שולחן ערוך אורח חיים תקכה א

הלואת יום טוב ניתנה ליתבע בדין. (ועיין לעיל סימן ש"ז סעיף י"א)

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

ניתנה ליתבע. הכי קי"ל כרבה דלא כרב יוסף דאמר לא ניתבע דא"כ אתי למכתב ורב יוסף ס"ל דאם לחוש לזה לא יהיב ליה ואתי לאמנועי משמחת יום טוב:

מגן אברהם

עריכה

(א) הלואת י"ט: פי' שמקיף מיני מאכל ומשתה:

באר היטב

עריכה

(א) ליתבע: כתב מהר"ם מלובלין התוקע כפו לחבירו ביום טוב לפחות לו מחובו דחייב לקיים דבריו ופשוט הוא ואין ראוי לקנסו עיין שם סימן ע"ב.

משנה ברורה

עריכה

(א) הלואת יו"ט - היינו שהקיף לו החנוני מיני מאכל ומשתה:

(ב) ניתנה ליתבע וכו' - ר"ל שנזקקים לו בב"ד אחר היו"ט אם מסרב לפרוע (והרבותא הוא משום דאיכא מ"ד בגמרא דס"ל דבדין אינו יכול לתבוע אלא בינו לבין עצמו דאם יהיה ניתן ליתבע אתי למכתב קמ"ל דלא קי"ל הכי אלא כאידך מ"ד דאם לא יכול לתבוע לא יתן לו מתחלה וימנע עי"ז משמחת יו"ט):

(ג) סעיף י"א - ר"ל דשם מבואר לענין שבת דיזהר מלומר לשון הלואה אלא יאמר תן לי וה"ה לענין יו"ט וע"ש בהג"ה ובמ"ב דכל הדינים שייך גם לכאן וכן מה שפסק השו"ע דהלואת יו"ט ניתנה ליתבע ה"ה דהלואת שבת ניתנה אח"כ ליתבע:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}