פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרכט ג

שולחן ערוך

סיככה בחיצים שאין להם בית קיבול, כשירה; ושיש בהם בית קיבול, פסולה:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) בית קבול כשרה:    ואם היו פעם א' בברזל פסולים אף על פי שניטלו אח"כ [ב"ח ש"ג] עס"ב קנים אף על פי שיש להם בית קבול כשרים כיון שלא נעש' לקבל' וה"ה מרזב (ב"י ד"מ רא"ש לבוש רדב"ז דלא כא"ח):


(ג) פסולה:    שנשתנית צורתה והוי כאלו אינו גידולי קרקע [רמב"ם] ולפי זה אפי' בצמר גפן וקנבוס שאין מטמאים בנגעי' אם נידק וניפץ אין מסככים בהן [ב"ח] ור"ן פי' דראוי ליתנן בכרים וכסתות ויקבל טומא' והמ"מ הקש' מ"ש מחצים זכרים ונ"ל דהתם הנקבות מקבלין טומא' בלא"ה וא"כ אין הזכרים גורמין להם טומא' משא"כ בכר וכסת שאין מקבלין טומא' עד שימלאם ויתפרם כמ"ש פי"ו דכלים ואם כן דקדקת' הנידק מהפשתן אין מסככין בו:

באר היטב

(ג) בחיצים:    ואם היו פעם אחת בברזל פסולים אע"פ שניטלו אח"כ ב"ח. וקנים אע"פ שיש להם בית קבול כשרים כיון שלא נעשו לקבלה וה"ה מרזב אחרונים וכתב המ"א בס"ק י"ב ודע דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מקבל טומאה ודמי לבית קבול וא"כ אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפי' נשברה עכ"ל. וט"ז כתב שם דאין להניח למעלה מן הסכך באויר וכ"ש בסכך עצמו שום כלי ואפי' שבר כלים וע"ש. ועיין יד אהרן.


משנה ברורה

(ט) בחצים שאין להם בית קבול - דפשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה:

(י) כשירה - ואם היו פעם אחת בברזל פסולים אע"פ שניטלו אח"כ דכיון דפעם אחת היו ראויים לקבל טומאה נשאר שם פסול עליהם וכנ"ל בס"ב קנים הנבראים חלולים אע"פ שיש להן בית קבול אין מקבלין טומאה לפי שלא נעשו לקבלה לפיכך מותר לסכך בהם וכן מותר לסכך בצנור לפי שלא נעשה לקבלה וכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מקבל טומאה מדרבנן דדמי לבית קיבול. ולפ"ז אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפילו נשברה [מ"א וש"א] ועיין בבכורי יעקב דדעתו נוטה דבשעת הדחק יש להקל לסכך כשנשברה כיון דאפילו בעוד שהיא שלמה אין טומאתו אלא מדרבנן אין לגזור בשבורה וכנ"ל בסק"ח:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש