פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תרכט

סעיף בעריכה


(א) שפודין:    של ברזל אבל של עץ אין מקבלין טומא' אפי' מדרבנן כמו חצים זכרים דפשוטי כלי עץ נינהו וע' בתו' דף ה' וא"כ הוא משנה שא"צ ובב"י כ' דמיירי בשל עץ וצ"ע:

סעיף געריכה


(ב) בית קבול כשרה:    ואם היו פעם א' בברזל פסולים אף על פי שניטלו אח"כ [ב"ח ש"ג] עס"ב קנים אף על פי שיש להם בית קבול כשרים כיון שלא נעש' לקבל' וה"ה מרזב (ב"י ד"מ רא"ש לבוש רדב"ז דלא כא"ח):


(ג) פסולה:    שנשתנית צורתה והוי כאלו אינו גידולי קרקע [רמב"ם] ולפי זה אפי' בצמר גפן וקנבוס שאין מטמאים בנגעי' אם נידק וניפץ אין מסככים בהן [ב"ח] ור"ן פי' דראוי ליתנן בכרים וכסתות ויקבל טומא' והמ"מ הקש' מ"ש מחצים זכרים ונ"ל דהתם הנקבות מקבלין טומא' בלא"ה וא"כ אין הזכרים גורמין להם טומא' משא"כ בכר וכסת שאין מקבלין טומא' עד שימלאם ויתפרם כמ"ש פי"ו דכלים ואם כן דקדקת' הנידק מהפשתן אין מסככין בו:

סעיף העריכה


(ד) בחבלי' פסול':    שנשתנ' צורתן [מ"מ]:

סעיף ועריכה


(ה) לשכיבה:    במקומות הללו סתם מחצלת לשכיב' [מ"צ]:


(ו) לסיכוך:    אפי' עביד לה שפה כשרה [רדב"ז ח"א צ"ד]:


(ז) שמנהג:    ומקום שאין מנהג ידוע לכ"ע מותר לסכך [כ"ה שם]:

סעיף זעריכה


(ח) סולם:    משום שיש לו בית קיבול שנקוב' במקום שתוחבין בו השליבות ואף על פי שהוא עשוי למלאות שמו בית קיבול כמ"ש ברשב"א סי' קצ"ה ומ"ש בת"ה דסולמות טהורות היינו באותן הנקובים מעבר לעבר כעין שלנו וסולמות של עגלות או אותן שקובעין בכותל להניח עליהן מאכל לבהמ' טמאים לכן יש לאסור כל סולמות [ב"ח] ועס"ח דלא גזרינן:


(ט) על גביו:    דאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה שמא יבא לסכך בו אף על גב שמעמידין על כותל אבנים משום דלא שכיח שיסכך בהם ועוד דכ"ע ידעי דכה"ג בית דירה מקרי ויש נוהגים להעמיד קנים תחת הסכך ומדת חסידות הוא (ר"ן) ובהכי מתיישבת מ"ש סימן תרל"א ס"ח שאע"פ שהסכך כשר נתון על השפודים כשר כיון דלא התירו לו אא"כ נתן סכך כשר עליהם לא גזרי' שיסכך בשפודים וכמ"ש שם ס"ט והב"ח כת' שמדינא אסור להעמיד ולא משום גזיר' ע"ש שנדחק ולדבריו קשיא הך דשפודין מ"מ צ"ע דהא בסוף סי' תר"ל פסק הרב"י בהדיא דמותר להעמיד בדבר המקבל טומא' דאל"כ אפי' גבוה עשרה פסול' ע"ש וגם בס"ח פסק לחבר כו' אין קפיד' א"כ מוכח דס"ל כת"ה שמותר להעמיד בדבר המקבל טומאה וכ"ה בלבוש בהדיא לכן נ"ל דמה שאסר בסולם היינו משום שהיא עצמ' סכך פסול [ועיין סי' תרל"ב ] וכ"ה ברשב"א סי' קצ"ה וידוע שתשוב' להרמב"ן הוא ג"כ מהרשב"א וא"כ שניה' לדבר א' נתכוונו אבל להעמיד הסכך בדבר המקבל טומא' שרי וכמ"ש הרא"ש ות"ה ומהרי"ל בתשו' סי' פ"ז ועי"ל דבדיעבד שרי וכמ"ש סוף סי' תר"ל ולכתחל' אסור וכמ"ש כאן ס"ז ומ"ש ס"ח שמותר לקשרם בבלאו' היינו כמ"ש סוף סי' תר"ל בשם הר"ן דכיון שאין הסכך עצמו נסמך עליה' אלא שקונדסין נסמכין עליהם שרי וכן עיקר דלא כלבוש:


(י) להחזיקו אסור:    דעכ"פ סכך פסול הוא:


(יא) שמקבלין טומא':    במהרי"ל כתוב דחיישי' שמא נטמאו במדרס ע"כ משמע שאם ידעי' בודאי שלא נטמאו כגון שהם חדשים שרי וצ"ע דעכ"פ מקבלים טומאה וכ"מ ל' רמ"א דאסור אפי' חדשים הק' הב"ח היאך מניחים הכלונסאות ע"ג כותל מחובר ולא זכר מ"ש הוא עצמו בש' ת"ה דתלוש ולבסוף חברו כשר לסכך וכ"כ ב"י סוף סי' תרכ"ו וכ"מ סי' תרל"ח ס"ט ועמ"ש סוף סי' תרכ"ח:

ודע דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מקבל טומא' דדמי לבית קבול כ"כ התוס' דף ה' וא"כ אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפי' נשברה:

סעיף יעריכה


(יב) תורת אוכל:    אין הידים נקרא אוכל אלא עד ג"ט אף ע"פ שהן ארוכות הרבה (ב"י הרא"ש) ועיין בעוקצין דיש ידות שמצטרפים אף על פי שגדולות הרב' ולכן יש להחמיר:

סעיף יבעריכה


(יג) לייבש:    ולנפול עד שישאר אויר (ב"ח) וכ"מ בגמ':

סעיף ידעריכה


(יד) לכתחל':    ואם עבר וסיכך בהם כשר' כ"כ הרמב"ם משמע דמותר לישב בה וז"ל הרא"ש אבל יצא י"ח אם סיכך בהן וכ"כ הרמב"ם:


(טו) שנושרים:    ודוקא כשנושרים תמיד אבל אם אינ' נושרי' אלא בשע' הרוח כשרה וכ"מ סוף סי' זה (ב"ח):

סעיף טועריכה


(טז) העשוי בפיסול:    כיון שלא הניחם לצל:


(יז) מב' ראשיה:    ואם קשרם באמצע הוי אגד דיכולין לטלטלן (לבוש):

סעיף טזעריכה


(יח) במנין:    ור"ל הושענו':

סעיף יזעריכה


(יט) נענוע:    וגם התר' [ב"ח]:

סעיף יחעריכה


(כ) שרחבן ד':    גזרה שיבא ג"כ לישב בביתו עיין ריש סי' תרכ"ו:


(כא) משופין:    ואין מטמאין מדרס כיון שלא יחדן לישיב' (לבוש) וצ"ל דלא מייחדן כלל לתשמיש עמ"ש סס"ז:


(כב) ונהגו:    ובהג"מ כתוב דפסול הואיל ובזמן הזה מסככין בתיהן בנסרי' שאין הן ד' איכא גזירת תקרה (ד"מ) ובשעת הדחק שאין להם במה לסכך מסככין בנסרים אפי' יש בהן ד' (ש"ג וכ"מ בגמ') וה"ה בכל דבר האסור משום גזירה, וכתב הב"ח הלטי"ש אף ע"פ שאין בהם גזירת תקרה שאין מסככין בהם בתיהם מ"מ יש לחוש שיסכך כ"כ שלא יהיו הגשמי' יורדין בתוכה כמ"ש הסמ"ק ולכן אין לסכך בהם ע"כ וכ"ש בשינדלין:

סעיף יטעריכה


(כג) להגין מפני החמה:    ואז בטיל לגבי סוכה ולא מקרי סכך פסול (ב"ח ולבוש):


(כד) לא יעשה:    אפילו שלא בשעה אכילה:


(כה) שרוי במים:    ומ"מ בשעת אכילה אסור (ר"ן ב"י) ונ"ל דאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה מיהו לא יברך לישב בסוכה דספק ברכות להקל ועיין סי' תר"מ: