פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקנט ב

שולחן ערוך

בליל תשעה באב (דמתפללים אערבית, הואומרים "איכה" וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי"ל), ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה. ומתחיל ומ"ואתה קדוש". ואם חל בבמוצאי שבת, זאין אומרים ויהי נועם.

הגה: חולא "למנצח בנגינות" טולא "ויתן לך" (כל בו). ומסירין הפרוכת מלפני הארון, על שם "בצע אמרתו" (מנהגים).

מפרשים

מגן אברהם

(א) ערבית:    אומר קדיש שלם אחר תפל' ערבי' [טור] עמ"ש ריש סי' תרצ"ג אם חל במ"ש אין מברכין הבנים [מהרי"ל]:

באר היטב

(א) ערבית:    ואומרים קדיש עם תתקבל אבל אחר איכה עד למחר אחר יציאת בה"כ קדיש בלא תתקבל. מנהגים ואחרונים.


(ב) במוצאי שבת:    ואין מברכין בניהם בלילה מהרי"ל. שחרית אין השמש קורא לבה"כ ומשכימין קצת לבה"כ.


משנה ברורה

(ד) מתפללין ערבית – בתחילה. ואומר קדיש שלם, דהיינו עם תתקבל, אחר תפילת ערבית. ואם חל במוצאי שבת אין מברכין הבנים [במקום שנוהגין בזה]. מהרי"ל.


(ה) ואומרים איכה וקינות – ואפילו כשהוא ביחיד [חיי אדם].


(ו) מואתה קדוש – ולא יאמר "ובא לציון גואל", שאין גאולה בלילה. ולא "ואני זאת בריתי", שנראה כמקיים ברית על הקינות. ועוד, דאסור בדברי תורה, ולא שייך לומר "ולא ימושו מפיך" [טור].


(ז) אין אומרים ויהי נועם – לפי שעיקרו נתייסד על הקמת המשכן, ועתה נחרב.


(ח) ולא למנצח וכו' – שאינו מסדר היום ואסור.


(ט) ולא ויתן לך – שאינו זמנו בתשעה באב.

ביאור הלכה

▲ חזור לראש