פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרכו ג

שולחן ערוך

העושה סוכה למטה בבית תחת הגג, שהסירו הרעפים, אף על פי שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם, כשרה:

הגה: וכן מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן (מהרי"ל). ואפילו ביום טוב שרי לסוגרן ולפותחן (אגודה דיומא ומהרי"ו) אם יש להם צירים (דעת עצמו) שסוגר ופותח בהן, ואין בזה לא משום סתירה ובניין אוהל ביום טוב ולא משום תעשה ולא מן העשוי, רק שיזהר שלא ישב תחתיהן כשהן סגורין, שאז הסוכה פסולה:

מפרשים

מגן אברהם

(ו) כשירה:    אפי' לישב תחת העצים עצמן כמ"ש סי' תרל"א ס"ט כיון שעש' מעשה והסיר הרעפי' אבל אם היתה מקודם בנויה בלא גג ולא עשה עכשיו בה מעש' אז אותן העצי' או הקורו' יש להם דין סכך פסול ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן ועיין סי' תרל"ב ותרכ"ט ס"ח והב"ח כתב יש לסכך ע"ג העצים ובתנאי שלא יהא ביניהם פחות מג' דאז הם כלבודין ונעשו כלן כדף א' ואין הסכך כשר רבה עליו ומבטלו כיון שניכרין ועומדין כל א' בפ"ע וכו ע"ש שכל דבריו תמוהים דהא פשוט דלא אמרי' לבוד כיון שסכך כשר ביניהם וראי' ממ"ש סי' תרל"א ס"ח דסתם שפוד לית ביה ג' וכמ"ש שם בהג' ואם יש ריוח ביניה' כמותו כשר' אף על גב דהשפודין סמוכי' זה לזה תוך ג' וניכרי' כשרים וכמ"ש ס"א וכ"ה בגמ' דף י"ד ב' נסרים אין מצטרפין ועיין סוף סי' תרל"ב וכ"כ הב"י סי' תרכ"ט בשם הרמב"ן והיא בתשו' הרשב"א סי' רי"ג סוכה העשוי' מנסרים שאין ברוחבן ד' והם תקועים במסמרות ומשולבים כשליבת הסולם ואין ביניהם ג"ט ומכסין אותן בסכך כשר אם הסכך פסול מחמת המסמרים כי חכם א' אסר והשיב אולי אסר מפני דכיון דהנסרים תקועים במסמרות נעשו כלם כנסר א' רחב ויש בהם גזירת תקרה ויש שנחלקו עליו והנח להם כמו שנהגו עכ"ל משמע דמשום לבוד לא מיתסר עיין דף ט' ע"ב ברש"י וא"ל דה"נ העצים קבועים על הגג דזה פשוט דלא אמרינן שמצטרפין אלא כשחברן כא' קודם שהניחן שם משא"כ כשקבען בכותל וכ"מ סי' תרל"א ס"ט דכשנוטל א' מבנתים אף על פי ששאר הנסרים קבועים אין מצטרפין אפי' לרמב"ם ע"ש ואי לאו תולמה"ע לא הוי צריך להסיר המסמרים כלל א"כ ש"מ דאין מצטרפין וכ"כ מהרי"ל עמ"ש ריש סי' תרל"ב:


(ז) וכן מותר לעשות כו':    וב"ח כתב שיש להחמיר לסלק הגג קודם ולסכך אח"כ ול"ד לעושה סוכה תחת הגג וכו' ע"ש שנדחק וגם הלבוש נדחק ובאמת נ"ל דהמחמיר כמהרי"ל ס"ל בשלמא בסוכה תחת הגג כשמסיר הגג אח"כ הוי מעשה והגג עצמו נכשר כמ"ש ב"י בשם א"ח משא"כ כאן כשפותח לא מקרי מעשה משא"כ כשסיכך תחלה דנעשה בכשרות וסוגר אח"כ הגג מפני הגשמים וחוזר ופותחו כשר לכ"ע דהוי כפירס עליה סדין וחזר ונטלו ממנו דכשרה כיון שנעשה בכשרו' כדאיתא בגמרא כנ"ל ברור ולכן יש להחמיר ובש"ג פ"ק דסוכה מחמיר ע"ש ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול:


(ח) צירים:    דהוה כפתח:


(ט) שלא ישב:    דסד"א כיון שהגביהן וחזר והניחן ה"ל כמפקפק נסרין והן עצמן ליתכשרי קמ"ל דזה לא מקרי מעשה דלא נתכוין להניחן לשם צל עיין סי' תרל"א:

באר היטב

(ו) שנשארו:    עיין ט"ז שהעלה שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי"ש יהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה ע"ש ס"ק ב'. ובתשובת פנים מאירות סי' מ"ד חולק עליו.


(ז) ולסגור:    ודוקא כשמניח הסכך כשהוא פתוח עיין מ"א. ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסירו התקרה פסול. ואותן סוכות העשויות תחת הגג ולפעמים הצדדים משופעים יזהר שלא ישב תחת השיפוע מ"מ. וע' בתשו' פנים מאירות סימן ס"א מש"ש מענין סוכה על הגג. סוכה העשויה תחת הדווא"ר דהיינו שפותחין להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר בלשון לע"ג באג"ה ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושין שבכה זו מחוטי נחושת או מחוטי פשתן כשרה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע"ג השבכה ממש כשירה. גינת ורדים חא"ח כלל ד' סי' ח' ע"ש.


משנה ברורה

(טז) העצים הדקים - שקורין לאטי"ש:

(יז) כשרה - ואפילו לישב תחת העצים עצמן אע"פ שהם סכך פסול שהרי לא נקבעו בגג לשם צל אלא כדי לתת עליהם הרעפים מ"מ כיון שעשה מעשה והסיר הרעפים לשם עשיית סוכה לצל הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה ונתכשרו [אבל אם לא הסיר הרעפים כדי לעשות שם סוכה אלא כך היתה מקודם בנויה בלא גג כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל א"כ העצים או הקורות הן סכך פסול ממש ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן והיינו שכל שאין הסכך כשר רבה כ"כ עד שאם ינטל ממנו כשיעור העצים הדקים המיצל עליהם יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה פסול] ויש מאחרונים שמחמירין בזה וסוברין דבכל גווני בעינן שאפילו אם ינטל נגד העצים ישאר צילתה מרובה מחמתה אכן באמת בסתם סוכות כמו שלנו שרגילין לכסות כל הסוכה בודאי בכל גווני ישאר צילתה מרובה מחמתה וכשר אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח בין העצים הדקים בין אחד לחבירו כשיעור ג' טפחים. וכל זה דוקא כשעושה סוכה למטה תחת הגג אבל אם מסכך ע"ג הלאטע"ש אע"פ שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים הרי זו כשרה ואין אומרים כאן לבוד שיצטרפו כל העצים ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב מסכך הפסול יותר מד"ט שהוא פוסל הסוכה כמבואר בסימן תרל"ב כיון שסכך כשר מונח ביניהם אין מצטרפין:

(יח) תחת הגגות העשויות וכו' - ר"ל אפילו בעוד שהן סגורות ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי כנ"ל בס"ב בהג"ה. ודע דדעת הב"ח להחמיר בזה שצריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך וכן הסכים המ"א וא"ר וש"א ואם שכח והניח הסכך בעוד שהיו הגגות סגורים צריך לפתוח הגגות ולנענע כל הסכך דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחו וכן כולם ואם סיכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול לכו"ע מפני שלא היה שם סוכה על הסכך שעל התקרה מתחלה כיון שלא היו כאן דפנות ולכן לא מהני הסרת התקרה להכשיר הסוכה:

(יט) ולחזור ולפתחן - וזה מותר אפילו לדעת המחמירין הנ"ל כיון שנעשה מתחלה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה וכמו שכתב הרמ"א בסוף דבריו מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי דומה כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה:

(כ) צירים וכו' - דהוי כפתח. ובאין להם ציר שרי ע"י עכו"ם. ואם היה כל השנה קבועין במסמרים שפתיחתן אסור מן התורה ושכח לפתחן עד כניסת יו"ט אם שרי לפתחן ע"י עכו"ם באין לו סוכה אחרת בליל יו"ט ראשון משום שבות במקום מצוה וכן אם מותר לומר לנכרי שיסכך לו סוכה ביו"ט באין לו אחרת מסתפק הפמ"ג וסיים להורות היתר חלילה לי וצ"ע בכל זה עכ"ל ועיין בבכורי יעקב מש"כ בזה ואם הוא עדיין בין השמשות נראה דבודאי יש להקל בזה ע"י עכו"ם:

(כא) שלא ישב וכו' - דהוי כיושב בסוכה שנבנית תוך הבית [הגר"א]. וצריך ליזהר שיהיו הגגות נפתחים היטב לעמוד בגובה בשוה עם הדפנות ולא יהיו מוטין קצת על הסכך שאם יהיו מוטין קצת אף שלא יהיה שיעור גדול שתפסל הסוכה מחמת זה מ"מ יהיה צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע ומוטה על הסכך. כתב הפמ"ג בס"ס תרמ"ד מזוזה בסוכה פטור ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מקרי. ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדרו לסוכה פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו ואם הולך מסוכה לחדרו בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה י"ל שחייב הוא במזוזה בפתח בסוכה הפתוח לר"ה וכדומה דהוי כבית שער:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש