שולחן ערוך אורח חיים תקעא א


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

היושב בתענית -- אם יכול לסבול התענית - נקרא קדוש. ואם לאו, כגון שאינו בריא וחזק - נקרא חוטא.

מפרשים

מגן אברהם

(א) נקרא קדוש:    שמתוך כך מתמרקין עונותיו בשביל שמתענה (רש"י) ונ"ל דלא מיירי בעונות הידועים לו שאפי' ת"ח חייב להתענות עליהם כמ"ש הב"ח בשם הר"ח ואפי' לא מצי לצעורי נפשיה ועיין בשל"ה פרשה נשא, ומיהו בה' יוה"כ כתב דת"ח שתורתו אומנתו א"צ לסגף עצמו כ"כ על העונות וילמוד יותר ממה שהיה רגיל והטור סימן ר"מ כתב בשם הראב"ד אדם שיכול להתענות יום אחד בלא טורח גדול ואעפ"כ אוכל מעט כדרך בני אדם אינו נתפס באותה אכילה ומקבל עליה שכר שמראה לנפשו מעט הנאה ואינו רוצה לצער אות' כענין שנא' גומל נפשו איש חסד עכ"ל, וכתבו ספרי המוסר דבאמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול ימשוך ידו ממנה וזה נחשב לו לסיגוף גדול:

באר היטב

(א) חוטא:    היינו באם שרוצה להתענות דרך פרישות אבל אם ידוע לו שחטא חייב להתענות אפילו ת"ח חייב להתענות ב"ח בשם ר"ת. ומיהו בהלכות י"כ כתב דת"ח שתורתו אומנתו א"צ לסגף עצמו כ"כ על העונות וילמוד יותר ממה שהי' רגיל. וכתבו ספרי המוסר דבאמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול ימשוך ידו ממנה וזה נחשב לו לסיגוף גדול. ודע שכל המעשים שאדם עושה ותורה שלומד בעודו רשע בעו"ה מוסיף כח בקליפות עד שחוזר בתשובה מוציא מהקליפה. מי שנופלין לו תפילין יתענה באותו יום ואם בשבת למחר. וברצועה א"צ. ואם נפלו התפילין עם הכיס יתן פרוטה לצדקה כנה"ג. כתב ס"ח סרכ"ג בתענית לא יאכל בהשכמה שורש שקורין לאקרי"ץ וכן בערב יה"כ ובת"ב דכשבולע הרוק בולע המתיקות. ובסס"ו לבנה לוקה צריך להתענות.


משנה ברורה

(א) נקרא קדוש - שמתוך כך מתמרקין עונותיו בשביל שמתענה [רש"י] ולא מיירי בעונות הידועים המבואר ברוקח ובכתבי האר"י כמה ימים צריך להתענות עליהם דבזה צריך להתענות אפילו לא מצי לצעורי נפשיה אלא מיירי כשמתענה משום תשובה על עונות שאדם דש בעקביו:

(ב) נקרא חוטא - על שמחליש כוחותיו וכתבו ספרי המוסר דאם באמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול מושך ידו ממנו זה נחשב ג"כ לסיגוף ומתכפרים עונותיו. וראיתי כתוב בספר אחד שכשאדם רוצה להתנדב תענית טוב יותר שיקבל תענית מן הדבור ממה שיקבל עליו מן האכילה כי ממנו לא יהיה לו נזק לא בגופו ולא בנשמתו ולא יחלש עי"ז וכעין זה כתב הגר"א באגרתו שצריך האדם לייסר עצמו לא בתענית וסיגופים כ"א ברסן פיו ובתאותיו וזהו התשובה וכו':

ביאור הלכה

▲ חזור לראש