באר היטב על אורח חיים תלז
סעיף א
עריכה(א) וקנהו: אבל כשעדיין לא קנאו אע"פ שהמפתח ביד השוכר אין צריך לבדוק דהוה ליה כמי שהפקיד מפתחו ביד אחר דאין הנפקד צריך לבדוק. מ"א ח"י.
(ב) שלא מסר לו המפתח: (ומסירת מפתח לבד לא מהני כלל דהוי כאלו מסרו לשמרו ד"מ בשם ר"ן) ואף אם מסר המפתח לשוכר וחזר והפקיד למשכיר על המשכיר לבדוק כיון שהחמץ שלו והמפתח בידו אבל במפקיד ביד אחר אין עליו חיוב בדיקה לכולי עלמא ובית שאינו נעול אם כבר החזיק בה השוכר עליו לבערו. ח"י.
(ג) על המשכיר לבדוק: ואפש' דלדעת י"א בסעיף ג' דבמקום שנותנים שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכי' שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנהו והחזיק בו. ח"י.
(ד) על השוכר לבדוק: גם יבטל אף שאין החמץ שלו רק של משכיר מ"מ מסתמא הוי כמו הפקירו המשכיר והשוכר שזוכה בה צריך לבטל. ומ"מ המשכיר יבטל ג"כ מ"א בשם תוס'. והח"י כת' עליו שלא ראיתי שום משמעות בתוספות ע"ש.
סעיף ב
עריכה(ה) שאלו: וה"ה אם אשתו או בני ביתו בעיר יוכל למשאל להו דהרי הם נאמנים אפי' נגד החזקה כמ"ש ס"ד.
סעיף ג
עריכה(ו) וי"א דצריך להחזיר: והב"ח פסק כדיע' א' דאין להוציא ממון מיד מוחזק עיין בתש"א סי' ב' וע' בפר"ח ובח"י.
סעיף ד
עריכה(ז) שהוחזק שלא בדקו: משמע דוקא כה"ג שהוא בחזקת שאינו בדוק אבל אם הוא מוחזק שיש בו ודאי חמץ ואמרו אנו בדקנוהו וביערנו אפשר דאינם נאמנים ונסתלק בזה תמיהת המ"א על רמ"א ע"ש ח"י. (ובסא"ר הוכיח דאפילו בודאי חמץ נאמנים ע"ש).
(ח) אנו בדקנוהו: ע"ל סי' תל"ב ס"ק ו' כתבתי דלכתחל' אין לסמוך אלא אאנשים בני מצות.
(ט) שיש בו דעת: היינו שהגיע לחינוך.