שולחן ערוך אורח חיים תלז ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בית שהוחזק שלא בדקו המשכיר, ואמרו אשה או עבד או קטן: "אנו בדקנוהו" - הרי אלו נאמנים, והוא שיהא קטן שיש בו דעת לבדוק.

מפרשים

 

מגן אברהם

(ח) נאמנים:    כיון דבדיקת חמץ דרבנן ועמ"ש סי' תל"ו דאין לסמוך לכתחלה על נשים וכ"מ במהרי"ל והתו' בעירובין כתבו דבבית שלהם נאמנים אבל השולח אותן לעשות דבר אין נאמנים אפי' מדרבנן וכמ"ש סי' ת"ט ס"ח ובפסחים כתבו דמה שבידם נאמנים אפי' בדאורייתא אלא כיון דבדיקת חמץ הוא טורח גדול אלו היה דאורייתא לא היו נאמנים ועיין ביורה דעה סי' ק"ך שפסק לענין טבילת כלים דקטן אין נאמן:

וצ"ע על רמ"א שכ' ביורה דעה סי' קכ"ז דחמץ לא אתחזק איסורא ולפיכך נאמנין דהא חמץ אתחזק איסורא וכמ"ש הריב"ש בהדיא בסי' רמ"ה אלא יש נאמנין משום שהוא בידם ע"ש וכ"מ ביורה דעה סי' ק"ך בבית יוסף בשם ת"ה דלמ"ד טבילת כלים דרבנן נאמנים אף על גב דאתחזק איסורא ועיין בת"ח כלל מ"ו:
 

באר היטב

(ז) שהוחזק שלא בדקו:    משמע דוקא כה"ג שהוא בחזקת שאינו בדוק אבל אם הוא מוחזק שיש בו ודאי חמץ ואמרו אנו בדקנוהו וביערנו אפשר דאינם נאמנים ונסתלק בזה תמיהת המ"א על רמ"א ע"ש ח"י. (ובסא"ר הוכיח דאפילו בודאי חמץ נאמנים ע"ש).

(ח) אנו בדקנוהו:    ע"ל סי' תל"ב ס"ק ו' כתבתי דלכתחל' אין לסמוך אלא אאנשים בני מצות.

(ט) שיש בו דעת:    היינו שהגיע לחינוך.
 

משנה ברורה

(טז) בית וכו' - קאי אדלעיל שהשכירו לאחר שכבר נכנס יום י"ד דהחיוב על המשכיר לבדוק אלא שידוע לנו שלא בדק כגון שהלך לדרכו ואינו בעיר ואמרו אחד מב"ב כגון עבד או אשה או קטן שהם בדקוהו נאמנים וא"צ השוכר שוב לבדוק והטעם משום דבדיקת חמץ דרבנן דמן התורה בבטול סגי וע"כ האמינום חכמים גם לאלו. ולפ"ז אין להקל בזה אלא קודם שהגיע שעה ששית שיכול השוכר לבטל אבל לאחר שהגיע שעה ששית שאין בידו לבטל שוב אין לסמוך על אלו וצריך לבדוק:

(יז) שהוחזק שלא בדקו - ואפילו היה שם ודאי חמץ ג"כ נאמנים אלו שאמרו שבדקו וביערו אותם:

(יח) הרי אלו נאמנים - ואף דבדיעבד אם אמרו שבדקו א"צ לחזור ולבדוק מ"מ לכתחלה אין נכון לצוות לאלו לבדוק שהבדיקה יש בה טורח גדול ויש לחוש שמא יתעצלו:

(יט) דעת - היינו שהגיע לחינוך:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש