שולחן ערוך חושן משפט מג ז

שטרי חוב המוקדמים פסולים שהרי טורף בהם לקוחות שלא כדין ולפיכך קנסו אותו חכמים ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין גזירה שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו ואם יטעון הלוה פרעתי דינו כטוען כן בשאר שטרות ואם טען להד"ם הוחזק כפרן

(ויש אומרים דפסול לגמרי) (טור בשם ר"י והרא"ש והוא בפרק א"נ וריב"ש סי' שפ"ב מיהו ראיות הריב"ש שם יש לדחות וכמ"ש בספרי ע"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אלא מבני חורין: בדרישה כתבתי דאפי' אם יקנו הב"ד השטר בידם ולא יתנו לטרוף מזמן ראשון או שיכתבו ב"ד על השטר שטר זה לא יטרוף בו כ"א מזמן זה אפ"ה אינו גובה ממשועבדי' משום קנס כיון דמתחלת כתיבתו היה ראוי ועומד לטרוף בו מזמן ראשון ועד"ר:

דפסול לגמרי: עפ"ר ובהגד"מ שם כתבתי בשם מור"ם דמוכח מדברי הטור מיניה וביה דאינו ר"ל נפסל לגמרי מכל וכל אלא אם טוען להד"ם אינו נאמן והוחזק כפרן מכח זה השטר אבל אם טוען פרעתי נאמן ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ט) ולפיכך קנסו כו'. וע' לקמן סי' נ"ב מה שכתבתי בזה בס"ק ד':

(י) ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין. נראה דהיינו לומר כשבא לב"ד בשטר כזה לתבוע את הלוה גובה בו מיד מבני חורין וקורעין את השטר או שכותבין לו פס"ד על הלוה וממילא טורף אף ממשעבדי מיום שנכתב הפס"ד אבל אין מוסרים לו השטר שיגבה מהלוה מבני חורין דהא יש לחוש שיגבה בו ממשעבדי מזמן ראשון:

(יא) אלא מבני חורין. ואפי' אם יקחו הב"ד השטר בידם ולא יתנו לטרוף מזמן ראשון או שיכתבו ב"ד על השטר שטר זה לא יטרוף בו כ"א מזמן זה אפ"ה אינו גובה ממשעבדי משום קנס כיון דמתחלת כתיבתו היה ראוי ועומד לטרוף מזמן ראשון ע"כ ל' סמ"ע. ואף שבש"ס ופוסקים לא מוכח מידי די"ל דאינהו מיירי בשטר שהוא כתוב מכל צד שא"א לכתוב עליו עוד שום דבר וכה"ג צ"ל בפ' ג"פ בש"ס ופוסקים גבי פלוגתא דר' יודא ור' יוסי במי שפרע מקצת חובו יחליף כו' ולא אמרי' יכתוב על גביו. וכה"ג צ"ל בכמה דוכתי מ"מ לענין דינא מסתבר כדברי הסמ"ע דדמי לדלקמן סי' מ"ה סעיף י"ד דכיון שנרא' פיסולו בב"ד שוב אין לו תקנה ע"ש ולפ"ז אם. המלוה בעצמו כתב עליו קודם שנראה בב"ד שלא ניתן לטרוף אלא מזמן זה כשר וכן נראה ודוק:

(יב) וי"א דפסול לגמרי הוא דעת ר"י וסיעתו בטור ע"ש וכ' הסמ"ע ס"ק י"א דמוכח מדברי הטור מיניה וביה דאינו ר"ל נפסל לגמרי מכל וכל אלא אם טוען להד"מ אינו נאמן והוחזק כפרן מכח זה השטר אבל אם טוען פרעתי נאמן עכ"ל ולפ"ד לא מוכח מידי דנהי דדעת ר' יונה בטור לקמן סי' מ"ה הוא כן אבל דעת ר"י בעל התוס' שהביא הטור כאן אינו כן (ולא הביא הטור סי' מ"ה דברי ר' יונה אלא בשביל דינים אחרים ע"ש) אלא אדרבה משמע מדבריו דנפסל לגמרי מכל וכל וכן משמע בתוס' פ' מי שמת דף קנ"ז ע"ב בשם ר"י ע"ש וכן מוכח בהריב"ש סי' שפ"ב לדעת ר"י דמייתי ראיה לדברי ר"י מהא דפריך בש"ס פ"ק דמציעא (דף י"ז) תיפוק ליה דה"ל מוקדם ומאי פריך הא שטר שנמחל שעבודו עדיף דלא גבי אפי' מבני חרי. ואם איתא הא גם לדברי ר"י אכתי קשיא הא שטר שנמחל שעבודו עדיף דיכול לטעון להד"ם כדמשמע בפרק חזקת (ד' ל"ב ע"ב) גבי ההוא ערבא דמייתי הריב"ש גופיה שם ע"ש. וכן כ' הב"ח לדעת ר"י פסול מכל וכל וכ"כ בתשו' מהר"א ן' ששון סי' קמ"ה שם משמע בטור לדעת ר"י והרא"ש ע"ש. והכי משמע נמי מדכתבו ר"י והרא"ש דפסולים לגבות מבני חרי משום דלישנא דפסולים משמע דפסולים לגמרי כו' ע"ש וכן משמע בפסקי מהרא"י סי' י"ג שכתב וז"ל דאשר"י נראה דסבר כדברי התוספות דבשטר מוקדם לא גבי אפי' מבני חרי משמע דכמו אספא בעלמא הוא עכ"ל וכן נראה מדברי הר"ב:

(יג) דפסול לגמרי אע"פ שהעדים כשרים ובדרך שיתבאר ודלא כבעל גדולי תרומה דף שכ"ט ע"ד שכתב שטעם הרא"ש הוא מפני שהעדים פסולים שכתב והלא העדים פסולים כו' והתוספות כתבו דאין גובה אפילו מבני חורין בשטר ודקדקו מלשון פסולים כו' אלמא לתרץ קושייתם דעדים פסולים נינהו קאמרו דאין גובה אפי' מבני חרי עכ"ל ושגג שגגה גדולה דא"כ מאי מייתי הרא"ש שם מחלוקת בזה פשיטא דלכ"ע היכא דהעדים פסולים השטר בטל לגמרי וגם מאי פריך התם בש"ס ומייתי לה הרא"ש לגבי מזמן שני ול"ל לש"ס דגזירה דשמא יגבה מזמן ראשון כו' אלא ודאי הרא"ש מיירי בגווני דהעדים כשרים וכמ"ש הרא"ש שם ואפ"ה כתבו התוס' דשט"ח המוקדמים פסולים לגמרי וזה פשוט מאד:

(יד) לגמרי. השטר אבל מ"מ לכ"ע גובה מהלוה כשהוא מודה שהוא חייב או כשיש עדים בזה וכמו שכתבתי לקמן סי' נ"ב ס"ק ד' וכ"כ בתשובת מהר"ש כהן ספר ב' סי' קנ"ח ובתשובת מהר"א ן' ששון סי' קמ"ה וכן נראה מבואר מדברי הסמ"ע והב"ח ושאר אחרוני' והוא פשוט:

באר היטב

עריכה

(ט) חורין: ואפילו אם יקחו הב"ד השטר בידם ולא יתנו לטרוף מזמן הראשון או שיכתבו ב"ד על השטר שלא יטרוף בו כי אם מזמן זה אפ"ה אינו גובה ממשועבדים משום קנס כיון דמתחלתו הי' ראוי ועומד לטרוף בו מזמן ראשון כ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך דמסתבר כדבריו דכיון שנרא' פסולו בב"ד שוב אין לו תקנ' ולפ"ז אם המלו' בעצמו כתב עליו קודם שנרא' בב"ד שלא ניתן לטרוף מזמן ראשון נרא' דכשר עכ"ל.

(י) לגמרי: מדברי הטור מוכח דאינו ר"ל נפסל לגמרי מכל וכל אלא אם טוען להד"ם הוחזק כפרן מכח שטר זה רק דאם טוען פרעתי נאמן כ"כ הסמ"ע בשם מור"ש והש"ך כתב דלא מוכח מידי כו' אלא דהוי כמו חספא בעלמא ופסול לגמרי ואע"פ שהעדים כשרים ובדרך שיתבאר ודלא כבעל ג"ת אבל מ"מ לכ"ע גובה מהלו' עצמו כשהוא מודה או שיש עדים בזה וכ"כ בתשובת מהרש"ך ס"ב סי' קנ"ח ובתשובת מוהר"א ששון סי' קמ"ה והוא פשוט עכ"ל (ועיין מ"ש הגאון ח"צ בהגהת ט"ז שתופס דברי מור"ש לעיקר שאינו פסול לגמרי ע"ש).

קצות החושן

עריכה

(ב) ואם טען להד"מ. כתב הסמ"ע דהוחזק כפרן ודעת הש"ך דפסול לגמרי ואפילו טוען להד"מ דהשטר חספא בעלמא הוי ע"ש:

אמנם אם העדים לפנינו וזוכרין ההלואה וטוען להד"מ ודאי הוחזק כפרן דאף על גב דהשטר פסול לגמרי כיון דהעדים כשרים ודאי לא מיהמן לומר להד"מ והכא דמיירי באופן שהעדים כשרים דאם הקדימו בכוונה ודאי לכולי עלמא השטר פסול וכיון דהעדים כשרים אם כן ודאי כשטוען להד"מ והעדים זוכרין בע"פ הרי הוא הוחזק כפרן וכן כתב כנה"ג בשם מוהר"א ששון ועיין תוספות פ' א"נ דהקשו מנא ידעי שהוא מוקדם ויש שתירצו כגוי שאין כת"י יוצא ממקום אחר עיין שם ולדעת הרמב"ם באין כת"י יוצא ממקום אחר צריכין לזכור הלואה ועיין סימן מ"ו סעי' י' והיכא דעדי' זוכרין הלואה ודאי לא מצי טעין לא הד"מ וכמ"ש מיהו לפי מ"ש שם בסימן מ"ו דהיכא דזוכרין שחתמו על השטר בציוי הלוה ה"ל כמי שזוכרין הלואה עיין שם אם כן הכא במוקדם אפילו זוכרין שחתמו על השטר בציוי הלוה מצי טעין לא הד"מ כיון דהשטר פסול:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}