שולחן ערוך אורח חיים תרנא י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יקיף דרך ימין בנענועו: מזרח, דרום, מערב, צפון:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

מזרח דרום כו'. בסי' תרס"ז כתבתי הנלע"ד לענין נרות חנוכה כדעת הלבוש בפירוש כל פינות שאתה פונה וכו' רק שהלבוש תלה הענין מכח הטבע של האדם לפנות כו' ומכח זה כ' גם כאן שיש לנענע מזרח צפון וכו' ולע"ד ל"ל להביא ראיה מן הטבע בפי' כל פנות דא"כ לא היה לחכמים צורך להזכיר דבר זה אלא היה להם להניח על טבע האדם דודאי יעשה מעצמו כפי טבע שלו אלא החכמים הזהירו אותנו שתמיד תקח את הדרך שהוא בימין שלך במקוה שיש ימין ושמאל לפניך תבחר לך הימין שלך מ"ה בנר חנוכה צריך אתה להתחיל תיכף במה שהוא יותר ימין שלך ואח"כ אתה מוכרח לפנות לשמאל כי הנרות מונחים כך אבל כאן בלולב שיש לך תיכף ימין ושמאל יש לנו ליקח תחלה הימין לב חכם לימינו ותלך בדרך הימין שהוא דרום מטעם כל פנות אתה צריך לפנות לימין תחלה. ובלבוש הביא ראי' מהקפת המזבח שהכבש היתה בדרום וסבב הכהן דרומית מזרחית אח"כ מזרחית צפונית אח"כ צפונית מערבית כו' כן יהיה היקף הלולב ולא דק בראיה זאת אדרבה משם ראיה להיפך דשם כשהיה הכהן עומד על הכבש היו פניו לצפון וימין שלו לקרן מזרחית דרומית כדפירש"י בסוכ' דף מ"ח ע"ב ע"כ לקח אותו הקרן תחל' משא"כ האדם שעומד עם הלולב נגד מזרח אז ימין שלו לצד דרום צריך שיקח מה שבצד ימין שלו ולא משגחינן בטבע פניות של האדם בזה כי אנו בוחרים צד הימין תיכף ובלבוש הביא מערי הלוים שהיו מקיפין מזרח ודרום כו' וכ' שאין זה דומה ללולב דרך דרש ע"ד הקבל' ואין לנו עסק בנסתרות רק הנגלות לנו ולבנינו דכן הוא ראוי גם בלולב ע"כ אין מקום לשנות הנענוע ממנהגנו והמשנה ידו על התחתונ'. שוב ראיתי בתשו' מהרי"ל סי' מ' שכ' ג"כ כמ"ש:
 

מגן אברהם

(כא) דרך ימין:    ע' בלבוש והסי' ימין ה' רוממה ובכתבים איתא מזרח דרום צפון מעלה ומטה מערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח [מ"צ] נ"ל דאיטר יקיף ג"כ כסדר הזה דאזלי' בתר ימין דעלמא וראיה ממשנה ב' פ"ב דמדות דאמרי' כל הנכנסין בהר הבית נכנסין דרך ימין וכו' חוץ ממי שאירעו דבר שהיה מקיף לשמאל וא"ל מה לך מקיף לשמאל מפני שאני אבל השוכן בבית זה הוא ינחמך וקשה מאי שאלה היא זו דלמא איטר הוא וע"ק דגם במקיף דרך ימין ה"ל לשואלו דלמא אבל הוא וזהו שמאל דידי' אלא ע"כ לא אזלינן בתר ימין דידי':
 

באר היטב

(כ) מזרח:    ובכתבי האר"י ז"ל כתב סדר אחר בתחלה דרום ואח"כ צפון ומזרח ומעלה ומטה ומערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח. מ"צ. וע' ב"ח וט"ז ובתשובת הב"ח סי' קמ"א. ובתשובת דבר שמואל סי' ר"ן. וכ' המ"א ונ"ל דאיטר יקיף ג"כ כסדר הזה דאזלינן בתר ימין דעלמא ולא בתר ימין דידיה ע"ש.
 

משנה ברורה

(מז) יקיף דרך ימין בנענועו מזרח דרום וכו' - וכן העתיק בדה"ח ובח"א דכן הוא המנהג הפשוט במדינותינו. והטעם דהחכמים הזהירו אותנו תמיד שתמיד תקח את הדרך שהוא בימין שלך במקום שיש ימין ושמאל לפניך תבחר לך הימין שלך ואין חילוק בין איטר לאינו איטר [מ"א] ועתה אסדר בקצרה סדר הנענועים כפי מה שנהוג במדינותינו. סדר הנענועים לרוחות יחזיר פניו למזרח ושדרו של לולב לצד פניו ויעשה ג' הולכות למזרח ושלשה הבאות והיינו שמוליך ידו עם הלולב מכנגדו והלאה ג"פ ונכון שגם יכסכס בעלין בשעת הולכה והבאה ובשעת הבאה יקריבו הרבה אל גופו נגד החזה ואח"כ יטה ראש הלולב לדרום ויעשה ג"כ ג"פ הולכה והבאה הכל כמו במזרח אבל א"צ להפוך פניו להצד שמנענע רק יטה ראש הלולב לצד שמנענע וכן לצד מערב יטה ראש הלולב על כתפו ומוליך ומביא ג"פ ואח"כ לצד צפון מוליך ומביא ג"פ ואח"כ למעלה ואח"כ למטה הכל מוליך ומביא ג"פ כמו במזרח:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש