שולחן ערוך אורח חיים תרמז א

ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן; עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י) ; ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל, ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר; ויש מין אחד דומה לערבה, אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר (פירוש מגרה סיג"ה בלע"ז) וקנה שלו אינו אדום, וזהו הנקרא: צפצפה, והיא פסולה; ויש מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר, אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד כמו פי מגל קטן, וזה כשר:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואפי' בעודו ירוק. דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש:

ורוב מין זה גדל בנחל. זה כ' הרא"ש לתרץ כיון שרוב הפוסקים ס"ל דטפי מצוה בשל נחל מבשל הרים ולא ראה לרבותיו נזהרי' בזה וע"ז פי' דמין הגדל בנחל קאמר ולא די לנו בזה דעכ"פ היה להם לצאת ידי רוב הפוסקים ולא לסמוך על פי' זה ונ"ל דהוא כענין שמצינו בפ' כ"מ לענין ברכת המוציא דאע"פ שאם אמר מוציא הוא עדיף מ"מ י"ל המוציא ולהראות חידוש כמ"ש הרא"ש בפרק קמא דפסחים לענין ברכת על ביעור חמץ שיש לאדם להראות חידוש בברכותיו וה"נ טפי ניחא להראות חידוש וליקח אפי' שלא מן הנחל:

ויש מין ערבה כו'. בגמ' קרי להו חילפי גילי בתוס' הקשו ל"ל סימנים דצפצפה כיון דגילה לנו סימנים דערבה ותירצו כדי להכשיר חילפי גילי שאין בו ג' סימנים אלו לפיכך תנא סימני צפצפה דדוק' הני וק' לא לנקוט צפצפה וגם סי' דפיו דומה למגל ופיו חלק ואנא ידענא דחילפי גילי כשר דהא אית ליה שאר סימני ערבה וי"ל דה"א דחילפי גילי אסירי אפי' שיש לה שאר סימני ערבה מכח שיש לה שם לווי כדאיתא בגמ' ע"כ נקט צפצפה דדוקא זה פסול וחילפי גילי כשר ואע"ג דמרבינן ליה מערבי מ"מ ה"א דקרא לא בעי אלא לאשמעי' דערבי שתים קמ"ל דג"ז ילפינן מיניה ואכתי קשה לא לימא רק ב' סימנין דהיינו משוך כנחל וקנה אדום ואנא ידענא דחילפי כשר דאל"כ סימני צפצפה ל"ל וי"ל דה"א אדרבה דהתנא מורה לנו לאיסור בחילפי דלא נימא שמרבינן ליה מערבי להכי תנא צפצפה ללמוד ממנו לאיסור בחילפי מ"ה תנא סי' דפיו חלוק ממילא בלא סימני צפצפה תלמוד איסור וע"כ נקט צפצפה לדיוקא דחילפי מותר כנ"ל ועל הפסוק קשה לפי דרשה דערבי נחל שמשוך כנחל למה הזכיר סי' זה ולא סימנים אחרים ואם אין בהם צורך למה הזכיר התנא וי"ל דודאי יש בהם צורך וקרא זה לא אתא לאורויי סימנים להתיר אלא דאתא למעוטי שלא נימא דיתורא דערבי אתא לרבויי צפצפה קמ"ל דלא מרבי' אלא מין הגדל בנחל כנ"ל וא"ל מנ"ל להטור דהך חילפי הוא יש לו ב' סימני ערבה רק באחד הוא דומה לצפצפ' דהיינו בדומה למגל י"ל מדנקט בחד ברייתא דומה למגל כשר משמע שבשאר סימנים הוא דומה לערבה וקמ"ל דבסי' זה של פיו חלוק מצינו הכשר אף באין חלק רק דומה למגל ולא ממעט רק דומ' למסר:

באר היטב

עריכה

(א) ירוק: דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש.

משנה ברורה

עריכה

(א) ופיו חלק - ר"ל חודו:

(ב) ואפילו בעודו ירוק - דכל שאינו לבן ממש אדום מקרי שאע"פ שהוא ירוק מאחר כשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום בכלל אדום הוא ועיין בפמ"ג שכתב דכל ג' סימנים בעינן ואם חסר אחד מהם פסול ובבכורי יעקב כתב דאין מצוי זה בלא זה:

(ג) או בהרים כשר - י"א דיותר טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל אכן מדברי הט"ז משמע דאין צריך לדקדק בזה:

(ד) והיא פסולה - מן התורה שאיננה בכלל ערבה כלל:

(ה) ויש מין ערבה שאין פי וכו' - וכל שאר סימנים של ערבה כשרה יש לה:

(ו) וזה כשר - דדרכה ג"כ ליגדל על הנחל כמו שאר ערבות והיא בכלל ערבי נחל. והנה כמה פעמים מלקטין ערבות נערים קטנים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם וצריך הקונה להשגיח ע"ז:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}