שולחן ערוך אורח חיים תקסא ב

^דהרואה ירושלים בחורבנה, אומר: "ציון היתה מדבר שממה", וקורע.

^הוכשרואה ^בבית המקדש, אומר: "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה", ^ג^ווקורע.

ומהיכן חייב לקרוע? ^זמן הצופים. ואחר כך כשיראה המקדש, קורע ^חקרע אחר. וכל קריעה טפח. ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחילה, קורע על המקדש טפח, ואחר כך, כשיראה ירושלים, מוסיף על קרע ראשון ^טכל שהוא.

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ב) הרואה ירושלים: פסק הרמב"ם פ"ו מהלכות בית הבחירה שקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ועיין ביבמות דף פ"ב בתוס', והראב"ד הקשה דכמה מקומות במשנה אמרינן ואם אין מקדש ירקב וכו' אלא ע"כ לא קדשה לפיכך הנכנס עתה לשם אין בו כרת עכ"ל וכ' בכ"מ שזהו ודאי קושיא היא שהרי רבינו פסק כן בפ"ז מהלכות מעשר שני עכ"ל ול"נ דהרמב"ם ס"ל כגי' התוספו' במכות דף י"ט דאפי' למ"ד קדש' ל"ל בכור ומעש' לא מתאכלי ע"ש וא"כ דברי הרמב"ם שרירין וקימים והנכנס עתה למקו' המקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתי' וכ"מ בשבועות דף י"ד ע"ב בתו' ונעלם כו' וכ"כ בס"הת וכ"כ באגודה בשבועות:

(ג) מן הצופים: פי' אף על גב דראה ב"ה או ירושלים קודם שיגיע לצופים לא חשיב ראיה דרחוק מקום הוא (ב"י) אבל התוס' בפסחים דף מ"ט כתבו דצופים הוי פירוש כל מקום סביב ירושלים יכולין לראו' משם עכ"ל והתי"ט כ' שגם דעת רש"י כן ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ב) בית המקדש: והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ"א ע"ש.

(ג) וקורע: עב"ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו'.

משנה ברורה

עריכה

(ד) הרואה ירושלים – יש שכתבו, שמסתברא שיום שרואה אדם תחילה ירושלים בחורבנה, שיאסור אותו היום כולו בבשר ויין.

(ה) בית המקדש – והנכנס עתה למקום מקדש, חייב כרת, שכולנו טמאי מתים, וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א]. ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מה שכתבנו שם מעניין זה.

(ו) וקורע – עיין ב"ח, שחייב להשתחוות, ולקרוע את בגדיו, ולבכות ולהתאונן ולהתאבל על חורבן בית המקדש, ולקונן ולומר "מזמור לאסף" וכו' עד סוף (תהלים פרק עג). וכשקורע מברך ואומר "ברוך דיין אמת" (אך בלי שם ומלכות) "כי כל משפטיו צדק ואמת. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. ואתה צדיק על כל הבא עלינו" וכו'.

(ז) מן הצופים – פירוש, דלא חשיב ראיה מריחוק מקום, אלא משהגיע לצופים, דהוא מקום סמוך לירושלים, חשיב ראיה. כן כתב ב"י. אבל כמה פוסקים כתבו דצופים הוי פירושו, כל מקום סביב לירושלים שיכולין לראות משם.

עוד כתבו, דמשהגיע לצופים צריך לקרוע, אף על פי שעדיין לא ראה אותה.

כתב האליה רבה: כל שקרע וראה קצת, אף שלא ראה בטוב, כשיגיע אין צריך לקרוע עוד. הא לכתחילה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים.

(ח) קרע אחר – וירחיק שלוש אצבעות.

(ט) כל שהוא – ואין צריך טפח, משום דעיקר מצוַת קריעה יצא בפעם ראשונה, שהיא מן המקדש, שקדושתה יותר מירושלים ונכללת בתוכה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}