פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) דלא קטום:    ובשעת הדחק אפי' בחד וקטום. מ"א ע"ש.


(ב) ההדס:    ומיהו אפי' אגדו ללולב שלא במינו אינו חוצץ דכל לנאותו אינו חוצץ כ"ה בגמרא וה"ה אם אגדו להדס בלולב כ"מ בתוס'. מ"א.


(ג) נוהגין:    אפי' בחול. ד"מ מ"א.


(ד) לקשור:    האר"י ז"ל כתב לאגוד שלשה הדסים א' בצד ימין ואחד בצד שמאל ואחד באמצע והלולב תקח אותו השדרה כנגד פנים ביד ימין שלו לימינך והשמאל שלו בשמאלך ואותו בד של הדס ששמת באמצע תטה אותה לצד ימין והב' ערבות תשים אחד מימין ואחד משמאל ועיין ט"ז סוף סי' תר"ן: ושל"ה כתב בשם מט"מ ערבה בצד שמאל והדס בימין ולולב באמצע וכן נוהגין.


(ה) ג' קשרים:    כנגד שלשה אבות. וכתב הט"ז ונראה דהקשרים של מטה דהיינו מה שקשר כל השלשה מינים ביחד משום נוי הוא נחשב אחד ויעשה למעלה עוד שנים אם אפשר לו ע"ש. וצריך לאגדם דרך גדילתן. של"ה.

סעיף בעריכה


(ו) הימנית:    כתב ב"י בשם הא"ח דאם נוטלן שניהם בידו א' לא יצא. וט"ז ס"ק י"ד חולק עליו וכ' דפשוט אם נטלו ביד אחד שיצא ע"ש. ועמ"ש עליו היד אהרן בסי' תר"ן.


(ז) ראשיהם:    ואפי' בדיעבד לא יצא אם הפכו אחד מהם. ט"ז.


(ח) בשמאלית:    ויקדים נטילת אתרוג בשמאל ואח"כ הלולב בימין וכשמניחו או נותנו לאחר נותן הלולב תחלה כמו בתפילין ובקהלות שנוהגים למכור המקום אצל החזן צריך להניח הלולב ואח"כ האתרוג על איזה מקום. ומאותו מקום יקחנו העומד אצלו האתרוג ואח"כ הלולב ע' של"ה. ואם לוקח מחבירו יקח הלולב בשמאל ואח"כ האתרוג ג"כ בשמאל אח"כ יקח הלולב בימין ויקח הלולב השדרה כלפי פניו כמ"ש בס"ק ד' בשם האר"י ז"ל וכ"כ השל"ה ועמ"א.

סעיף געריכה


(ט) וכן נהגו:    וכן הוא הסכמת אחרונים וע' ט"ז ובתשובת חוט השני סי' כ"ח.


(י) היפך:    פי' שאם היפך האיטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא. וכתב הט"ז לפענ"ד אפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד ע"ש. ועי' בתשובת חוט השני סי' כ"ח ובתשו' בית יעקב סי' קמ"ט. והמ"א כתב דאם נטל הלולב בשמאל והאתרוג בימין שיחזור ויטול פעם אחרת בלא ברכה ע"ש.

סעיף דעריכה


(יא) בזרוע:    עיין בית יעקב סי' קמ"ט ובחות יאיר סימן קס"ז ובהלק"ט סי' ע"ז ועמ"א ס"ק י'.

סעיף העריכה


(יב) האתרוג:    ולאחר שנטל הלולב ולא קודם לכן עסי' כ"ה ס"ח. ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך עדיין. מ"א ועסי' תרמ"ד ס"א מש"ש.


(יג) עד שיברך:    ואם לא נתכוין לצאת עד שיברך מותר. ש"ג. ומ"מ אין לעשות כן לכתחלה דהא י"א דמצות א"צ כוונה. ומיהו נ"ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ואח"כ יטול האתרוג ג"כ בשמאלו ואח"כ יקח הלולב בימין ונמצא יוצא ידי שניהם. מ"א ועשל"ה.


(יד) מעומד:    ונטילתו תהיה גם כן מעומד. ש"ל.

סעיף זעריכה


(טו) בית יד:    וכגון שכל הלולב חוץ מידו ואחזו בבית יד.


(טז) התפילין:    משם מהר"ן לחלוץ תפילין קודם נטילת לולב. מ"א.

סעיף חעריכה


(יז) שמברך:    אפי' נוטל שלא בשעת הלל מנענע לכל הרוחות ואע"פ שיחזור ויטלנו בשעת הלל ר"ל בן חביב. מ"א. וחלק הנענועים בהודו לה' כי טוב קצת. וקצת בכל"ח וכן באנא מ"צ. ולא ינענע בשעה שאומר השם כל בו הג"מ ד"מ. ואם כן בהודו יעשה בכל תיבה נענוע א' ובאנא בכל תיבה ב' נענועים ובכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה ס' כוונות. ומהרי"ל היה נשאר עומד במקומו ופניו למזרח בכל הניענועים רק הפך ידו נגד הרוחות ונגד המערב הרים הלולב על כתיפו מאחוריו ע"ש.

סעיף טעריכה


(יח) טורף:    האחרונים האריכו בזה והעלה הט"ז שלכתחל' ראוי ליטול בדרך זהו דהיינו שנוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנו' דרך הולכ' והבאה ואח"כ מביא אצלו ומקרבו הרב' אל גופו בלי נענוע ואח' הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח"כ עושה הולכה והבאה בלא נענוע כלל ב"פ וכן יעשה במעלה ומוריד ובזה יצא ידי כל הדיעות ע"ש. והמ"א העל' שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין ע"ש.


(יט) שלא להפך:    וכ"כ האר"י ז"ל וכן פסק הט"ז ע"ש.

סעיף יעריכה


(כ) מזרח:    ובכתבי האר"י ז"ל כתב סדר אחר בתחלה דרום ואח"כ צפון ומזרח ומעלה ומטה ומערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח. מ"צ. וע' ב"ח וט"ז ובתשובת הב"ח סי' קמ"א. ובתשובת דבר שמואל סי' ר"ן. וכ' המ"א ונ"ל דאיטר יקיף ג"כ כסדר הזה דאזלינן בתר ימין דעלמא ולא בתר ימין דידיה ע"ש.

סעיף יאעריכה


(כא) לחבר:    למצוה מן המובחר. כתב הב"י בשם הרקנט"י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל י"ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר"ר יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם הוי"ה והיה מרחיק הה"א אחרונה מן הג' אותיות א"ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המרא' ואין מבין למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב במיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו יתברך כדאי' במדרש עיין ספר הכוונות ותבין.

סעיף יבעריכה


(כב) לזכר:    וכתב ט"ז ונראה לי דא"צ לנענע כיון דאינו אלא לזכר בעלמ'. ורש"ל כתב בתשוב' דהור' שהש"ץ ינענע כדינו בשעת הלל ולא בשעת הברכ' וכ"כ בתשוב' מהרי"ל סי' קי"ט דינענע כדרכו בשעת הלל בלא ברכה בכל הימים אבל אחרים לא יטלו דחיישי' שיבא ליטול ג"כ בשנה אחרת ולברך ע"ש.


(כג) עצמו:    כתב הט"ז מזה יש ללמוד דמי שבירך על הלולב ואח"כ ראה שההדס הוא פסול שנשרו עליו ואח"כ מביאין לו הדס אחר כשר שצריך לברך על נטילת הדס והיינו שמחברו אל הלולב וכ"כ הב"י בשם הא"ח מעשה בהר"מ שנטל לולב ובירך ואח"כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ונטלו עם הערב' ובירך על נטילת ערב' ושהחיינו משום ערב' ונהי שא"צ ליטול אלא הערב' בלבד מ"מ מצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בבת אחת עכ"ל. והמ"א הקש' עליו והעל' דא"צ לברך אא"כ סח בנתיים ע"ש. והיד אהרן מיישב קושית המ"א ע"ש.

סעיף ידעריכה


(כד) בל תוסיף:    הצובע את הלולב בצבע ירוק כדי שיהא נראה לח אין בו משום בל תוסיף שבות יעקב ח"ב סי' ק"ח. ועט"ז ומ"א.

סעיף טועריכה


(כה) שוטה:    עסי' תרמ"ו ס"ק ח' מ"ש שם משום פנים מאירות סי' ט'.