שולחן ערוך אורח חיים תרמז ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרמז · ב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה, פסולה. אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה, כשרה. והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה:
מפרשים
או שנקטם ראשה. ואף לאותה דיעה שמכשיר בהדס נקטם ראשה בסי' שלפני זה שאני הדס שכל הידורו בעבותו שעליו חופין את ראשו ואין קטיפת הראש ניכר בו משא"כ בשאר מינים ניכר פגימת ההידור בקטימת הרחש והרמב"ם משום ערבה להדס בזה ותימא לי מנליה להרמב"ם להשוות הערב' להדס בזה וכי יש כח לו' כן מסברא לסתור סתם משנם בערבה שאין אחרים מחלוקת משא"כ בהדס ותו דא"כ גבי לולב נמי נימא הכי דלא לפסוק כסתם מתני' ומאי אולמי' דלולב מערבה בזה ונ"ל דלמדו מסידור המשניות דתחל' סידרו דין לולב ואח"כ הדס וערבה ואח"כ חזר לפ' פלוגתא דר"י ור"ט ור"ע לענין הדס בקטימה ואח"כ סידר דין אתרוג בודאי צריך טעם ע"ז דה"ל לרבי' הקדוש לסדר פלוגתא דר"י ור"ט ור"ע אחר המשנה המדבר מהדס או ה"ל לסדר הפלוגתא אחר דיני אתרוג דזה היה ניחא טפי לסדר כמה יהי' כל מין מהם אחר שסידר כל פרט בכל מין אלא הנכון דכוונת התנא אפלוגתא דהדס דמכשיר ר"ט ור"י בקטומין דה"ה בערב' להכי הכניס דין הערב' בין דיני ההדס משא"כ בלולב דלית ביה פלוגתא והכל מודים בו דקטימה פוסלת ומזה נסתייע הרי"ף ורמב"ם והרא"ש דס"ל לעיל בנקטם ראשו דהדס דלא קי"ל כסתם מתני' דנקטם פסול לא כהראב"ד כנ"ל נכון מאד בס"ד:
(א) שנשרו רוב עליה: ויש לדקדק בזה שלפעמי' נושרין ע"י תחיבתן לתוך הלולב, וגם ע"י נענוע:
(ב) שנקטם ראשה: פי' שנקטם עצו (ת"ד רל"א) והמ"מ פי' שנדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו, ונחלקו עליה פסול ויש להחמי' בכולן דערבו' מצויות:
(ג) כשרה: משמע דלכתחל' לא יקח אותה:
(ב) שנשרו: לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב ועיין סימן תרס"ד סעיף ד'. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרין על ידי תחיבתן לתוך הלולב וגם ע"י נענוע.
(ג) שנקטם: פי' שנקטם עצו ת"ד סי' רל"א. והמ"מ פי' נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסולה ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ"א ועיין ט"ז.
(ז) ערבה שיבשה - היינו ברוב עליה:
(ח) או שנשרו וכו' - ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרין ע"י תחיבתן לתוך הלולב וגם ע"י נענוע. ובפרט באתרוג ולולב של הקהל שיד הכל ממשמשין בהן מצוי מאוד שנושרין רוב העלין ע"י נענוע של איזה אנשים וממילא שאר אנשים שמברכין אח"כ לבד שאין יוצאין במצוה גם מברכין ברכה לבטלה ומן הנכון שעכ"פ ביום הראשון שהוא מ"ע דאורייתא יעמידו איש עתי שיפקח ע"ז:
(ט) רוב עליה - היינו בשיעור ג"ט של ערבה [ב"ח וש"א בסי' תרמ"ו] ואם נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו עליה או שנחלקו כתב הרב המגיד שזה מקרי נפרצו עליה ופסולה וכ"ז היינו אם ברוב עליה הוא כך וכתב המ"א שיש להחמיר כמותו דהערבות מצויות:
(י) או שנקטם ראשה - והיינו שנקטם עצה אבל בנקטם עליה אף שהוא מראשה אין נ"מ בזה ונחשבת כשאר עלין. ודע דיבש ונקטם ראשה הוא מטעם הדר ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א הוא משום שעי"ז אין שמו עליו וע"כ דעתו דבזה פסול כל שבעת הימים ומדברי רבינו מנוח משמע דגם זה משום הדר הוא:
(יא) כשרה - משמע דלכתחלה אין כדאי ליקח אותה [מ"א] והא"ר מכשיר אף לכתחלה. אכן כיון דערבות מצויות טוב להדר לכתחלה גם בזה:
(יב) מכשיר - ונקטינן כסברא הראשונה: