שולחן ערוך אורח חיים תרלז א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד אפילו בסוף יום שביעי וכן יכול לצאת מסוכה זו ולישב באחרת:

מפרשים

ט"ז

מי שלא עשה סוכה. בגמ' פליגי ר"א ורבנן ר"א ס"ל חג הסוכות תעשה לך ז' ימים עשה סוכה הראוי לז' ממילא ש"מ דאין עושין סוכה בח"ה דאינה לז' ימים וש"מ דאין יוצאין מסוכה לסוכה דא"כ לאו לז' היא ורבנן ס"ל ה"ק רחמנא עשה סוכה בחג פי' מאיזה יום מז' הימים שתרצ' ואפי' ביום האחרון אם לא עשית קוד' לכן וקי"ל כרבנן ע"כ אמרי' עושין סוכה בח"ה כמ"ש כאן. ובלבוש הקשה ממ"ש ז' ימים שאור לא ימצא בבתיכם דמשמע כל ז' הימים הוא בכלל האיסור לא ימצא ותי' מה שתי' ולק"מ דודאי בכ"מ שנוכל לפ' הקרא כפשוטו אנו מפרשים אותו כן דהיינו כההיא דלא ימצא משא"כ בחג הסוכו' דא"א לפ' כפשוטו דודאי אין אנו מצווים לעשות כל הז' ימים סוכו' וכן ז' ימים תאכל מצות שהוא במקום לא תאכל חמץ כל ז' ימים הוה נמי כפשוטו דהא לא הוה חוב רק לילה ראשונ' ע"כ פליגי ר"א ורבנן דר"א ס"ל עשה בפ"א על ז' ימים דוקא ורבנן ס"ל בכל זמן מהז' ימים תעשה סוכה וזה פשוט ובחנם טרח שם לתרץ בע"א:

מגן אברהם

אין

באר היטב

משנה ברורה

(א) בין במזיד - אשמועינן שלא קנסוהו עבור זה וכ"ש אם נפלה סוכתו ביו"ט דעושה אותה בחוה"מ. וביו"ט אסור להקימה ואפילו אם הרוח הפיל ממנה רק מקצת מן הסכך לבד אין להוסיף ביו"ט בעצמו וע"י עכו"ם אפילו נפל הסכך כולו ג"כ יש להתיר:

(ב) בסוף יום שביעי - דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ה"ק רחמנא עשה סוכה בחג פי' באיזה ימים משבעת הימים שתרצה ואפילו ביום השביעי אם לא עשית קודם לכן. וביה"ש אסור לעשותה ע"י עצמו דהוי ספיקא דאורייתא וע"י עכו"ם שרי לעשותה. גר שנתגייר [בזה"ב] בתוך ימי החג עושה סוכה בימי החג הנותרים:

(ג) יכול וכו' - אשמועינן דלא בעינן שיהיה סוכה לשבעת ימים דוקא:

(ד) ולישב באחרת - וכן יכול לאכול בזו ולישן בזו:

ביאור הלכה

(*) עושה סוכה בחולו של מועד:    ראיתי דבר חדש בספר מאמר מרדכי וז"ל דבר ברור הוא דמיירי בא"צ לעשות דבר האסור לעשותו בחוה"מ משום בנין וסתירה שאינו עושה אלא הסכך בלבד לתת קנים וערבה על קונדסים הקבועים כבר מעיו"ט וכיו"ב ונהי דהא נמי אסור לעשותו ביו"ט דהא אסור לסתור או לעשות אוהל ארעי ביו"ט וכ"מ לקמן סי' תרס"ו שאסור לפחות הסוכה בשמיני לפי שהוא יו"ט והיא מטעם בנין וסתירה מ"מ דבר ברור הוא דבחוה"מ ליכא איסורא כלל בעשיית אוהל עראי וכו' עכ"ל והנה אף שהמחבר כתב דבר ברור הוא לענ"ד לא נהירא כלל דפשטיות הסוגיא משמע דמותר לבנותה מחדש בחוה"מ וכן מוכח לשון הרמב"ם שכתב אפילו בסוף יום שביעי עושה סוכה שמצותה כל שבעה. והנה לא מיבעי אם איסור מלאכה בחוה"מ הוא מדרבנן בודאי מותר לבנותה מחדש אפילו אם האיסור הוא בעלמא דאורייתא ג"כ הכא מותר לבנותה מחדש דהא המצוה הוא כל שבעה ודומיא דמה שאמרו כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו ובפרט כשצריך להניחן וכדלעיל בסימן תקמ"ה וכ"מ לשון הגמרא שאמר ושוין שאם נפל שמותר לבנותה ומשמע דרבנן מתירין לבנותה אפילו לא נפל וכ"מ ממה שאמרו דלרבנן מה דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים היינו עשה סוכה בחג משמע כפשטיה דעשייה גמורה מותר כנלענ"ד ברור:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש