שולחן ערוך הרב אורח חיים לג
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן לג | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א עריכה
אם נקרעו מחיצות הפנימיות שבין בית לבית בתפילין של ראש, ומבחוץ כולן קיימין ושלימים, אם הם חדשים, כשרים בכל ענין (אלא אם כן נקרעו ג' בתים בעניין זה). ואם הם ישנים, פסולים אפילו לא נקרעו אלא ב' בתים. ואפילו יש מחיצה שלימה ביניהם, אלא שנקרעו בזה מחיצה של צד ימין ובזה מחיצה של צד שמאל. אבל אם יש ביניהם בית אחד שלם, דהיינו ב' מחיצות שלימות, כשרים אפילו הם ישנים, ובלבד שלא נקרעו ג' בתים, דהיינו כל ג' מחיצות הנשארות. ויש אומרים להיפך, שחדשים גרועים מישנים, שכיון שבזמן מועט נקרעו כל כך, בוודאי עור מקולקל הוא מעיקרו. ויש להחמיר כדברי שניהם:
סעיף ב עריכה
יש מי שאומר שהוא הדין בתפירות, אם נפסקו ב' תפירות זו בצד זו, או ג' אפילו זו שלא כנגד זו, פסולים. במה דברים אמורים? בישנים; אבל בחדשים, כל זמן שעור מושב הבתים קיים, כשרים. ואלו הם חדשים? כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו, ותולין בו התפילין, והוא חזק ואינו נפסק; אבל אם אינו ראוי לתלות בו, אלא הוא נפסק, הרי אלו ישנים. ולדברי האומרים שחדשים גרועים מישנים לעניין נקרעו הבתים, הוא הדין שהם גרועים לעניין נפסקו התפירות. וטוב לחוש לדבריהם גם בנפסקו התפירות להחמיר בחדשים כמו בישנים, אפילו בשנפסקו ב' זו בצד זו, אף על פי שיש מקילין בזה לגמרי בין בחדשים בין בישנים. אבל בשנפסקו ג' אפילו זו שלא בצד זו, הם פסולים לדברי הכל. ובמקום שאי אפשר למצוא תפילין אחרים ולא לחזור ולתפור תפילין אלו, יש לסמוך על המקילין בנפסקו ב' תפירות זו בצד זו בין בחדשים בין בישנים, שלא להתבטל ממצות תפילין:
סעיף ג עריכה
עור הרצועות צריך להיות מבהמה או חיה הטהורים, שלא הוכשרו למלאכת שמים אלא טהורים בלבד. וצריך שיהא מעובד לשמו, ואם לאו פסול לדברי הכל, ואפילו להמכשירים בבתים. ויכול לעשותן אפילו מקלף כמו שנתבאר בסימן ל"ב:
סעיף ד עריכה
הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזו צבע שירצה, חוץ מאדום שהוא גנאי, שלא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו. אבל הבתים אין צריך להיות שחורות אלא משום נוי מצוה ולא מהלכה למשה מסיני, כמו שנתבאר בסימן ל"ב:
סעיף ה עריכה
וכיון שרצועות שחורות הלכה למשה מסיני, צריך שישחירן ישראל לשמן ולא נכרי, ואפילו בדיעבד פסולות על ידי נכרי אלא על דרך שנתבאר בסימן ל"ב בעיבוד. ויש מי שאומר שיש להן תקנה שיחזור וישחירן ישראל לשמן, וטוב להחמיר. אבל אם הנכרי השחיר את הבתים כשרים, שהרי אפילו לא השחירן כלל כשרין. ומכל מקום לכתחלה טוב שישחירן ישראל לשמן כמו הרצועות:
סעיף ו עריכה
רצועה שנפסקה אין לה תקנה, לא בקשירה ולא בתפירה, שנאמר "וקשרתם", ודרשו רז"ל "קשר תם", דהיינו הרצועה שקושר בה התפילין תהיה תמה ושלימה ולא קשורה או תפורה. במה דברים אמורים? כשנפסקו תוך שיעורן, דהיינו בשל ראש עד הטבור מצד ימין ועד החזה מצד שמאל, ובשל יד עד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותה אצבע ג' כריכות ויקשור. אבל כל יתרון האורך שהיא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב היד, אין הקשירה והתפירה פוסלין בו. ויש אומרים שאין קשירה ותפירה פוסלת בו אלא במה שמקיף הראש בלבד או במה שמקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע, שכשיש שם קשר או תפר אין הקשר של ראש או של יד נקרא קשירה תמה; אבל במה שתלוי מן הראש עד החזה והטבור, וכן במה שנמתח מהזרוע עד אצבע אמצעית, מועלת בה קשירה או תפירה. ויש מקילין עוד שאפילו במה שמקיף הראש והזרוע מועלת תפירה כשתופרן מצד פנים, שלא יהיה התפר נראה מבחוץ ותהא נראית כשלימה, והוא שיתפרנה בגידים כשרים. ויש מקילין אפילו בחוטים. ולעניין הלכה יש להחמיר (בשל תורה) כסברא הראשונה במקום שאפשר. ואף שיש להקל לתפור מבפנים במה שתלוי מן הראש, הואיל ויש מתירים אפילו במה שמקיף הראש, מכל מקום קשה ליזהר שלא תהא התפירה נראית כלל מבחוץ. אבל בשעת הדחק יש לסמוך על דברי המקילין יותר כדי שלא יתבטל ממצות תפילין. ומכל מקום לא יברך, שברכות אינן מעכבות: