שולחן ערוך אורח חיים תלא א

^אבתחילת ליל י"ד בניסן ^בבודקין את החמץ ^גלאור הנר בחורין ובסדקין, בכל המקומות ^דשדרך להכניס שם חמץ.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

בתחלת ליל י"ד כו'. בגמ' פרכי' מכדי חמץ מו' שעות אסור נבדקי' בשית וכ"ת זריזין מקדימין למצו' נבדוק מצפרא שנא' וישכם אברהם בבקר אר"נ בר יצחק בשעה שבני אדם מצוים בבתיהם ואור הנר יפה לבדיק' פירש"י אבל ביום מחשיך וכ"ת לבדוק לאור היום הא ילפינן לקמן חיפוש מנרות. גם הטור העתיק ב' טעמים אלו ונראה דצריכי תרווייהו דעכ"פ בעי' שעה מבוררת לקבוע בה בדיקה דהיינו לומר שיש שינוי באותו שעה ויש בה רושם ע"כ הקשה בגמרא דנבדוק בשית שאז יש רושם ושינוי באיסור חמץ דאורייתא ובצפרא יש שינוי מחמת הקדמת זריזים שרגילים בעת ההיא כמו באברהם ובליל' אין שום שינוי אלא בתחלת' שאז דרך אדם לבוא לביתו מבחוץ אלא דביאת האדם רגיל להיות ב"ה בעוד קצת יום וצריך להמתין עד שהנר מבהיק ע"כ ימתין משעת ביאתו שאז יש שינוי עד הבהקת הנר שהוא הלילה ממש ואותה שעה שימתין יהי' פנוי לגמרי שלא ימשך ביטול הבדיק' מזמן המוגבל דהיינו יש בהן שינוי שהיא סמוך לביאתו תכף דוקא וא"כ שפיר צריכים לתרתי הנך טעמי:

מגן אברהם

עריכה

(א) בתחלת: פי' סמוך לכניס' הליל' (רי"ו ר"ן):

(ב) בודקי': מדאוריי' בביטול בעלמא סגי דכשמבטל בלבו ומפקירו שוב אינו שלו ואינו עובר עליו אלא שחששו שמא יבא לאכלו ולכן הצריכו לבדוק ולבערו מן הבית והא דלא חששו כן בשאר איסורים שאני חמץ דלא בדילי מיני' כולי שתא א"נ כיון שהחמיר' עליו תורה לעבור בבל ירא' אם אינו מבטלו לכן החמירו עליו חכמים (תוס' רפ"ק) ועמ"ש סי' תמ"ב:

באר היטב

עריכה

(א) בתחלת: פי' סמוך לכניסת הלילה רי"ו ור"ן מ"א והח"י פסק דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש אחר צאת הכוכבים ולא בה"ש. (והראב"ד דייק מלשון אור דר"ל שישנו עדיין קצת יום דמשום לישנא מעליא לא ה"ל לתנא משים אור לחושך ור"פ ס"ל דביה"ש דוקא ומזה דייק בח"י כשלא קרא ק"ש קודם בדיק' ובאים שני חיובים כא' יקרא תחילה כי תדיר היא ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(א) בתחילת ליל וכו': פי' תיכף אחר יציאת הכוכבים שיש עדיין קצת מאור היום ראוי להתחיל לבדוק כדי שלא יתרשל או שלא ישכח:

(ב) בודקין וכו': וגם צריך לבטל אז את החמץ וכדלקמן בסימן תל"ד ס"ב ומן התורה באחד מהן סגי דכשמבטלו בלבו ומפקירו שוב אינו שלו ואינו עובר עליו וכ"ש כשבודקו ומחפש אחריו ומבערו מן העולם אלא שחז"ל החמירו דלא סגי באחד מהן אלא בשניהם דוקא לפי שחששו אחר שהבטול תלוי במחשבתן של בני אדם ובדעותיהן אולי ירע בעיני האדם שיש לו חמץ בעד כמה אלפים להפקיר ואף שבפיו יאמר שיהיה בטל והפקר וחשיב כעפרא מ"מ לבו לא כן יחשוב ולא יבטלנו בלב שלם והרי הוא עובר בבל יראה שהרי לא הוציא מביתו ועוד שמא מתוך שרגילין בו כל השנה אם יהיה בביתו ורשותו גזרינן שישכח ויבוא לאכול ולכן תקנו חז"ל שאע"פ שמבטל לא סגי אלא צריך לבדוק לבערו מן העולם ומ"מ צריך לבטל ג"כ שמא לא יבדוק יפה וימצא חמץ בפסח ויעבור עליו:

(ג) לאור הנר: מפני שצריך לבדוק בחורין ובסדקין ואור היום לא יועיל לזה וכיון שצריך שתהיה לאור הנר קבעוה בלילה מפני שאז אורו מבהיק יותר מביום ואפילו במקום האפל וגם היא שעה שבני אדם מצויים בבתיהם:

(ד) שדרך להכניס וכו': לאו דוקא אף שאין דרך להכניס שם חמץ רק במקום שמשתמשים שם לפרקים בחמץ חיישינן שמא הכניס שם חמץ ולאו אדעתיה וכמבואר לקמן סי' תל"ג:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}