שולחן ערוך אורח חיים תרנא ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם ג' פעמים בהולכה וג' פעמים בהובאה, (טורף הלולב ומכסכס העלין בכל ניענוע) (ר"ן פ' לולב הגזול) , ואח"כ מטה ידו לצד אחר ועושה כן; וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה;

הגה - וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע, כי מוליך ומביא ג"פ לכל רוח (טור בשם גאון), ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו, וכשמנענע למטה הופכו למטה ומקרי דרך גדילתן (ב"י), הואיל ומחזיק אותן בידו דרך גדילתן (ב"י) ; ויש מדקדקין שלא להפך הלולב כשמנענעין למטה (מהרי"ל וב"י בשם אביו, וכן שמע ממהר"ר שכנא שראה כן ממהר"ר יעקב פולק, וכ"כ בכתבי האר"י) ; והמנהג כסברא ראשונה, וכן נ"ל עיקר:

מפרשים

ט"ז

הנענוע הוא כו'. בירושלמי אמרי' תנא צריך לנענע ג' פעמים לכל דבר בזה יש דיעות מ"ש הר"ן הר"י גאות ס"ל דא"צ לכסכס העלין כלל רק מוליך ומביא מעלה ומוריד בזה הוה ג' פעמים דמעל' ומוריד חד דאי אפשר להעלות בלי הורד' ומוליך ומביא חשבי' לתרי והרי"ף והרמב"ם ס"ל דצריך לכסכס העלין חוץ ממוליך ומביא ועל כסכוס העלין קאמר שיהי' ג' פעמים ובכל צד הולכ' פ"א והובא' פעם א' בלי כסכוס עלין ובאות' הולכ' שעוש' יעשה ג' תנועות קטנות בכסכוס עלין וכן בהובא' נמצא שיש בכל צד א' הולכ' וא' הובא' ושש תנועות קטנות ובמעל' ומוריד שניהם ג"כ בדרך זה ודיעה שלישית שאותן תנועות קטנות שזכרנו יהי' בהם הולכ' והובא' דהיינו שבצד א' יעשה הולכ' והובא' גדול' פעם אחת ומעל' ומוריד פ"א בלי כסכוס עלין ואח"כ יעשה שם ג' תנועות קטנות בכסכוס עלין כל תנוע' הולכה והובאה קטנה וכן לכל צד וכן מעלה ומוריד זה תורף דברי הר"ן אע"פ שאין זה לשונו והרי"ף כ' ניענוע זה חוץ ממוליך ומביא והרא"ש כ' וז"ל לכל דבר פירוש לכל רוח שמוליך הלולב צריך לנענע ג"פ חוץ ממוליך ומביא כלומר אין מספיק לה ההולכ' והובא' עד שינענע ג"פ בכל הולכ' והובא' והיה ראוי לפר' שיתפוס ידו במקום א' וינענע ניענוע כל דהו ג"פ לולי בעי' דרבי זירא כו' משמע דלכל צד צריך להוליך ולהביא ג"פ ומבעיא לן כו' נמצא שצריך ג' הולכות וג' הובאות לכל צד וצד שהם ל"ו בין הכל עכ"ל ודבריו מחוסרים פירוש במשמעותן דתחל' אמר שהי' נרא' שיתפוס במקום אח' ויעשה ניענוע קטן ג"פ משמע שאח"כ סובר שלא די בתפיסה במקום א' אלא יהיה שם דרך הולכה והובא' ולפ"ז לא יעשה בכל צד רק הולכ' א' ושם אחר אותה הולכ' יעשה הולכ' והובא' בניענוע וכן בהובאה שיעשה בכל פעם יעשה אחר ההובא' ניענוע דרך הולכה והובא' ג' פעמים וכ"ה בפסקי הרא"ש ובטור כתוב וז"ל והניענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו להלא' וינענע שם ג' פעמים בהולכה וג' פעמים בהובא' ויש שם חסרון וצ"ל ומביא אליו ועושה כן כאשר העיד ב"י שכ"ה בנוסחת ספרדים והוא האמת להסכים עם מ"ש הוא בקיצור פסקי הרא"ש ומה שמסיים ס"ה ל"ו פעמים פי' שכל הולכה והובא' שמנענע נחשב לחד נמצא שבכל צד עושה תחלה הולכ' בלא ניענוע ואחר שעושה ההולכ' בעוד הלולב שם עושה ג' נענועים כל א' הולכה והובאה וכל פעם כשמביא ידו למטה עושה כן ג' נענועים ממילא לכל צד יש ו' נענועים וז"ש ב"י שדברי הרא"ש עולים כדיע' ג' של הר"ן ר"ל שגם הוא מפרש שלאחר הולכה והובא' יש תנועות קטנות אע"ג דלהר"ן שם משמע שא"צ בכל רוח כ"א ג' זוגות קטנות ולהרא"ש צריך ו' זוגות קטנות דרך הולכ' והובאה כמ"ש מ"מ בעיקר הפירוש הוא מסכים שיש תנועות קטנות דרך הולכ' והובאה אלא דק' מה שסיים הרא"ש נמצא שצריך ג' הולכות וג' הובאות לכל צד וצד ולפמ"ש אין שם בצד א' רק הולכ' א' והובא' א' ואי חשיב הנענועים הרי יש ו' נענועים כמ"ש והל"ל ג' הולכות וג' הובאות לכל הולכ' והובא' שבכל צד וצ"ל דבאמת ה"ק לכל צד וצד בכל הולכ' והובא' שבכל צד ואי לאו דברי הטור היינו מפרשים דברי הרא"ש שפיר דהרא"ש לא ס"ל שיהיו תנועות קטנות דרך הולכ' והובאה דל"ש זה כלל אלא ה"ק דאותן ג"פ שזכר בירושלמי הי' נרא' שקאי על הניענוע לחוד שיהי' ג"פ ואין להם שייכות עם ההולכות והובאות אלא תופס ידו במקום א' ומנענע ג"פ אבל ההולכ' והובא' אין עושין רק פעם א' בכל צד אלא דא"כ מה בעי ר"ז הכין חד והכין חד דזה קאי על הולכ' והבא' והא אין כאן אלא הולכ' והבא' א' רק הניענוע כל דהוא הוא ג"פ אלא ודאי דג"פ קאי על הולכ' והובא' שצ"ל ג"פ בכל צד וע"ז מבעיא לר' זירא אי איצטרך בכל צד ג"פ הולכ' וג"פ הבאה ובכל הולכ' והבא' יעשה ג"כ ניענוע כל דהו אי סגי בהולכה והובא' והולכ' בכל צד וזהו נקרא ג"פ ובכל אחד יעשה נענוע קצת ואזלינן לחומרא דיעשה בכל צד ג' הולכות וג' הבאות ובכל פעם יעשה נענוע קצת אלא דל' הטור לא משמע שמפרש כן דברי הרא"ש דהא כ' וינענע שם ג"פ בהולכה וג"פ בהבא' משמע דבניענוע עצמו יהי' הולכ' והובא' לספרים שלנו בטור דלא כתוב ומביא' אליו ועוש' כן ג"פ נוכל לישב שפיר דהך ג"פ דנקט אין לו דביקות עם הקודם אלא עם מה שאחריו וה"ק שמוליך ידו מכנגדו להלאה וינענע שם פי' נענועים כ"ד ויעש' כן ג"פ בהולכ' וג"פ בהבא' פי' כן יעשה ג"פ בהולכ' שיוליך ג"פ וינענע בכ"פ וכן בהובא' ג"פ וינענע בכ"פ ומ"ש הטור אח"כ ומעל' ידו למעל' ועוש' כך ג"פ פירושו שג"פ הוא מעלה ובכל פעם הוא מנענע קצת אלא שבקיצור פסקי הרא"ש לא כ"כ ונרא' לישב גם גי' ומביא' אליו כו' דבעי' ג' הולכות וג' הבאות בכל צד ואי מוליך לחוד ועושה שם ג' הולכות וג' הבאות אין ההבאות נחשבים במנין כיון שא"א להוליך אא"כ יביא אח"כ ואנן קי"ל דהולכ' והובא' חד היא ע"כ צריך שיעש' אח"כ הבאה אחר גמר ההולכ' ובאותה הבאה יעשה ג"כ ג' הולכות והבאות ולא יהיו נחשבים רק ההובאות כי א"א לעשות הבאה בלא הולכ' נמצא שאין לנו אלא ג' הולכות העליונות וג' בחד צד הבאות התחתונות ולפ"ז א"צ לעשות בחד צד כי אם הולכ' גדול' א' ובה ג' זוגות קטנות וכן הובא' גדול' א' ובה ג' זוגות ותו לא ובתשובות רש"ל סי' פ"ג כתב על דברי הרא"ש וז"ל פי' לפירושו אי בעי הולכ' עם הבאה או בין הכל ג"פ דהיינו מוליך ומביא ומוליך וע"ז כתב דאזלינן לחומרא ובעי' ג"פ הולכה עם הבאה ולפי פירושו הנענוע היא ההולכה והבאה וכן הוא בא"ח להדי' עכ"ל ואין משמעות הטור כלל כן דהא כתב שמוליך ידו מכנגדו להלא' וינענע שם ג"פ משמע דהולכ' וניענוע תרי מילי נינהו וכן הבין הב"י ונכון הוא ותו דהא כבר הביא הרא"ש דברי הרי"ף שכתב אלמא שהנענוע הוא חוץ ממוליך ומביא ולפי פי' רש"ל לא יהי' כאן נענוע אלא ג' הולכות והובאות שהם מוליך ומביא שאמרו בגמ' שלנו ובאיזו אופן תמצא נענוע חוץ למוליך ומביא:

טורף הלולב כו'. תמי' לי שערבב הרב הדיעות בזה דדבר זה של טריפת העלין כתב הר"ן כמש"ל ולהר"ן הוה מוליך ומביא דבר בפ"ע ואח"כ תנועות קטנות שזה כסכוס העלין כמש"ל ואי לדעת הרא"ש שזכרנו איך שיהי' הגי' בטור והפי' מ"מ אין כל הנענועים צריכים טריפת העלין וכן תמוה מ"ש אח"כ והולכ' והובאה עצמה היא הנענוע כו' שזהו כתב הטור בשם ב"ה והוא דלא כדעת הרא"ש אלא דכבר תירץ הב"י דעל ג' הולכות והבאות קטנות דכל הולכ' והובא' קאמר דא"צ ניענוע שדרה ועלין ורמ"א כתוב זה בתוך דברי הרא"ש והטור באופן שאין צריך כלל לתנועות קטנות אחר הולכ' והובאה ומסיק רש"ל שם בתשו' דהמחמיר לעשות ג' הולכות וג' הובאות וגם לנענע וג' כחות בהולכה וג' כחות בהבא' כדברי הר"ן ה"ז משובח ומ"מ בהולכה והבאה שני' ושלישית א"צ עוד לשום נענוע לכל הפירושים והמוסיף נקרא הדיוט עכ"ל. ונ"ל לצאת ידי גי' הספרדים שבטור שזכרנו לעיל שגורסים ומביאו אליו וכו' וצריך שכשיעשה ההבאה יקריב אליו עד סמוך ללבו כי במה שחוזר ומביא אליו עד שיעור שהי' לפניו בשע' שהתחיל לעשות ההולכה לא נחשב להובא' בפ"ע כי אינה רק חזר' של הולכה כמש"ל נמצא שלכתחלה ראוי ליטול בדרך זה נוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנות דרך הולכה והובאה ואחר כך מביאו אצלו ומקרבו הרבה אל גופו בלי נענוע ואחר הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח"כ עושה הולכה והובא' בלי נענוע כלל ב"פ וכן יעשה במעלה ומוריד וכמ"ש רש"ל ובזה יוצא ידי כל הדיעות:

ויש מדקדקים שלא להפוך כו'. נלע"ד שכן עיקר דהא ילפי' לה מדתנן שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הי' עושה מניח שתי הלחם על גבי ב' הכבשים ומניח ידו תחתיהם ומניף מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא למי שד' רוחות שלו מעלה ומוריד למי ששמים וארץ שלו אמר רבא וכן בלולב וא"כ כי היכי דעוש' הורד' בכבשים דאינו משנה ידו ממה שהי' בשעת העליה דב' הלחם למעלה על הכבשים רק מוליך למטה ה"נ יעשה בלולב הורדה כעין העלאה ממש ועוד נ"ל דכשיהפוך הלולב כדי לעשות הורדה הוא יעשה בדרך אלכסון למטה ואז צריך שיעש' הולכה והבא' לצדדין למטה בשעת הורדה ואנן אמרינן רק מוליך ומביא תחלה לצדדין ואח"כ אין עושה רק העלאה והורדה למעלה ולמטה ולא שנית הולכה והבאה לצדדין ע"כ יותר טוב שלא יהפכנו רק ישפיל הלולב למטה אחר העלאה ותו דבזה יוצא ידי הכל ואי מהפכו יש לחוש שמא אותה דיעה עיקר שאין זה דרך גדילתן ע"כ טוב לעשות כפי המוסכם מהכל:

מגן אברהם

(כ) וההולכה וההובאה וכו':    צ"ע דלעיל פסק כדעת הר"ן טורף הלולב וכו' וכבר כת' הרב"י שהם דיעות חלוקות ובד"מ משמע דס"ל דה"פ שא"צ לנענע שם במקום שהוליכו ג' נענועים אלא מוליך ומביא ג"פ ועם ההולכ' והובא' טורף הלולב וכו' כ"כ שם בשם רא"פ ובתשו' רש"ל כ' והמחמיר יעשה ג' הולכות וג' הובאות וגם ינענע שלשה כחות בהולכ' ובהובא' ראשונ' והמוסיף נקרא הדיוט ע"כ נראה מדעתו במקום שמוליך שם ינענע ג' כחות ודעת הב"ח שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין:

באר היטב

(יח) טורף:    האחרונים האריכו בזה והעלה הט"ז שלכתחל' ראוי ליטול בדרך זהו דהיינו שנוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנו' דרך הולכ' והבאה ואח"כ מביא אצלו ומקרבו הרב' אל גופו בלי נענוע ואח' הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח"כ עושה הולכה והבאה בלא נענוע כלל ב"פ וכן יעשה במעלה ומוריד ובזה יצא ידי כל הדיעות ע"ש. והמ"א העל' שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין ע"ש.

(יט) שלא להפך:    וכ"כ האר"י ז"ל וכן פסק הט"ז ע"ש.


משנה ברורה

(מב) שמוליך ידו וכו' וינענע שם ג"פ בהולכה וכו' - ר"ל ההולכה עושה פעם אחת אבל הנענוע בעת ההולכה עושה ג' פעמים וכן בהובאה כשמביא הלולב אצלו עושה ג"כ הנענוע ג"פ ועיין לקמיה בהג"ה:

(מג) ומכסכס העלין - ר"ל כסכוס מעט והמנענעין בכח עד שכמעט שהלולב נשבר עי"ז הוא טעות [ח"א]:

(מד) וההולכה וההבאה וכו' - ההג"ה חולק על המחבר ודעתו דצריך להוליך ולהביא ג"פ כמו שכתב לקמיה והא דכתב היא עצמה הנענוע אין ר"ל שא"צ נענוע כלל דהא כתב לעיל בהג"ה מכסכס העלין בכל נענוע אלא ר"ל שלא יעשה הנענועים בעת שיגמור ההולכה וההבאה אלא יעשם בעת ההולכה וההובאה גופא ובכסכוס כמו שכתב מקודם:

(מה) הואיל ומחזיק אותם בידו וכו' - ר"ל הואיל שהנטילה שנטל אותם מתחלה בידו היה דרך גדילתו שוב אין מקפידין על נענועין שיהיה דרך גדילתו אכן המדקדקין מחמירין שלא להפוך וכו' משום חשש שהוא שלא כדרך גדילתו ולא דמי לכל שאר הנענועים שאינו אלא מטה לצדדין ולא מהפך ממש משא"כ בזה אם יהפך יהיה ראשו למטה וסופו בידו וע"כ לא יהפכנו אלא ישפיל הלולב למטה אחר העלאה ג"פ:

(מו) וכן נ"ל עיקר - והט"ז כתב דיותר טוב שלא יהפכנו דבזה יוצא ידי הכל ואי מהפכו יש לחוש שמא אותה דיעה עיקר שאין זה דרך גדילתו וכ"כ בדה"ח ובח"א שכן הוא נכון:

ביאור הלכה

(*) מארבע צדדין:    למי שד' רוחות שלו כדי לעצור רוחות רעות [גמרא]:

(*) ומעלה ומטה:    כדי לעצור טללים רעים [שם]:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש