שולחן ערוך אורח חיים תרכו א

(אין לעשות סוכה תחת בית או אילן). והעושה סוכתו תחת האילן, יש אומרים שאם האילן צילתו מרובה מחמתו – פסולה בכל עניין, אף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה. אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו, אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן – כשרה, אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה. אבל אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בעניין שלא יהיו ניכרים, ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן.
ויש אומרים שאפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, והאילן חמתו מרובה מצילתו, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר – פסולה, בין שהאילן קדם בין שהסוכה קדמה, כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר:

הגה: מיהו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם הסכך, שאינן ניכרין, בטלין והסוכה כשרה (הרא"ש והר"ן). וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, מיקרי עירוב וכשר (מרדכי פ"ק דסוכה):

אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר (או שהסכך הרבה, שאפילו ינטל נגד האילן נשאר כשיעור) (טור), כשרה, הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה, שאפילו אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר. ובכל זה לא שאני לן בין קדם האילן לקדם הסכך, דין אחד להם:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

תחת בית כו'. דבעי' שתהא הסוכה תחת אויר השמים דכתי' בסוכת תשבו חסר וי"ו דהיינו באחת ולא בסוכ' שתחת סוכה או תחת הבית או אילן:

צריך שישפיל כו'. משמע אפי' לכתחל' יכול לעשו' כן וכן אי' בגמ' וקשה הא קי"ל בכל דוכתי אין מבטלין איסור לכתחל' ובלבוש תי' דטעם בעלמא בזה דגזרינן שמא יבא להתיר כל האיסור אבל הכא במצוה לא שייך זה כיון דלמצו' קא מכוין לא יעשה המצוה בעבירה עכ"ל וקשה ע"ז דהרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככין בהם משום גזירת תקרה כדלקמן ואין כאן קושיא מעיקרא דכאן אין שם איסור ע"ז לא מבעי' אם עושה סוכה קודם המועד פשיטא דלא שייך אז איסור דעדיין לא חל חיוב סוכה אלא אפי' אם עושה סוכה תוך המועד אין כאן שם איסור דהא אין איסור מצד עצמו של הסוכה לישב בה אלא שהיושב בה אינו יוצא י"ח המצוה על כן אין שייך כאן איסור בעשיית' אפילו אם עושה בפסול גמור:

שוב ראיתי למו"ח ז"ל שכת' בשם מרדכי הארוך ואגוד' לתרץ זה וז"ל וי"ל דקודם י"ט שאינו איסור עדיין ניתקן ועוד דהא דאין מבטלין לכתחלה הוא מדרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות נתנו עכ"ל ומזה למדנו בתערובות חמץ קודם פסח בלח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהוא קודם האיסור:

או שהסכך הרבה שאפי' כו'. משמע דזה שוה לאם היה הפסול נגד האויר ובטור משמע קצת דיעות שיש חילוק בזה דכ' אחר דעת אבי עזרי שהוא מחמיר כסבר' השנייה דכאן דמטעם זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג כו' וה"ר יחיאל הי' נוהג שזקף קני' מהסכך עד הגג כו' ונ"ל שהוא מותר שאף לפי דברי הפוסל כו' עכ"ל משמע שטעם המחמירי הוא מצד הדין לדברי הפוסל לא מצד איזה חומרא דאי מצד החומר' שלא מן הדין מאי סיים ע"ז ונ"ל שהוא מותר וכו' דהא גם המחמירין ס"ל מותר מצד הדין אלא ודאי דס"ל אסור מצד הדין וק' הא ודאי גם אינהו ס"ל דחשבי' נגד הפסול כמאן דליתא דהא מתיר אם הפסול נגד האויר מטעם זה כמ"ש בהדיא. ואגב זה נזכיר בפי' דברי הטור שכתב ה"ר יחיאל היה נזהר כשהיה עושה סוכה בבית שתחת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים כו'. וכ"כ ב"י בשם המרדכי ופי' השר מקוצי שהרא"ף היה מצוה להושיב הסכך של הערבה על הלטי"ש או לזקוף כו' והק' ב"י על תיקון זה דלא הכשיר רש"י בשחבטן אלא כשנתערב הסכך הפסול עם הכשר ואין נראין בעין וכאן אין תיקון זה מועיל כיון שהלטי"ש ניכרים ומו"ח ז"ל תי' דהר"ר יחיאל מיירי שיתערבו. בענין שאין הלטיש ניכרי' וכל זה אינו נ"ל נכון בפי' דברי הטור שהם הבינו דתיקון הר"י בזקיפת קנים הוא במקום תיקון חבטן הנזכ' בגמ' דהיינו מ"ש הטור צריך שישפיל הענפים כו' וזה ודאי אינו דא"כ מיירי שפסול בלאו האי תיקון והיאך סיים הטור נ"ל שהוא מותר מטעם שנחשב הכשר שכנגד הפסול כמאן דליתי' כיון שיש בלא"ה שיעור הכשר סוכה דהא לעיל לא מיירי מזה שיצטרך תיקון דהא גם המחמירין ס"ל עכ"פ כפי' אבי עזרי דכשר כשמונח הפסול נגד האויר שלמט' מן הטעם הזה ולא פסול אלא באם אין נשאר כשיעור בלא"ה אלא נ"ל דהכל נכון ונקדים דברי רש"י בגמ' דף ט' שכ' ולמתניתין ל"ל למימר כאלו עשאה תוך הבית כו' האי לאו תחת ב' סככים הוא וכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי למפסל לאו משום שני סככים איכ' דהא חד סככ' הוא ולאו משום מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא ש"מ מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לטי"ש אע"פ שסמוכות זו לזו פחות מג' כיון שחמתן מרוב' מצילתן כו' עכ"ל הרי לפנינו דאע"ג דהענפים חמתן מרוב' מ"מ אי לאו שהם סכך א' עם הכשר שלמט' הי' פסול מחמת ב' סככים והיינו שהעליונ' הוא סכך פסול וכן אי' בפ"ב דסוכה ברי"ף ורא"ש בישן תחת המטה דפסול משום סוכ' שתחת סוכה והמטה הוא סכך פסול ה"נ אם העליון פסול כמו כאן ע"כ א"ש סברת המחמירין שבטור דס"ל לדעת אבי עזרי דאע"ג שיש בכשר צל מרוב' מזיק ליה העליון הפסול שחמתו מרוב' דמזיק לכל מה שכנגדו מ"ה אין מועיל מה שיש עדיין בכשר צל מרוב' זולת זה המקום דמ"מ יש פסול מחמת ב' סככי' ואע"ג דכאן ל"צ לתיקון שחבטן הנאמ' בגמ' דהיינו שישפיל הענפים כיון שחמתו של אילן מרוב' ואינו מזיק לכלל הסוכ' שיש צל מרובה בלא"ה מ"מ לא מצאתי היתר לישב שם שהוא יושב תחת ב' סככי' ומ"ה לא מכשיר אבי עזרי ביש בתחתון צל מרוב' אלא כשהעליון שחמתו מרוב' הוא נגד האויר שבתחתון דאז אין פסול מחמ' ב' סככי' אבל באם הוא נגד הכשר שלמטה יש פסול מחמת שני סככי' ע"כ נהי דא"צ להשפילה מחמת שאין הפסול צילתו מרובה והוא בעצמו אינו מזיק לכלל הסוכה מחמת סכך פסול מ"מ מחמת ב' סככי' יש עדיין חשש למקו' ההוא ומ"ה מהני שפיר תיקון ה"ר יחיאל שמערב הסככי' ע"י קני' ועושה מהם סכך א' וע"ז מסיק הטו' שהוא מותר אפי' לאבי עזרי דעיקר הפסול מחמת שהפסול הוה במקום שאינו פנוי ומצטרף לאויר שיש בלא"ה בכשר וכאן שיש כשר שצלתו מרובה בלא"ה לא חשבי' להאי מקום לכלום והו' כמאן דלית' לגמרי ואין כאן ב' סככי' כי הוא ס"ל דאין בסכך פסול שייכות לסוכ' שתחת סוכה כמ"ש בסי' שאח"ז אבל לעד"נ עיקר המחמירין שהרי כ' אבי עזרי שהוזכר באשר"י וז"ל אין צל האילן פוסל הואיל ואינם מכווני' ויש בכשר כשיעור אם ניטל הפסול כו' הרי דלא מכשיר אלא באם האילן כנגד האויר ואינו מכוון נגד הכשר דאל"כ ה"ל לכתוב בקיצור הואיל ויש בכשר כשיעור והב"י כ' דאפשר לה"ר יחיאל אם יש בכשר צל מרוב' בלא"ה א"צ לתיקון שלא לזקוף הקני' ומיהו אפשר דאסור אף בזה בלא תיקון משום גזירה הא אטו הא ולדידן לא נחתינן לדון בזה אלא דה"ר יחיאל גופי' מיירי מזה ומצריך תיקון משום ב' סככי' וכנ"ל עיקר להלכ' דאין היתר אלא אם האילן נגד מקום האויר ויש צל מרובה בהכשר הסוכה בסכך הכשר ולפ"ז אין היתר לעשו' הסכך תחת הלטי"ש ולא התיר רש"י אלא לעשות הסכך על הלטי"ש אבל תחת הלטי"ש אסור מטעם ב' סככי' כמ"ש אלא דעדיין יש לי לו' דלדידן שרי אף תחת הלטי"ש כיון שהלטי"ש רחוק זה מזה שיעו' מקום ד' שהוא שיעור מקום חשוב כמו דאי' לענין נסרי' בפ"ק דסוכ' דף י"ד ואפי' בג"ט די בכך ואין על אלו הלטי"ש שם סכך כלל ואותן שאסרו תחת הלטי"ש היינו שיש ביניהם פחות מג"ט כמו שהוא בגג הרעפים שהם עשוי' כשיעור לבינ' כמו שהם במדינ' פולין ואשכנז ושם הווין הלטי"ש סמוכין זה לזה כדי שתוכל הלבינ' לשכב על שני הלטי"ש ואע"ג דלא אמרי' לבוד להחמי' מ"מ כיון שהלטי"ש סמוכי' בשיעור קטן יש עליה' שם סכך והוה ב' סככי' משא"כ ברחוקי' כמו במדינות שעושים גגים מן נסרים שיש עכ"פ ג' או ד"ט בין הלטי"ש לא מקרי כלל שם סבך ואין חשש בזה אם יש בסכך כשר שיעור סוכה מלבד הלטי"ש ולענין מעשה אין להקל רק ביש ביניהם ד"ט כנ"ל עיקר:

ובטור כ' בשם ב"ה להכשיר בלטי"ש מחמת שנוטל א' בנתיים וכ' הב"י דאין ראיי' ממה ששנינו נוטל א' מבנתיי' דשם הוה הנשא' פסול כו' ולא עמדתי על דבריו דודאי גם הנשא' הוא כשר כשמניח סכך ביניהם וכמ"ש לקמן בס"ד מ"ה אף כאן מועיל מה שמניח הסכך כשר כנגד האויר שבין הלטי"ש אלא דנראה דל"ד דשאני לקמ' דנוטל א' מבנתיים ובמקום שנוטל הא' שם הניח הסכך הכשר נמצא שאף הקנה שנשאר אצלו מתכשר משא"כ כאן דלא מניח סכך הכשר בין הלטי"ש אלא למטה מהם על הסוכה נמצא שאין שם סכך כשר על הלטי"ש כלל. ומצד זה הק' ב"י שפיר אלא שמ"ש שלקמן יש פסול על הנשאר הוא אינו מכוון ובמ"ש ב"י שיש ראי' לב"ה מהא דאמרי' לקמן דכשר במפקפק לא הבנתי דשאני מפקפק דצריך לפקפק כל א' בפ"ע וכל מה שאינו מפקפק הוא עליו שהפסול וא"כ במה יתכשרו כאן הלטי"ש שלמעלה מן הסכך הכשר כנ"ל:

מגן אברהם

עריכה

(א) תחת בית: בית פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה [ רש"י דף י"ד ] עיין סוף סי' תרל"ו ואילן פסול משום דמחובר הוא:

(ב) כשרה: אפילו לא השפיל, התוס' והרא"ש הוכיחו כן מדאמרי' סי' תרל"א ס"ח שאם סכך פסול וכשר שוין כשיר' אף על גב דלא מהני חבטן לבטל ברוב כיון דמנכרן ולא מערב' דהאי לחודיא קאי א"כ תפסול משום דמצטרף סכך פסול אלא הטעם כיון דכי שקלת לפסול אכתי צלתה מרובה בכשר עכ"ל, ובאמת התו' לשיטתם אזלי עיין ריש סי' תרל"א אבל הרא"ש שהסכים לפירש"י א"כ כשתשקול הפסול ישאר חמתה מרוב' ואפ"ה כשר' א"כ ה"נ גבי אילן יכשיר אפי' כשמחתה מרובה בלא האילן דהא הרא"ש גמר לה משם ואפשר דכשמונח למעלה גרע טפי ומ"מ צ"ע ליישב ל' הרא"ש שכ' כיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ואפשר דמביא ראייה מהמסקנא דמוקי ליה במעדיף וא"כ צלתה מרובה ע"ש ובמ"מ פ"ה:

(ג) ומבטלן: אף על גב דאין מבטלין איסור לכתחלה י"ל דקודם י"ט שאינו אסור עדיין נתבטלו (ולפ"ז אסור בח"ה) ועי"ל דה"מ במקום שנהנה אבל מצו' לאו ליהנות ניתנו (ב"ח מרדכי) והר"ן כ' אף על גב דאיסור שיכול להסירו אינו בטל מ"מ הכי אגמרי' רחמנא למשה בפלג' סגי דפרוץ כעומד מותר אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא עכ"ל וא"כ אין כאן מבטל איסור:

(ד) מיהו אם השפיל: ודוקא כשהסוכה צלתה מרובה בלא אילן ואין האילן מצטרף עמו דאין זה ביטול גמור כיון שיכול להסירו לכן אינו פוסל ואינו מצטרף (ר"ן ומ"מ וכ"כ רי"ו) וכל דבריו הם דברי הרא"ש דלא כב"ח שכ' דכשערבן מצטרף אף לסברא זו דלית' אלא ע"כ מיירי כאן כשצילת' מרוב' ומ"ש רמ"א שאינן ניכרים אינו מדוקדק דאפי' ניכרים שרי כיון שצילתה מרובה וכ"ה בהדיא ברא"ש ור"ן ותו' אלא סירכא לישנא דסברא הראשונ' נקט מיהו כשאינן מעורבין כלל רק הפסול והכשר מונח כל א' בפ"ע לא בעינן רוב וכמ"ש סי' תרל"ח ס"ח:

באר היטב

עריכה

(א) בית: דבעי שתהא הסוכה תחת אויר השמים. מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ומתעבה ונעשה כעין תקרה כשרה. גינת ורדי' חא"ח כלל ד' סי' ז'.

(ב) ומבטלן: אע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה י"ל דקודם יום טוב שאינו אסור עדיין נתבטלו. ב"ח מ"א. וכ' ט"ז ומזה יש ללמוד בתערובת חמץ קודם פסח לח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהיה קודם זמן האיסור ועסי' תמ"ב ותמ"ז מה שכת' שם.

(ג) ניכרין: ואפילו ניכרין נמי שרי כיון שצלתה מרובה. מ"א עיין שם.

משנה ברורה

עריכה

(א) תחת בית וכו' - דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים דכתיב בסכת תשבו חסר וי"ו דהיינו באחת [שלא יסוכך עליה בשני קירוין] ולא בסוכה שתחת סוכה או תחת הבית או אילן וביתו גופא אף אם ירצה לישב בה בחג לשם סוכה פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה ואילן פסול שיהא הוא הסוכך על דפנות הסוכה משום דמחובר הוא:

(ב) בכל ענין - ר"ל אפילו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם סכך הסוכה וסכך הסוכה רבה עליהם ואינו ניכר אפ"ה פסול דאף שהסוכה צילתה מרובה מחמתה כיון שהאילן ג"כ צילתו מרובה מחמתו א"כ אין סכך הסוכה מועיל כלום [ב"ח]:

(ג) אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו וכו' - דאז הצל כמו שאינו ולא מקרי סוכה שתחת האילן:

(ד) אבל אם אין וכו' אלא ע"י האילן - ר"ל וסכך האילן הלא פסול הוא דהוא מחובר ואין יכול לצרפו לסכך כשר להכשיר הסוכה:

(ה) צריך שישפיל וכו' - וזה אפי' לכתחלה מותר ואפילו אם עשה הסוכה בחוה"מ. ולא שייך בזה לומר אין מבטלין איסור לכתחלה:

(ו) מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה - ס"ל שכל מה שהוא תחת האילן כמאן דליתא דמיא שאינו משמש כלום כיון שהעליון מיצל עליו וא"כ מן הסכך הנשאר הוא רק חמתו מרובה מצילתו ועם הסכך של האילן אינו יכול להצטרף אף שיהיה עי"ז צילתה מרובה מחמתה דהא סכך פסול הוא:

(ז) מיהו אם השפיל הענפים וכו' - ובזה מהני אפילו אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן וכמו לדעה א' [ב"ח וכמה אחרונים] ולכן סיים הרמ"א שאינן ניכרין דאם היה סכך הסוכה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אפילו ניכרין שרי לפי מה שכתבנו לקמיה וי"א דלדעה אחרונה זו לא מהני אפילו בשהשפיל אא"כ סכך הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן ולמעשה נכון להחמיר כוותייהו:

(ח) שאינן ניכרין - ואם היה צילתה מרובה מחמתה אפילו היו ניכרים או היו מונחים זה ע"ג זה ממש שרי כיון שהם מרובים מסכך האילן ויש חולקין ע"ז:

(ט) מקרי עירוב וכשר - והיינו כשהיה הסכך הכשר מרובה על הפסול ואם היו מונחין על הסוכה כאו"א בפני עצמו ואינן מעורבין כלל אלא זה בצד זה א"צ שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה גם כן הסוכה כשרה דהוא הלכה למשה מסיני אלא מפני שא"א לצמצם יש להעדיף מעט כמו שיתבאר בסימן תרל"א ס"ח ע"ש:

(י) אבל אם הענפים וכו' - ומיירי שמן הענפים לא יהיה צל הרבה וחמתה מרובה מצילתה:

(יא) שאפילו ינטל נגד האילן וכו' - ומשמע מן הפוסקים דחשבינן לסכך שכנגד האילן כסכך פסול וע"כ אין להכשיר אא"כ הוא פחות מארבעה טפחים בסוכה גדולה או פחות מג"ט בקטנה:

(יב) שאפילו אם ינטל האילן וכו' - ר"ל דלא תיקשי מאי הוי אם הענפים כנגד האויר הלא עכ"פ מסככים האילן והסכך על הסוכה ולזה אמר שאפילו אם ינטל וכו' היינו דלא הועיל האילן כלום דבלאו צל דידיה יש צילתה מרובה מחמתה מן הסכך גופא ולאפוקי מן ענפי האילן לא הוי כ"א חמתה מרובה מצילתה וכנ"ל בסק"י:

ביאור הלכה

עריכה

(*) תחת האילן: היינו כשענפי האילן הוא על הסוכה ממש אבל אם הוא מצד הסוכה אע"פ שע"י צל האילן ממילא אינו מגיע החמה להסוכה כלל אפ"ה כשר [בכורי יעקב ע"ש]:

(*) בכל ענין: עיין במ"ב ודע דכלל המחבר בזה עוד ענין אחד דענינינו ל"ד לסוכה תחת סוכה דשם דוקא בשסוכה עליונה רחוקה מתחתונה עשרה טפחים והכא אפילו הבית או האילן הוא למעלה מן הסוכה רק מעט ג"כ אסור [מהרש"א ועיין בב"מ שהטעים בזה]:

(*) צריך שישפיל וכו': סתם בזה שלא כדעת הרמב"ם דבעינן קציצה דוקא ובלא קציצה אפילו אם רובו הוא סכך כשר לא מהני אלא דבהשפלה לבד סגי. ודע דדעת הב"ח דיש לחוש לדעת הרמב"ם דאין להתיר אלא בקצצן לפי שהמחובר הוא חשוב ואינו דומה לשאר סכך פסול שהוא בטל ברוב וגם הריא"ז המובא בש"ג סבר כן עי"ש ועיין בא"ר שדחה דבריו דמהריא"ז אין ראיה ע"ש והנה כעת זכינו לאורו של רבינו חננאל ושם כתב בפירוש על הא דמשני הגמרא בשחבטן דהיינו שיחתוך הענפים והוא ממש כפירוש הרמב"ם ואח"כ מצאתי בהלכות הרי"ץ גיאות שפירש ג"כ כעין זה וע"כ בודאי דלכתחלה נכון לחוש לדעת הרמב"ם כדעת הב"ח דבעינן שיקצוץ אותן ובזה מותר אפילו בלא נענוע כמ"ש הפוסקים לדעת הרמב"ם:

(*) ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים: מי הוא הסכך הכשר או הפסול הא אם הניחן פסול ע"ג הכשר זה ע"ג זה ממש ניכרים מקרי ואין מהני בסכך כשר כשחמתו מרובה לצרפן יחד פמ"ג:

(*) וי"א שאפילו וכו': ע"פ הכלל הידוע דבשני י"א פסק השו"ע כהשני גם הכא פסק לחומרא כדעת אבי העזרי וכ"כ ג"כ בפ"מ ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה [כן כתב בא"ר והגר"ז]:

(*) מקרי עירוב וכשר: לדעת המגן אברהם בסק"ד בעינן בזה שיהיה בסכך הכשר צילתה מרובה מחמתה דאל"ה אף שהוא מרובה מן הסכך פסול לא מהני ולדעת ש"א שהסכימו דכונת הרמ"א להקל בהשפלת הענפים למטה שיהיה כשר ע"י צירוף עם הסכך פסול צילתה מרובה מחמתה [ורק בעינן שיהיה יותר מן הסכך הפסול] גם בענין זה כן הוא. [ולכל הפירושים אם ע"י הסכך פסול לבד יהיה ג"כ צילתה מרובה מחמתה אז פסולה הסוכה אף אם הסכך כשר מרובה מהן וכמש"כ במ"ב סק"ב]. אמנם בעיקר דינו דהרמ"א שהעתיק מהמרדכי דמקרי עירוב תמה ע"ז בספר חמד משה דא"כ יש חילוק דאם הסכך כשר תחת הפסול בעינן עירוב דוקא שלא יהיו ניכרין וכמ"ש המחבר ואם הכשר למעלה על הפסול לא בעינן עירוב אלא בהשפלה בעלמא סגי והאריך בזה והוכיח דאין לחלק בזה ודעתו דהמרדכי והר"ש מקוצי לא ס"ל כפירש"י והתוספות שפירשו חבטן היינו שעירבן אלא שפירושו שהשפילן למטה ועפ"ז כתב המרדכי מורי הר"פ היה מצוה להשים הערבה עליהם והענין הוא דס"ל כל שמונחים זע"ג זה היינו חבטה והכי משמע דכתב שם א"נ שזוקף הערבה מן הסכך ללאט"ש הוי נמי חבטה וע"כ דס"ל כל שנוגעים זה בזה הוי חבטה בכל גווני (עיין בב"י) אבל לא נתכוין לחלק בין הכשר למעלה או הפסול. ולפ"ז לדידן דקי"ל דבעינן עירוב דוקא אין לחלק כלל בין אם הכשר למעלה או למטה לעולם בעינן דוקא שיתערבו דליהוי בטול מעליא וכסתימת כל הפוסקים שלא חילקו בכך עכ"ל ועיין במאמר מרדכי שגם הוא האריך בענין זה והעלה ג"כ כהח"מ דר"פ ור"ש מקוצי פליגי על הא דרש"י ותוס' וס"ל דכיון שמונחים זה ע"ג זה מקרי חבטה ועירוב. היוצא מדברינו דלפ"ז לרש"י ותוס' דלא מקרי זה בשם עירוב בעינן שיהיה בסכך הכשר צילתה מרובה מחמתה [דזה מהני לדידהו אפילו הפסול מובדל ומרוחק למעלה הרבה] ונמצא דבזה ממ"נ כשר הסוכה. לרש"י ותוס' מפני שצילתה מרובה מחמתה ולאבי העזרי דלא מהני צילתה מרובה מחמתה [אפילו כשיושב בצל סוכה מפני שהאילן מוצל למעלה וכ"ש כשיושב בצל אילן] הלא מקרי זה בשם עירוב וכן מסיק במאמר מרדכי:

(*) או שהסכך הרבה שאפילו וכו': עיין בט"ז שהאריך בענין זה הרבה ודעתו דרבינו יחיאל מחמיר אף באופן זה דמקרי תחת שני סככים ודעתו להחמיר במעשה כוותיה ולא העתקתיו במ"ב מפני שכמה אחרונים פליגי עלויה הלא המה המאמר מרדכי והחמד משה ובית מאיר והלכה ברורה ובגדי ישע ודעת כולם דכיון דהעליונה חמתה מרובה מצילתה אין על התחתונה שם סוכה תחת סוכה ומה שהביא ראיה מרש"י דחו אותה עיין בח"מ ובש"א:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}