שולחן ערוך חושן משפט מב ח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מב · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
בכל הני דאמרינן לעיל שיד בעל השטר על התחתונה אי תפס מטלטלים לא מפקינן מיניה:
- הגה: וכ"ש שאומרים בשובר יד בעל השטר על העליונה הואיל והוא מוחזק (נ"י פ' ג"פ בשם הרא"ה) דלא כיש חולקין ואומרים דאפי' בשובר אמרינן ידו על התחתונה (שם בשם הריטב"א תלמידו):
מפרשים
אי תפס מטלטלי כו': פי' אפי' תפס בעדי' ועפ"ר:
וכ"ש שאומרי' בשובר יד בעל השטר: יש מגיהין יד בעל השובר על העליונה ואינו צריך דגם בעל השובר בעל השטר מיקרי והא דכתב דכ"ש הוא ר"ל מאחר דבתפס שלא ברשות בעלים לאחר שנולד הספק מהני כ"ש בשובר שמוחזק ועומד בשלו הוא דאין מוציאין מידו כן הוא דעת מור"ם ז"ל אבל קשה די"ל דלא מהני שובר שלשונו מסופק נגד שט"ח מבורר שהיא ביד המלוה ויש לו בשטר שיעבוד קרקעות וכן מוכח דאל"כ קשה דדברי הרי"ף ורבינו שבסי' זה יסתרו למ"ש הרי"ף ורבינו לקמן בסי' ע"א סל"ד בדין מלוה שהאמין ללוה שצריך הלוה לישבע שפרע משום דיד בעל השטר על התחתונה ואמרי' דלא הימניה אלא לבטל השטר דמלו' ולעשות כמלוה ע"פ והיינו מטעם כיון שהחוב ברור בשטר שביד המלו' וכמ"ש שם בדרישה ומזה קשה גם על ב"י שכתב בס"ס י' גבי ספל וקפל ז"ל ונראה שאם הוא שטר מחילה לא תלינן בזבוב דהמע"ה עכ"ל ודו"ק:
(טו) הי תפס. תפילו בעדים וכ"כ ה"ה ומביתו ב"י ומשמע אפילו תפס שלא ברשות וכ"כ גם כן בפשיטות בסמ"ע ס"ק כ"ג והבאתי לשונו לקמן בסמוך ס"ק י"ז וכן משמע מדברי הרא"ש והרבה פוסקים וזהו דנח כבעה"ת בשם הרמב"ן והביאו ב"י ועיין בס' ג"ת שהאריך הרבה מיהו נ"ל דלענין דינא לא פליגי דהפוסקים מיירי בטוען ברי והרמב"ן מיירי בטוען שמא ובא לזכות מכח השטר והיינו שהביא הרא"ש פ"ק דבכורות דברי הרמב"ן ודו"ק וכבר הארכתי בזה בספרי תקפו כהן ע"ש:
(טז) מטלטלים. אבל קרקע אפילו פירות קרקע לא מהני תפיס' אפילו טוען התופס ברי מטעם דקרקע בחזקת בעליה קיימא כדלקמן סימן שי"ב סעיף ט"ו וסימן שי"ז סוף ס"ג והארכתי בדינים אלו בספרי ת"כ ע"ש:
(יז) וכל שכן שאומרים בשובר כו'. וכתב הסמ"ע וז"ל ר"ל מאחר דבתופס שלא ברשות מרשות בעלים לאחר שנולד הספק מהני כ"ש בשובר שמוחזק ועומד בשלו הוא דאין מוציאים מידו כן הוא דעת מור"ם ז"ל אבל קשה די"ל דלא מהני שובר שלשונו מסופק נגד שט"ח מבורר שהוא ביד המלוה וכן מוכח דאל"כ קשה דדברי הרי"ף והטור שבסי' זה יסתרו למ"ש הרי"ף וטור לקמן סי' ע"א (סעיף כ"א) בדין מלוה שהאמין ללוה שצריך הלוה לישבע שפרע משום דיד בעל השטר על התחתונ' ואמרי' דלא הימני' אלא לבטל השטר דמלוה ולעשות כמלוה על פה והיינו מטעם כיון שהחוב ברור בשטר שביד המלוה וכמ"ש שם בדריש' ומזה קשה ג"כ על ב"י שכתב גבי ספל וקפל וז"ל ונראה שאם הוא שטר מחיל' לא תלינן בזבוב דהמע"ה ע"כ ודו"ק עכ"ל סמ"ע ולפע"ד דברי הרב ב"י נכוני' וברורי' בטעמם דכ"ש הוא דבשובר אמרינן יד בעל השובר על העליונ' ומ"ש הסמ"ע דאל"כ קשה דדברי הרי"ף והטו' יסתרו כו' לק"מ דלעול' אמרי' יד בעל השובר על העליונ' לבטל שטר שכן דרך לכתוב שובר לבטל השטר ואם כן יד בעל השטר על התחתונ' נגד השובר וממילא יד בעל השובר על העליונ' נגד השטר אבל אחר שנתבטל השטר א"כ ה"ל בעל השובר לענין תביע' בע"פ בעל השטר ושפיר אמרינן גביה יד בעל השטר על התחתונ' לענין דצריך לישבע תדע דע"כ לקמן סי' ע"א אין הטעם כמ"ש בסמ"ע כיון שהחוב ברור בשטר שביד המלו' דהא מועיל השובר לבטל השטר ופשיטא דקרעינא ליה לשטרא מיד שאומר פרוע אלא הטעם כמ"ש וגם כאן פשיטא דצריך הלוה לישבע היסת כתביעת בע"פ ומ"ש יד בעל השובר על העליונ' היינו לבטל השטר גם בדין אי תפס לא מפקינן אם הלוה תובע למלו' יכול להשביעו היסת וכדלקמן סי"ב וק"ל. גם מ"ש ומזה קשה גם על ב"י גבי ספל וקפל כו' לק"מ ודברי הב"י נכונים וכן מבואר בתשו' הרא"ש בכמה תשובות ומביאם ב"י בס"ס מ"ג וכן בש"ע שם סעיף כ"ה וכ"ו וכ"ז ע"ש וכן בשאר אחרוני' גם בד"מ כ' על דברי ספל וע' בסמוך בדברי מהרי"ק דלא משמע כן ולפי מ"ש לקמן בס"ק שאחר זה גם מהרי"ק מודה ודו"ק:
(יח) דלא כי"ח כו'. ז"ל ד"מ כתב מהרי"ק שורש ז' אפילו כשהוא מוחזק אם בא להפקיע בשטר מה שהוא מחויב בדין אומרים יד בעל השטר על התחתונ' ע"כ וכ"כ נ"י פ' ג"פ בשם הריטב"א אמנם כתב שם דהרא"ה חולק וס"ל דאם בעל השטר מוחזק כגון בשובר ידו על העליונ' עכ"ל ד"מ. גם בבדה"ב תמה על מהרי"ק איך חולק על הפוסקי' דאי תפס לא מפקינן מיניה. גם בס' לח"מ סוף פי"ד מה' מלוה הניח דברי מהרי"ק בתימ' ע"ש שהאריך ולפע"ד לק"מ וליכא כאן פלוגתא כלל בין הפוסקי' דמהרי"ק קאי שם על מי שהיה חייב בלא השטר לפרוע לצדקה לפי ממונו ועתה טוען שאין לו לפרוע להוצאת פדיון שבוים כלום רק שוה בשוה מחמת שהוזכר בשטר שביניהם דבהוצאת צדקה יפרע כל א' בשוה וע"ז כתב מהרי"ק שם דאין פ"ש בכלל צדקה ואמרינן יד בעל השטר על התחתונ' ואע"ג דהוא מוחזק שהרי אין בחזקתו כלום מאחר שמכח הדין מתחייב לפי ממונו אלא שמכח השטר בא להפקיע דין תורה עכ"ל ר"ל כיון דבלא השטר הוא חייב בודאי לפי ממונו שהרי אינו טוען שאתם עשיתם עמי בפי' לפרוע שוה בשוה גם בפ"ש רק שאומר כיון שעשיתם עמי שטר לפרוע שוה בשוה לצורך צדקה גם פ"ש בכלל א"כ מה יועיל לו תפיסתו הרי הוא חייב בודאי בלא שטר ואיך יפקיע את עצמו מכח ספק שבשטר אין ספק מוציא מידי ודאי אבל כאן שהמנו' אומר שחייב לו בודאי א"כ גם בלא"ה חייבלו לדברי המלו' פשיטא דאי תפס אפילו בעדים לא מפקינן מיניה כיון שטוען ברי וכן בשובר שהלוה אומר אפילו בלא שובר אינו חייב לו אמרי' יד בעל השובר על העליונ' כיון שהוא מוחזק וכן מ"ש הרא"ש והמחבר לקמן סי' מ"ג סעיף כ"ז דאם הי' כתוב בשובר שמחל לו כל תביעות שהי' לו עד עכשיו הוי ספק ומספיקא לא מפקינן ממונא היינו ג"כ שבעל השובר טוען שמחל לו בפי' גם שטר זה ודוק וכן הריטב"א בנ"י שם מודה דאמרי' בשובר ידו על העליונ' כיון שהוא מוחזק ולא פליג התם אלא בכתוב בו דינרים דלא דיינינן דינרים טובא משום דלשון דינרים משמע רק ב' וכ"כ ה"ה והמחבר בסעיף י"ב בדינרים גם בשטר שתפס דמפקינן מיני' תדע דאל"כ למה הביא הנ"י שם פלוגתייהו בברייתא דדינרים ה"ל לכתוב כן לעיל מיני' במתני' דזוזי ק' דאינון ל' סלעין אלא ודאי כמ"ש ע"ש ודו"ק ועוד י"ל דבהך דתשובת הרא"ש ושאר פוסקים והמחבר לקמן סי' מ"ג שאני דתפס קודם שנולד הספק או שתפס ברשות וא"צ לפרש שטוען ברי והארכתי בזה בספרי ת"כ סי' נ"ו וע"ש:
(יב) מטלטלים: אבל קרקע אפילו פירות קרקע לא מהני תפיס' אפילו טוען התופס ברי מטעם דקרקע בחזקת בעליה עומדת כמ"ש סי' שי"ב סט"ו וסי' שי"ז ס"ג. ש"ך.
(יג) בשובר: כ' הסמ"ע קשה די"ל דלא מהני שובר שלשונו מסופק נגד שט"ח מבורר שהוא ביד המלו' ויש לו בשטר שעבוד קרקעות וכ"מ לקמן בסי' ע"א סל"ד ע"ש והש"ך כתב דלק"מ דלעולם יד בעל השטר על התחתונ' נגד השובר כיון דדרך לכתוב שובר לבטל השטר וממיל' יד בעל השובר על העליונ' נגד השטר אבל אחר שנתבטל השטר א"כ ה"ל בעל השובר לענין תביעת בע"פ בעל השטר ושפיר אמרינן גביה יד בעה"ש על התחתונ' לענין דצריך לישבע גם מלקמן סי' ע"א מוכח דלא כהסמ"ע כו' ע"ש (ובט"ז מיישב בענין אחר ע"ש).
(יד) חולקין: הוא דעת מהרי"ק דס"ל אפילו הוא מוחזק כשבא להפקיע מה שמחויב בדין ידו על התחתונ' וכתב הש"ך דהכל תמהו עליו בדין זה איך חולק על הפוסקים דאי תפס לא מפקינן מיניה ונ"ל דלק"מ דנדון של מהרי"ק הי' במי שהי' חייב בלא השטר לפרוע לצדק' לפי ממונו ועתה טוען שאין לו לפרוע להוצאת פדיון שבוים רק שוה בשוה מחמת דבהוצאת צדק' נזכר כן בשטר ע"ז כתב דאין פ"ש בכלל צדק' ומאחר שמכח הדין מתחייב לפי ממונו אלא שמכח השטר בא להפקיע דין תור' לכך ידו על התחתונ' אע"פ שהוא מוחזק שהרי אין חזקתו כלום אבל כאן שאפי' בלא שובר אומר הלו' שאינו חייב לו אמרינן יד בעל השובר על העליונ' כיון שהוא מוחזק ובזה גם מהרי"ק מוד' עכ"ל.