שולחן ערוך אורח חיים תנא כז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שפוד ישן שצלו בו עופות בפסח מותרין אף על פי שמקודם צלו בו בשר מלוח ממלח שלא נבדק:

הגה: מיהו אין להתיר רק בדיעבד וכן הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן (אגור ומהרי"ל). וכן העצים שתוחבין בהם כלי שתייה צריכין הדחה לשום בהם כלים בפסח (מהרי"ו):

מפרשים

 

שפוד ישן כו'. עמ"ש מזה בסימן זה ס"ד וכאן פסק הש"ע לקולא כדיעה הראשונה של ס"ג לענין חוזר וניעור:
 

(נא) שצלו וכו' מותרים:    לפי שטעם החמץ נתבטל קודם פסח (מרדכי) ואפי' להחולקים בסי' תמ"ז ס"ד הכא מודו שאין כאן חמץ ידוע (בד"ה) ועמ"ש שם ס"ג ועמש"ל ס"י דבכלי לא מבטלינן איסורא מ"מ הכא מספיקא לא מחזקינן איסורא שהיה על הכלי חמץ:

ואם צלו פעם א' מוליית' או שאר חמץ ולא לבנוהו בנתיים אוסר:

(נב) הברזו':    מפני שממשמשין בהם בידים המודבקים מחמץ (שם):

(נג) כלי שתיה:    של שכר (ד"מ):
 

(נה) מלוח:    משא"כ אם צלו בו מולייתא מחמץ עיין סעיף ד'.

(נו) שתייה:    של שכר ויי"ש.
 

(קס) שמקודם וכו':    ר"ל שבכל השנה צלו בו בשר מלוח במלח שלא נבדק מפרורי חמץ ואף שאם היה ידוע לנו שהיה במלח חמץ אע"פ שהיה לפני פסח מ"מ היה אסור עתה שאין ידוע לנו מספיקא לא מחזקינן איסורא שהיה חמץ על הכלי. ואם צלו עליו מולייתא או שאר חמץ כגון שייבשו עליו לחם אפילו משהו ולא ליבנוהו בינתים אף שהגעילו ואח"כ צלו עליו בשר בפסח אף בדיעבד אסור אכן אם היה הפסד מרובה או שהוא אינו בן יומו יש להקל אחר שהגעילו ויש בתוך הבשר ששים לבטל הבליעה:

(קסא) הברזות:    מפני שממשמשין בהם בידים המדובקים מחמץ:

(קסב) נוהגין להדיחן:    וטוב יותר ליקח ברזות חדשות שמא היה כבר הברזא בחבית של שכר:

(קסג) כלי שתיה:    של שכר ויי"ש והיינו במקום שתוחבין בהם תוך הכלי ולא הבית יד [א"ר] וברזא שבחביות שכר אם תחבו במי דבש בפסח ושהה מעל"ע אסור המי דבש בשתיה ובהנאה ואם אינו בן יומו יש להקל ואם הברזא הוא של יי"ש אף באינו בן יומו אסור ואף בהנאה [פמ"ג]. עוד הביא בשם השכנה"ג כלי פרפור"י שקורין פרצעלאיי דין כ"ח יש להם ולא כלי זכוכית:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש