ט"ז על אורח חיים תרלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
מי שלא עשה סוכה. בגמ' פליגי ר"א ורבנן ר"א ס"ל חג הסוכות תעשה לך ז' ימים עשה סוכה הראוי לז' ממילא ש"מ דאין עושין סוכה בח"ה דאינה לז' ימים וש"מ דאין יוצאין מסוכה לסוכה דא"כ לאו לז' היא ורבנן ס"ל ה"ק רחמנא עשה סוכה בחג פי' מאיזה יום מז' הימים שתרצ' ואפי' ביום האחרון אם לא עשית קוד' לכן וקי"ל כרבנן ע"כ אמרי' עושין סוכה בח"ה כמ"ש כאן. ובלבוש הקשה ממ"ש ז' ימים שאור לא ימצא בבתיכם דמשמע כל ז' הימים הוא בכלל האיסור לא ימצא ותי' מה שתי' ולק"מ דודאי בכ"מ שנוכל לפ' הקרא כפשוטו אנו מפרשים אותו כן דהיינו כההיא דלא ימצא משא"כ בחג הסוכו' דא"א לפ' כפשוטו דודאי אין אנו מצווים לעשות כל הז' ימים סוכו' וכן ז' ימים תאכל מצות שהוא במקום לא תאכל חמץ כל ז' ימים הוה נמי כפשוטו דהא לא הוה חוב רק לילה ראשונ' ע"כ פליגי ר"א ורבנן דר"א ס"ל עשה בפ"א על ז' ימים דוקא ורבנן ס"ל בכל זמן מהז' ימים תעשה סוכה וזה פשוט ובחנם טרח שם לתרץ בע"א:
סעיף ב עריכה
יוצאין בסוכה שאולה. אף ע"ג דבאתרוג פסול כיון דכתי' ולקחתם לכם משלכם ולא גזול ושאול וכאן נמי כתיב תעש' לך ולא ממעטי' אלא גזול שאני הכא דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכו' מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה א' פירש"י וזה א"א שיהא לכולן דלא מטי לכל חד שוה פרוטה אלא ע"י שאלה ועמ"ש קושיא גדול' בה' ציצית בסי' ו"ד על הרא"ש דמתיר שאול' בציצית:
סעיף ג עריכה
וכן לא יקצצו ישראל כו'. נ"ל במקום שיש רשות לאנשי המקום ליקח עצי' מן היער בדינא דמלכותא אין איסור אם לוקח הישראל שם לסכך ודומה למאי דאי' בפ' הגוזל בתרא דקטלינן דיקלא ועבדי' מהן גשורי ועברינן עלייהו ועמ"ש סי' תרס"ד מזה:
אבל אם גזל סוכם כו'. דאז היא עצמה נגזלת שאין מחוברת לקרקע ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנוי' דאין כאן תקנת השבים שהרי לא טרח עליה לבנותה ולא הוציא עליה הוצאות הלכך גזולה היא (רש"י) נ"ל פשוט שמותר לאדם ליכנס לסוכתו של חבירו שלא מדעתו דניחא ליה לאינש דליעבד מצו' בממונו והוא ק"ו ממה דאיתא בסי' תרמ"ט דמותר לו לאדם ליטול לולב של חבירו שלא מדעתו דודאי קפיד אדם טפי על האתרוג ולולב ממה שקפיד על כניס' לסוכה שלו אלא דנ"ל דהיינו כ"ז שבעל סוכ' אינו שם אבל בשעה שהוא שם אפשר דקפיד עליו שלא יראה חבירו עסקיו ואכילתו בלי ידיעתו וזה דבר מוסכם מצד הסברא כנ"ל: