פתיחת התפריט הראשי

משנה ברורה על אורח חיים תרכו

סעיף אעריכה

(א) תחת בית וכו' - דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים דכתיב בסכת תשבו חסר וי"ו דהיינו באחת [שלא יסוכך עליה בשני קירוין] ולא בסוכה שתחת סוכה או תחת הבית או אילן וביתו גופא אף אם ירצה לישב בה בחג לשם סוכה פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה ואילן פסול שיהא הוא הסוכך על דפנות הסוכה משום דמחובר הוא:

(ב) בכל ענין - ר"ל אפילו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם סכך הסוכה וסכך הסוכה רבה עליהם ואינו ניכר אפ"ה פסול דאף שהסוכה צילתה מרובה מחמתה כיון שהאילן ג"כ צילתו מרובה מחמתו א"כ אין סכך הסוכה מועיל כלום [ב"ח]:

(ג) אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו וכו' - דאז הצל כמו שאינו ולא מקרי סוכה שתחת האילן:

(ד) אבל אם אין וכו' אלא ע"י האילן - ר"ל וסכך האילן הלא פסול הוא דהוא מחובר ואין יכול לצרפו לסכך כשר להכשיר הסוכה:

(ה) צריך שישפיל וכו' - וזה אפי' לכתחלה מותר ואפילו אם עשה הסוכה בחוה"מ. ולא שייך בזה לומר אין מבטלין איסור לכתחלה:

(ו) מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה - ס"ל שכל מה שהוא תחת האילן כמאן דליתא דמיא שאינו משמש כלום כיון שהעליון מיצל עליו וא"כ מן הסכך הנשאר הוא רק חמתו מרובה מצילתו ועם הסכך של האילן אינו יכול להצטרף אף שיהיה עי"ז צילתה מרובה מחמתה דהא סכך פסול הוא:

(ז) מיהו אם השפיל הענפים וכו' - ובזה מהני אפילו אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן וכמו לדעה א' [ב"ח וכמה אחרונים] ולכן סיים הרמ"א שאינן ניכרין דאם היה סכך הסוכה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אפילו ניכרין שרי לפי מה שכתבנו לקמיה וי"א דלדעה אחרונה זו לא מהני אפילו בשהשפיל אא"כ סכך הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן ולמעשה נכון להחמיר כוותייהו:

(ח) שאינן ניכרין - ואם היה צילתה מרובה מחמתה אפילו היו ניכרים או היו מונחים זה ע"ג זה ממש שרי כיון שהם מרובים מסכך האילן ויש חולקין ע"ז:

(ט) מקרי עירוב וכשר - והיינו כשהיה הסכך הכשר מרובה על הפסול ואם היו מונחין על הסוכה כאו"א בפני עצמו ואינן מעורבין כלל אלא זה בצד זה א"צ שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה גם כן הסוכה כשרה דהוא הלכה למשה מסיני אלא מפני שא"א לצמצם יש להעדיף מעט כמו שיתבאר בסימן תרל"א ס"ח ע"ש:

(י) אבל אם הענפים וכו' - ומיירי שמן הענפים לא יהיה צל הרבה וחמתה מרובה מצילתה:

(יא) שאפילו ינטל נגד האילן וכו' - ומשמע מן הפוסקים דחשבינן לסכך שכנגד האילן כסכך פסול וע"כ אין להכשיר אא"כ הוא פחות מארבעה טפחים בסוכה גדולה או פחות מג"ט בקטנה:

(יב) שאפילו אם ינטל האילן וכו' - ר"ל דלא תיקשי מאי הוי אם הענפים כנגד האויר הלא עכ"פ מסככים האילן והסכך על הסוכה ולזה אמר שאפילו אם ינטל וכו' היינו דלא הועיל האילן כלום דבלאו צל דידיה יש צילתה מרובה מחמתה מן הסכך גופא ולאפוקי מן ענפי האילן לא הוי כ"א חמתה מרובה מצילתה וכנ"ל בסק"י:

סעיף בעריכה

(יג) אם קצץ וכו' - ר"ל אף שמתחלה הדלה האילן על הסוכה לסכך בו והוי סכך פסול דמחובר הוא לא מקרי זה תעשה ולא מן העשוי כיון שלבסוף קצצו לשם סיכוך הוי עשייה מחדש וכשר אפילו אין שם שום סכך אחר ומ"מ בקציצה לבד לא מקרי עשייה גמורה כיון שלא קצצן קודם שהדלה וע"כ צריך לנענע ג"כ אחר הקציצה שנמצא כאלו אותה שעה מניחם במקומותיהם:

(יד) ומניחו - לשם צל וא"צ להניחו לשם סוכה. אם תחב יחור של אילן בארץ עם ענפים ועלים הרבה לשם צל על הסוכה כשר ואם שלא לשם צל וכשהגיע זמן סוכה כיוון שיהיה לשם צל פסול משום תעשה ולא מן העשוי ואם השריש אפילו תחבו לשם צל פסול משום מחובר [פמ"ג]:

(טו) ולא מיקרי תעשה וכו' - ר"ל דבזה א"צ לנענע הסכך מחדש ודע דבדין זה מודים כו"ע (היינו אף המחמירים וחולקין על הא דס"ג בהג"ה כמבואר שם מודים בדין זה להקל כמבואר בב"ח ובמ"א עיי"ש):

סעיף געריכה

(טז) העצים הדקים - שקורין לאטי"ש:

(יז) כשרה - ואפילו לישב תחת העצים עצמן אע"פ שהם סכך פסול שהרי לא נקבעו בגג לשם צל אלא כדי לתת עליהם הרעפים מ"מ כיון שעשה מעשה והסיר הרעפים לשם עשיית סוכה לצל הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה ונתכשרו [אבל אם לא הסיר הרעפים כדי לעשות שם סוכה אלא כך היתה מקודם בנויה בלא גג כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל א"כ העצים או הקורות הן סכך פסול ממש ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן והיינו שכל שאין הסכך כשר רבה כ"כ עד שאם ינטל ממנו כשיעור העצים הדקים המיצל עליהם יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה פסול] ויש מאחרונים שמחמירין בזה וסוברין דבכל גווני בעינן שאפילו אם ינטל נגד העצים ישאר צילתה מרובה מחמתה אכן באמת בסתם סוכות כמו שלנו שרגילין לכסות כל הסוכה בודאי בכל גווני ישאר צילתה מרובה מחמתה וכשר אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח בין העצים הדקים בין אחד לחבירו כשיעור ג' טפחים. וכל זה דוקא כשעושה סוכה למטה תחת הגג אבל אם מסכך ע"ג הלאטע"ש אע"פ שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים הרי זו כשרה ואין אומרים כאן לבוד שיצטרפו כל העצים ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב מסכך הפסול יותר מד"ט שהוא פוסל הסוכה כמבואר בסימן תרל"ב כיון שסכך כשר מונח ביניהם אין מצטרפין:

(יח) תחת הגגות העשויות וכו' - ר"ל אפילו בעוד שהן סגורות ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי כנ"ל בס"ב בהג"ה. ודע דדעת הב"ח להחמיר בזה שצריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך וכן הסכים המ"א וא"ר וש"א ואם שכח והניח הסכך בעוד שהיו הגגות סגורים צריך לפתוח הגגות ולנענע כל הסכך דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחו וכן כולם ואם סיכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול לכו"ע מפני שלא היה שם סוכה על הסכך שעל התקרה מתחלה כיון שלא היו כאן דפנות ולכן לא מהני הסרת התקרה להכשיר הסוכה:

(יט) ולחזור ולפתחן - וזה מותר אפילו לדעת המחמירין הנ"ל כיון שנעשה מתחלה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה וכמו שכתב הרמ"א בסוף דבריו מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי דומה כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה:

(כ) צירים וכו' - דהוי כפתח. ובאין להם ציר שרי ע"י עכו"ם. ואם היה כל השנה קבועין במסמרים שפתיחתן אסור מן התורה ושכח לפתחן עד כניסת יו"ט אם שרי לפתחן ע"י עכו"ם באין לו סוכה אחרת בליל יו"ט ראשון משום שבות במקום מצוה וכן אם מותר לומר לנכרי שיסכך לו סוכה ביו"ט באין לו אחרת מסתפק הפמ"ג וסיים להורות היתר חלילה לי וצ"ע בכל זה עכ"ל ועיין בבכורי יעקב מש"כ בזה ואם הוא עדיין בין השמשות נראה דבודאי יש להקל בזה ע"י עכו"ם:

(כא) שלא ישב וכו' - דהוי כיושב בסוכה שנבנית תוך הבית [הגר"א]. וצריך ליזהר שיהיו הגגות נפתחים היטב לעמוד בגובה בשוה עם הדפנות ולא יהיו מוטין קצת על הסכך שאם יהיו מוטין קצת אף שלא יהיה שיעור גדול שתפסל הסוכה מחמת זה מ"מ יהיה צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע ומוטה על הסכך. כתב הפמ"ג בס"ס תרמ"ד מזוזה בסוכה פטור ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מקרי. ומי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה אם הולך מחדרו לסוכה פתח הסוכה צריך מזוזה משום חדרו ואם הולך מסוכה לחדרו בענין שהפתח הוא מחדר הסוכה י"ל שחייב הוא במזוזה בפתח בסוכה הפתוח לר"ה וכדומה דהוי כבית שער: