטר חוב לאו כל כמיניה להזיקו בידים במחילתו גם מה שכתב מורי ורבי ר' משה איסרלש בסי' ס"ז סי"ז ז"ל הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ולכן מי שקנה שטר חוב מן העכו"ם על חבירו אין השביעית משמטתו דהתם נמי כיון דישראל הלוה היה חייב לשלם לעכו"ם ואין להלוה היזק בקניית הישראל השטר מהעכו"ם משום הכי נראה דכולי עלמא מודים דבכהאי גוונא אמרי' דיש לו כח עכו"ם וק"ל. וא"ל דמור"ם כתב אותו הג"ה לשיטתו דפסק בסימן קנ"ד בסי"ח וי"ט כדעות האמוראים דבכ"מ אמרינן הבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ודו"ק שוב ראיתי שבד"מ ס"ח שהביא לדברי הרשב"א כ' דינא אעכו"ם לוה שמכר שדהו לישראל והמלוה ישראל בא לגבות מלוקח ישראל מכח העכו"ם וא"כ לק"מ דבכה"ג הוי לגריעותא הלוקח כעכו"ם שחייב לשלם ודו"ק:

ש"ך - שפתי כהן

(כח) הבא מכח עכו"ם כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ל"ז ועמ"ש לקמן סי' ס"ו סעיף כ"ה ס"ק פ"ב:


ט"ז

באר היטב

(כט) מכח:    משמע דהמלו' הבא לגבות בא מכח עובד כוכבים ואף שהוא למעליותא ובסי' קנ"ד סי"ח פסק דדוקא לגריעותא הרי הוא כעובד כוכבים צ"ל דשאני הכא כיון דאפילו ישראל בישראל הי' יכול לגבות בו שהרי אנו רואין שאין בו זיוף אלא שפסלוהו משום שיכולין לזייפו ובשל עובד כוכבים לא התקינו להפקיע ממונו של זה הבא מכח עובד כוכבים משא"כ בסי' קנ"ד הוי איפכא דזה הי' מוחזק כמה שנים בחלונו וזה הבא מכח עובד כוכבים בא להזיקו בבנין שרוצ' לבנות ולהאפיל כנגדו וחילוק זה צריכין לחלק בסי' קנ"ד ג"כ דל"ת אהדדי מ"ש בסי"ח ובסי"ט ע"ש ומה"ט כתב המחבר בסי' ס"ו סכ"ה עובד כוכבים שמכר שט"ח לישראל כדיניהם דיינינן ליה שאם חזר ומחלו אינו מחול התם נמי כיון דקנ' ממנו השט"ח לאו כל כמיניה להזיקו בידים במחילתו גם מ"ש הרמ"א בסי' ס"ז סי"ז הבא מכח עובד כוכבים כו' ולכן מי שקנ' שט"ח מן העובד כוכבים על חבירו אין השביעית משמטתו דהתם נמי כיון דבלא"ה הי' זה חייב לשלם לעובד כוכבים ואין לו היזק בקניית ישראל חבירו נרא' דלכ"ע בכה"ג אמרינן דיש לו כח העובד כוכבים עכ"ל הסמ"ע.



קצות החושן

פירושים נוספים

▲ חזור לראש