ביאור הלכה על אורח חיים תרכו
סעיף א
עריכה(*) תחת האילן: היינו כשענפי האילן הוא על הסוכה ממש אבל אם הוא מצד הסוכה אע"פ שע"י צל האילן ממילא אינו מגיע החמה להסוכה כלל אפ"ה כשר [בכורי יעקב ע"ש]:
(*) בכל ענין: עיין במ"ב ודע דכלל המחבר בזה עוד ענין אחד דענינינו ל"ד לסוכה תחת סוכה דשם דוקא בשסוכה עליונה רחוקה מתחתונה עשרה טפחים והכא אפילו הבית או האילן הוא למעלה מן הסוכה רק מעט ג"כ אסור [מהרש"א ועיין בב"מ שהטעים בזה]:
(*) צריך שישפיל וכו': סתם בזה שלא כדעת הרמב"ם דבעינן קציצה דוקא ובלא קציצה אפילו אם רובו הוא סכך כשר לא מהני אלא דבהשפלה לבד סגי. ודע דדעת הב"ח דיש לחוש לדעת הרמב"ם דאין להתיר אלא בקצצן לפי שהמחובר הוא חשוב ואינו דומה לשאר סכך פסול שהוא בטל ברוב וגם הריא"ז המובא בש"ג סבר כן עי"ש ועיין בא"ר שדחה דבריו דמהריא"ז אין ראיה ע"ש והנה כעת זכינו לאורו של רבינו חננאל ושם כתב בפירוש על הא דמשני הגמרא בשחבטן דהיינו שיחתוך הענפים והוא ממש כפירוש הרמב"ם ואח"כ מצאתי בהלכות הרי"ץ גיאות שפירש ג"כ כעין זה וע"כ בודאי דלכתחלה נכון לחוש לדעת הרמב"ם כדעת הב"ח דבעינן שיקצוץ אותן ובזה מותר אפילו בלא נענוע כמ"ש הפוסקים לדעת הרמב"ם:
(*) ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים: מי הוא הסכך הכשר או הפסול הא אם הניחן פסול ע"ג הכשר זה ע"ג זה ממש ניכרים מקרי ואין מהני בסכך כשר כשחמתו מרובה לצרפן יחד פמ"ג:
(*) וי"א שאפילו וכו': ע"פ הכלל הידוע דבשני י"א פסק השו"ע כהשני גם הכא פסק לחומרא כדעת אבי העזרי וכ"כ ג"כ בפ"מ ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה [כן כתב בא"ר והגר"ז]:
(*) מקרי עירוב וכשר: לדעת המגן אברהם בסק"ד בעינן בזה שיהיה בסכך הכשר צילתה מרובה מחמתה דאל"ה אף שהוא מרובה מן הסכך פסול לא מהני ולדעת ש"א שהסכימו דכונת הרמ"א להקל בהשפלת הענפים למטה שיהיה כשר ע"י צירוף עם הסכך פסול צילתה מרובה מחמתה [ורק בעינן שיהיה יותר מן הסכך הפסול] גם בענין זה כן הוא. [ולכל הפירושים אם ע"י הסכך פסול לבד יהיה ג"כ צילתה מרובה מחמתה אז פסולה הסוכה אף אם הסכך כשר מרובה מהן וכמש"כ במ"ב סק"ב]. אמנם בעיקר דינו דהרמ"א שהעתיק מהמרדכי דמקרי עירוב תמה ע"ז בספר חמד משה דא"כ יש חילוק דאם הסכך כשר תחת הפסול בעינן עירוב דוקא שלא יהיו ניכרין וכמ"ש המחבר ואם הכשר למעלה על הפסול לא בעינן עירוב אלא בהשפלה בעלמא סגי והאריך בזה והוכיח דאין לחלק בזה ודעתו דהמרדכי והר"ש מקוצי לא ס"ל כפירש"י והתוספות שפירשו חבטן היינו שעירבן אלא שפירושו שהשפילן למטה ועפ"ז כתב המרדכי מורי הר"פ היה מצוה להשים הערבה עליהם והענין הוא דס"ל כל שמונחים זע"ג זה היינו חבטה והכי משמע דכתב שם א"נ שזוקף הערבה מן הסכך ללאט"ש הוי נמי חבטה וע"כ דס"ל כל שנוגעים זה בזה הוי חבטה בכל גווני (עיין בב"י) אבל לא נתכוין לחלק בין הכשר למעלה או הפסול. ולפ"ז לדידן דקי"ל דבעינן עירוב דוקא אין לחלק כלל בין אם הכשר למעלה או למטה לעולם בעינן דוקא שיתערבו דליהוי בטול מעליא וכסתימת כל הפוסקים שלא חילקו בכך עכ"ל ועיין במאמר מרדכי שגם הוא האריך בענין זה והעלה ג"כ כהח"מ דר"פ ור"ש מקוצי פליגי על הא דרש"י ותוס' וס"ל דכיון שמונחים זה ע"ג זה מקרי חבטה ועירוב. היוצא מדברינו דלפ"ז לרש"י ותוס' דלא מקרי זה בשם עירוב בעינן שיהיה בסכך הכשר צילתה מרובה מחמתה [דזה מהני לדידהו אפילו הפסול מובדל ומרוחק למעלה הרבה] ונמצא דבזה ממ"נ כשר הסוכה. לרש"י ותוס' מפני שצילתה מרובה מחמתה ולאבי העזרי דלא מהני צילתה מרובה מחמתה [אפילו כשיושב בצל סוכה מפני שהאילן מוצל למעלה וכ"ש כשיושב בצל אילן] הלא מקרי זה בשם עירוב וכן מסיק במאמר מרדכי:
(*) או שהסכך הרבה שאפילו וכו': עיין בט"ז שהאריך בענין זה הרבה ודעתו דרבינו יחיאל מחמיר אף באופן זה דמקרי תחת שני סככים ודעתו להחמיר במעשה כוותיה ולא העתקתיו במ"ב מפני שכמה אחרונים פליגי עלויה הלא המה המאמר מרדכי והחמד משה ובית מאיר והלכה ברורה ובגדי ישע ודעת כולם דכיון דהעליונה חמתה מרובה מצילתה אין על התחתונה שם סוכה תחת סוכה ומה שהביא ראיה מרש"י דחו אותה עיין בח"מ ובש"א: