שולחן ערוך אורח חיים תקסד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל תענית שאוכלים בו בלילה בין ציבור בין יחיד, הרי זה אאוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, אוהוא שלא ישן ב(שנת קבע)ב (טור), גאבל אם ישן (שנת קבע), אינו חוזר ואוכל ולא שותה אלא אם כן דהתנה לאכול או לשתות.

הגה: ויש אומרים גדבשתיה אין צריך תנאי, הדמסתמא דעתו של אדם לשתיה אחר השינה ווהוי כאילו דהתנה (טור ומרדכי והגהות מימוני והגהות אשרי).

מפרשים

ט"ז

שינת קבע. פי' אפי' שלא על מטתו. ולא מקרי עראי אלא במתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר. כ"כ ב"י, דלא כרי"ו דבעי על מטתו:

אבל אם ישן כו'. בטור כתוב הראב"ד כ' בגמר סעודתו או אפי' לא גמר וישן בתוך הסעודה אסור לאכול ורי"ף פסק אפילו גמר מלאכול כ"ז שלא ישן מותר לאכול וכן אם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אח"כ שינת קבע ולזה הסכים א"א ז"ל עכ"ל ונראה להקל כדעת הרי"ף כיון דאיסור דרבנן הוא כמ"ש הרי"ף:

דבשתיה א"צ תנאי. כת' ב"י ראוי לפסוק כדברי האומרים צריך תנאי אף לשתיה:

מגן אברהם

(א) אוכל ושותה:    נ"ל דבת"ח אסור דמשעה שחלם צריך להתענו' כמ"ש סי' רפ"ח ס"ד וכ"כ של"ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו:

(ב) אבל אם ישן:    אפי' תוך סעודתו (ב"י):

(ג) וי"א כו':    ונוהגין להתנו' אפי' לשתיה ונכון הוא [לבו' וב"ח] ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם אם רגיל לשתות בלילה מותר לשתות בלא תנאי ועיין סי' תקפ"א ס"ב בהג"ה:

באר היטב

(א) אוכל:    נ"ל דבתענית חלום אסור דמשעה שחלם צריך להתענות כמ"ש סי' רפ"ח ס"ד וכ"כ של"ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו.

(ב) קבע:    אפי' שלא על מטתו. ט"ז.

(ג) קבע:    אפי' תוך סעודתו ב"י. וט"ז פסק כהרי"ף דאם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אחר כך שינת קבע ע"ש.

(ד) דבשתייה:    ב"י כתב אפי' כל המשקים מותרים. והכל בו כתב דוקא מים.

(ה) התנה:    ונוהגין להתנות אפי' בשתייה ונכון הוא (אחרונים) וכ' המ"א ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם אם רגיל לשתות בלילה מותר לשתות בלא תנאי וע' סימן תקפ"א ס"ב בהג"ה וכ"כ הרדב"ז סימן רמ"ז.


משנה ברורה

(א) והוא שלא ישן וכו' היינו אפילו אם גמר סעודתו מכבר ורוצה קודם אור היום לחזור ולאכול רשאי:

(ב) שינת קבע אבל מתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר לא חשיב שינה:

(ג) אבל אם ישן אפילו שלא על מטתו. והנה המחבר סתם דבריו משמע דס"ל אפילו ישן בתוך הסעודה ג"כ שוב אסור לאכול ולגמור סעודתו כשניעור משנתו וכמו שמסיק בב"י אבל כמה אחרונים הסכימו דאם ישן בתוך הסעודה מותר לגמרה אח"כ כיון דמתחלה היה דעתו לאכול עוד. ומ"מ המחמיר ע"ע בזה קדוש יאמר לו:

(ד) אא"כ התנה וכו' קודם השינה ואז מותר אפילו גמר סעודתו קודם השינה וגם ישן אח"כ שינת קבע דעדיין לא קבל עליו התענית:

(ה) דמסתמא דעתו וכו' דדרך האדם להיות צמא אחר שינתו:

(ו) והוי כאילו התנה כתבו האחרונים דלכתחלה ראוי להחמיר ולהתנות אף לשתיה כדעת המחבר אכן אם רגיל לשתות אחר השינה א"צ להתנות:




פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש