פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרכו ב

שולחן ערוך

אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר. והוא שינענעו, שיגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה חבירו ומניחו. ואם לאו, פסולה משום תעשה ולא מן העשוי:

הגה: אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו אחר כך, ולא מיקרי תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו (כל בו והגהות אשיר"י פרק קמא דסוכה):

מפרשים

מגן אברהם

(ה) ומניחו:    לשם צל:

באר היטב

(ד) ומניחו:    לשם צל.


(ה) עצמו:    והב"ח כתב שיש להחמיר ולסלק הגג ולסכך אח"כ כ"כ המ"א ע"ש.


משנה ברורה

(יג) אם קצץ וכו' - ר"ל אף שמתחלה הדלה האילן על הסוכה לסכך בו והוי סכך פסול דמחובר הוא לא מקרי זה תעשה ולא מן העשוי כיון שלבסוף קצצו לשם סיכוך הוי עשייה מחדש וכשר אפילו אין שם שום סכך אחר ומ"מ בקציצה לבד לא מקרי עשייה גמורה כיון שלא קצצן קודם שהדלה וע"כ צריך לנענע ג"כ אחר הקציצה שנמצא כאלו אותה שעה מניחם במקומותיהם:

(יד) ומניחו - לשם צל וא"צ להניחו לשם סוכה. אם תחב יחור של אילן בארץ עם ענפים ועלים הרבה לשם צל על הסוכה כשר ואם שלא לשם צל וכשהגיע זמן סוכה כיוון שיהיה לשם צל פסול משום תעשה ולא מן העשוי ואם השריש אפילו תחבו לשם צל פסול משום מחובר [פמ"ג]:

(טו) ולא מיקרי תעשה וכו' - ר"ל דבזה א"צ לנענע הסכך מחדש ודע דבדין זה מודים כו"ע (היינו אף המחמירים וחולקין על הא דס"ג בהג"ה כמבואר שם מודים בדין זה להקל כמבואר בב"ח ובמ"א עיי"ש):

ביאור הלכה

▲ חזור לראש